פרק 85: בני ברית.

                                    

                                          
סצנה 1: עכשיו
לואי: (נכנס למטבח, רואה את הארי ליד הכיור, תופס בקצה הדלפק, עיינים סגורות) היי...
הארי: (מבוהל, מנסה לחייך) היי, לא שמעתי אותך נכנס.
לואי: (נעמד לידו, נוגע בידו) רגשות טובים או רעים?
הארי: המון רגשות. הרבה יותר מידי. אני רוצה לבכות. (דומע, צוחק לעצמו, מנגב את עיניו) אני רוצה לחבק אותו ואני רוצה לבכות. (לואי נשען על גבו של הארי, סנטר על כתפו של הארי) הוא כל כך שונה. פעם ראשונה שאני פוגש אותו מאז שהוא הוריד במשקל, אחרי הפרידה, אחרי שדיברנו שוב... (נשיפה מתוסכלת) אני כל כך אמוציונלי כרגע, זה פתטי. 
לואי: אני חושב שגם הוא לחוץ. שניכם השתנתם הרבה.
הארי: אני יודע אבל באותו הזמן, זה מרגיש אותו הדבר. אני מרגיש... מרוגש לראות אותו. אני מרגיש את הבטיחות שהוא מספק. מיד. הוא אפילו לא צריך לדבר. ברגע שהוא נכנס לחדר, הרגשתי טוב ואני לא יודע מה לעשות עם ההרגשה הטובה הזו.
לואי: (יושב על דלפק המטבח, יותר לעצמו) לא חשבתי שהוא יהיה כל כך גבוה... ומגניב. (הארי מסתובב כדי לתת לו מבט, לואי תופס את עצמו) הו, נכון, מדברים עלייך עכשיו. סליחה. זה פשוט... (בתהייה) הוא כל כך גבוה. 
הארי: (מנענע בראשו, צוחק בין דמעות) כן.
לואי: ואני אוהב את החולצה שלו. (מהר) אבל באתי לכאן כדי לנחם אותך, זה קשור אלייך.
אד: (מהסלון) אתה צריך גיבוי, טומו?
לואי: (לחישה מרוגשת) הוא קורא לי בשם חיבה!
הארי: (ציני, מרים גבה בשעשוע) אבל זה נוגע אליי, נכון?
לואי: (חיוך אשם) כן. טוב, לא החלק הזה. אני פשוט... יש לי הרבה רגשות גם כן, אוקיי?