City of crime

פרק 22:
״קולה״, עיניה התנתקו מעיניי והיא חייכה לברמן בהוקרת תודה כשאמרה לו מה שביקשה.
״וויסקי״ אמרתי אחריה, עיניי עדיין מונחות עליה.
המשקאות הוגשו אלינו במהירות, העובדה שאנחנו בבר והיא שותה קולה גרמה לחיוך לעלות על פניי.
״אני לא מתה על אלכוהול״ היא אמרה כשראתה את החיוך. ״אני שותה כוס אחת או שתיים לפעמים״ הקול שלה היה עדין, התרגלתי לקול המפוחד שיצא ממנה תמיד כשהייתי בסביבה ״זאת גם כנראה הסיבה היחידה שבגללה הסכמתי לשבת ולדבר איתך״, חיוך קטן עלה לשפתיה.
״אז את צריכה אלכוהול כדי להסכים לדבר איתי?״ חייכתי בשעשוע, היא הנהנה לכיווני בזמן ששתתה את הקולה מהקש שהביאו לה. ״למה?״ שאלתי במהירות. היא הפסיקה לשתות והרימה את עיניה כלפי מעלה כאילו היא חושבת על התשובה שלה. לרגע חששתי שהיא לא מספיק שיכורה כדי להגיד לי את האמת.
״אתה מפחיד אותי, האלכוהול מטשטש את זה, בלי האלכוהול אני מפחדת להיות בסביבתך, אתה לא צפוי, וקשה לי עם אנשים לא צפויים״ היא הסתכלה בעיניי כשאמרה זאת, ידעתי שהיא אמרה את האמת, ידעתי שהיא לא שונה מספיק מאנשי העיר הזאת, אין בה ייחוד, היא מפחדת ממני בדיוק כמו כולם, ובכל זאת משהו בה משך אותי.
״הייתי בטוח שלא תגידי את האמת״ התקרבתי לפניה מסתכל בעיניה, מאתגר אותה במבטי.
״אם היית מכיר אותי מספיק טוב היית יודע שאני לא אוהבת שקרים, זה עוד נסיון עלוב לייפות מציאות שגם ככה הרוסה״ היא הסתכלה בעיניי, אומץ שלא ידעתי שיש לה מולי זהר בעיניה היפות.
״אז מה אתה עושה פה?״ היא שאלה, ״אתה אוהב לצאת לברים?״ הוסיפה, עיניי עדיין היו קרובות אליה.
״גם. אני בעיקר כאן כדי להשגיח עלייך״ עניתי.
״אני לא תינוקת אני לא צריכה שישגיחו עליי״ היא אמרה בזעף, גבותיה התכווצו ופרצופה המתוק הצחיק אותי.
צלצול הטלפון שלי קטע את חקיקת המבט של בזיכרון שלי, שמו של כריס על הצג נקלט בזווית עיניי ידעתי שהוא לא יתקשר בשעה כזאת אם זה לא משהו חשוב.
״כן?״ אמרתי ברגע שעניתי, במשך דקה או שתיים הקשבתי לכריס בטלפון. ״אני עכשיו יוצא לכיוונכם אל תזוזו, תשלח לי מיקום״ אמרתי במהירות וסגרתי את הטלפון.
״אתה הולך?״ ג׳סיקה הסתכלה עליי עדיין מקרוב. ״יש עניין שאני לא יכול לדחות. מצטער״ אמרתי לה באדישות האופיינית לי. היא הסתכלה עליי לעוד כמה רגעים ״אנחנו צריכים לעשות את זה שוב מתישהו״ הוספתי והתקרבתי לפניה אפילו יותר. ״אתה שחקן תומאס, ועברתי את הגיל שמשחקים בו משחקים, לא חושבת שיהיה לנו על מה לדבר יותר״ היא השיבה לי, עיניה עדיין הסתכלו בעיניי, הניגוד בין המבט התמים שלה לבגדים שהיא לבשה שרט לי את המוח,לא ידעתי איך להתייחס לזה.
התקרבתי אליה יותר, הטתי את ראשי הצידה, צווארה נחשף אליי ומצאתי את זה מושך שהיא לובשת גופיה עם מחשוף עמוק שנותן יותר מקום להסתכל על צווארה. נשקתי מספר נשיקות בודדות בצוואר שלה.
קמתי, הוצאתי כמה שטרות מהכיס זורק לכיוון הברמן ״השתייה עליי״ הצהרתי ובשניות אחדות כבר הייתי מחוץ לבר החמים.
-
אז זהו נגמר המרתון.
קצת שיח שהוא לא מגעיל בין תומאס לג׳סיקה.
לא יודעת מה איתכם אבל אני עפה על ג׳סיקה טיפה שיכורה אם היא מתנהגת ככה.
מקוה שנהנתם מהפרקים האלה.
יותר מאשמח לקרוא את דעתכם על הפרק ועל כל המרתון.
באהבה והערכה,
הדר❤️.