Part 37

                                    

                                          
פרק 37:
-נ.מ ג׳סיקה-
קמתי במיטה של תומאס כשתומאס עוד לצידי כמו פעם קודמת ואני נשבעת שכשהוא ישן הוא נראה כמו מלאך ולא כמו השטן שהוא, הפנים שלו רגועות לעומת הפנים הרציניות והקודרות שיש לו ביום יום והוא נראה כל כך פגיע שאם להוריד אותו היה חלק מהתוכנית העכשווית כשהוא ישן זאת האופציה הטובה ביותר.
קמתי וחיפשתי את הבגדים שלי שהיו מפוזרים בכל החדר, אוספת פריט פריט ולובשת אותם תוך כדי.
גופי עדיין לא התאושש מהסקס שעשינו אתמול ולמרות שאין לי למי להשוות זה כאילו שאני כבר יודעת לעתיד שתומאס הוא זה שיהיה הכי טוב שלי, הסקס איתו ממכר, ואולי זה מהעובדה הפשוטה שהוא הראשון שלי ואת הראשון לא רק שתמיד זוכרים אלא הוא גם נחקק בליבנו לנצח, אבל זה לא משנה לי כי עם תחושות אי אפשר להתווכח והכאב הקטן בין רגליי רק מבהיר לי שאני צודקת.
יצאתי מביתו בשקט פוגשת בקור קיצוני שסימן לי רק דבר אחד, שלג בפתח, ועם השלג בא החג האהוב על כולם, או לפחות על אלה שיש להם כסף למתנות, הכריסמס. ולמרות שלא היה לנו אף פעם כסף למתנות התנחמתי במתנה של המזג אוויר, השלג, שצבע את העולם בלבן טהור שגרם לי להתנחם בעובדה שגם כשהוא מתלכלך כשדורכים עליו עדיין אפשר לראות שהוא לבן, ושבין כל הרע שבעולם יש גם טוב, והוא יגיע בסופו של דבר.
הרגשתי שהיום יהיה טוב, חייכתי לעולם וידעתי שהוא עומד לחייך אליי בחזרה. תחושת היי מטורף עברה בגוף שלי כאילו לקחתי סמים שעוד לא יצאו מהמערכת שלי לגמרי. הכל הלך טוב מהרגע שהיום התחיל בסקס עם תומאס עד לרגע זה שבו הרגשתי את הקור שמסמל על שלג.
נכנסתי לבית שלי עם חיוך מטורף זורקת את המפתחות קל הבית על השידה אחרי שנעלתי את הדלת אחרי.
הדלקתי מוזיקה בפול ווליום והתחלתי לנקות את הבית ההפוך שלי. למזלי אף פעם לא הייתי חולת סדר וניקיון, אני אוהבת את הבלאגן כי זה הבלאגן המסודר שלי ובתכלס אין לי זמן לסדר בכלל, אני רצה בין העבודה לפגישות עם החברים לגבי הפלת השלטון של תומאס ובחלק מהלילות מקיימת סקס מטורף עם תומאס עד שאני קורסת מעייפות בבית שלו. הימים שלי הם שיגרה קבועה אבל אני מודה שלפעמים אני צריכה לסדר את הבלאגן המסודר שלי לפני שהוא כבר יהיה יותר מדי מבולגן כדי להציל אותו.
תחושת הזמן שלי אבדה ממזמן, ואני חושבת שלגמרי איבדתי את זה כשהתחלתי לרקוד ולשיר לצלילי השירים של אדל תוך כדי שאני שוטפת את הבית ועושה את ספונג׳ת חיי, נקיון כזה מושלם זה משהו שלא ידעתי שקיים בי.
ואולי בגלל זה לא שמעתי את הדפיקות בדלת, ואולי בגלל זה לא שמעתי את רעש המנעול שנפתח ואולי בגלל זה לא שמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת אבל את הצחוק היפה והצרוד קצת שמעתי בוודאות, ואך אישה לא יכלה לפספס את הגבריות שטמונה בו.
הסתובבתי במהירות, כמעט נופלת מהרצפה המחליקה, כולי מזיעה וסמוקה מהמאמץ של הריקוד הניקון והשירה, מגלה את תומאס עומד בכניסה לבית שלי צוחק בצחוק אמיתי שהמיס לי טיפה מהלב וגרם לי בטיפשות לחשוב לשנייה שהוא אנושי, מסתכל עליי ומנסה לעצור את הצחוק שעכשיו כלל גם מחיאות כפיים לעברי.
וכשהוא הצליח לעצור את הצחוק שלו סוף סוך הוא הרים לכיווני גבות שסימנו כמה הוא משועשע ופתח את פיו סוף סוף, ״אל תתני לי להפריע, אני נהנה מהמופע.״ הוא חייך חיוך שהטריף אותי וגרם לי להסמיק אפילו יותר מההקנטה הקטנה שלו, ׳מה לעזאזל נסגר איתי׳ חשבתי לעצמי בראש מנסה להשתלט על כל המחשבות הלא רצוניות שיש לי עליו, אני לא יכולה לאהוב את החיוך שלו.
הוא התקדם בזהירות מנסה כמה שפחות ללכלך את הרצפה הרטובה והתיישב על הספה בנינוחות, פלאשבקים מהפעם האחרונה שהוא היה כאן ומהשיחה האחרונה שניהלנו כאן עלו בראשי אבל סילקתי אותם במהירות.
״אז את מהבחורות שנעלמות בבוקר שאחרי בשקט?.״ הוא שאל אותי מדבר על הבריחה שלי מהבית שלו בשעת בוקר מוקדמת אחרי הסקס שלנו, ואני רק רציתי לקבור את עצמי במקום לענות על השאלה שהביכה אותי למרות כל האינטימיות שקרתה בינינו, אולי כי לא ידעתי מה לענות לו?.
-
מאוהבת בפרקי ג׳סיקה ותומאס אוף.
עדיין בבית בגלל הקורונה ממש מקווה שנהנתם מהפרק ואשמח לקרן את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️