Part 31

                                    

                                          
פרק 31:
נ.מ ג׳סיקה:
אף פעם לא התאמצתי להבין בנים כל כך, אף פעם לא הרגשתי צורך בזה. הייתי התמימה שמאמינה באהבה ובאנשים, ובגלל זה, העובדה שהיילי היא החברה הכי טובה שלי עזרה המון לתוכנית הזאת, אבל אפילו היא אמרה משהו שידעתי, שכולנו ידענו, סקס זה המפתח להכל.
על הבתולים שלי שמרתי כאילו הם עשויים מהחומר היקר בעולם, כשכולן מסביבי שכבו ממזמן לא נלחצתי, ידעתי שכשהרגע יגיע הוא יגיע לבד, בלי שאלחץ על עצמי, ולהילחץ מזה לא יעזור לי.
התוכנית של כולם הייתה מתוכננת לפרטי פרטים, ולכן כשהגעתי שוב לפתח הבית של תומאס, ידעתי בדיוק לאיזה מטרה באתי, והפעם זה לא בשביל סקס.
דפקתי פעמיים בדלת והיא נפתחה בפניי, תומאס עמד מולי ללא חולצה, פלג גופו העליון היה שרירי אבל לא שרירי מדי, והקוביות שבבטנו היו משורטטות.
בחנתי אותו מספר דקות מבינה שלא שמתי לה לפרטים האלה כששכבנו.
״הסקס היה כל כך טוב שבאת אליי לעוד סיבוב? עוד לא עברו יומיים ג׳סיקה.״ הוא אמר בטון המשועשע שתמיד היה לו כשדיבר איתי.
תוך שניות הפסקתי לבחון אותו ונזכרתי למה באתי אליו בעצם.
״אל תחמיא לעצמך תומאס.״ אמרתי בזמן שהרגשתי שלחיי בוערות ממבוכה, אני בחיים לא אצליח לעקוץ אותו ולא להיות מובכת מזה, בניגוד מוחלט אליו שעוקץ אותי בכל דרך.
״באתי לקחת את הג׳קט שלי, אני כמעט בטוחה ששכחתי אותו כאן.״ הוספתי, מנסה שלא לתת למחשבות שלי להמשיך להשתלט עליי.
״בואי תכנסי ג׳סיקה, תחפשי אותו בבית ותקווי שהעוזרת לא לקחה אותו לכביסה כי אם כן תצטרכי לחכות איתי עד הערב או שתחזרי מאוחר יותר.״ הוא אמר וזז מהכניסה לבית, מפנה לי את הדרך כדי שאוכל להיכנס.
הדלת נסגרה אחרי שנכנסתי ותומאס עקף אותי והתיישב על הספה.
התחלתי לחפש בבית שלו בנסיון למצוא את הג׳קט ובנסיון להיזכר איפה בכלל הורדתי אותו, לא עבר יותר מדי זמן והתחלתי להתייאש. הבית היה גדול מדי, ולא משנה כמה שיננתי בו כל פרט לפני יומיים, עדיין לא הפסקתי להתבלבל בין חדרים.
חזרתי לסלון וראיתי את תומאס באותה תנוחה בה הוא ישב גם לפני, התקדמתי והתיישבתי על הספה הנוחה שלו בייאוש מוחלט.
״אז אני מבין שלא מצאת.״ הוא אמר כאילו הוא גילה את אמריקה הרגע.
״וואו, איך שמת לב.״ אמרתי בציניות ונשפתי בייאוש, כל ההליכה בבית הגדול הזה גרמה לי לכאב ראש והרגשתי שהפחד שלי זורם בדמי, אבל זאת הייתה ההרגשה הקבועה שהייתה לי בחברת תומאס.
הוא קם לרגע וחזר עם כוס מים גדולה מהמטבח והניח אותה על השולחן מולי, שתיתי אותה במהירות, רק בדיעבד חשבתי מה היה קורה אם הוא היה שם לי משהו במים.
״אז את מתכונת להישאר ולחכות כאן?״ הוא שאל, סובבתי את מבטי לכיוונו וראיתי שהוא אפילו לא הסתכל עליי כששאל זאת, פתאום הבנתי כמה הנימוסים אצלו שואפים לאפס.
״כן, עד שאגיע לבית אצטרך לחזור.״ עניתי מתחשבת בעובדה שאני הולכת ברגל והלוך חזור מהבית שלי לכאן זו דרך ארוכה.
״רוצה לעשות משהו?״ הוא שאל, בטון קולו לא הייתה שום רמיזה לסקס.
״סרט יכול להיות נחמד.״ אמרתי, יודעת שאני מעדיפה שעתיים של שתיקה כשאני רואה משהו ולא שעתיים של שתיקה משעממת.
-
נראה לי שפרקי ג׳סיקה ותומאס הפכו לפרקים האהובים עליי הם פשוט כל כך טובים לא יודעת להסביר את זה.
מתה על הדמויות שלהן.
ובואו נדבר על השינוי שעובר בתומאס לאט לאט, הוא עדיין עוקצני מאוד אבל זה שהוא הביא לה מים בלי שהיא ביקשה בכלל. 
מקווה שאהבתם ונהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️.