- ב-31 באוקטובר 2023, כוחות ישראליים תקפו באופן בלתי-חוקי בניין מגורים ברצועת עזה ללא מטרה צבאית נראית לעין, והרגו לפחות 106 אזרחים, בהם 54 ילדים
- בתקיפות אוויריות ישראליות רבות על רצועת עזה מאז 7 באוקטובר נהרגו אלפי אזרחים, והאבדות הרבות מדגישות את הסכנה המוגברת מהתקפות בלתי-חוקיות בכלי נשק נפיצים על אזורים מיושבים
- על ממשלות להשעות את העברת הנשק לישראל, לתמוך בחקירות של בית הדין הפלילי הבינלאומי בפלסטין ולהטיל סנקציות ממוקדות על נושאי משרה האחראים להפרות של דיני המלחמה.
(ירושלים, 4 באפריל, 2024) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי תקיפה אווירית ישראלית ב-31 באוקטובר 2023 על בניין דירות בן שש קומות במרכז רצועת עזה שחסו בו מאות בני אדם, היא לכאורה פשע מלחמה. התקיפה, שנהרגו בה לפחות 106 אזרחים, בהם 54 ילדים, הייתה בין התקריות הקטלניות ביותר עבור אזרחים מאז החלה ממשלת ישראל בהפצצות ברצועת עזה ומאז הפלישה הקרקעית בעקבות ההתקפות בהובלת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר.
תחקיר של ארגון Human Rights Watch לא העלה שום ראיה לנוכחותה של מטרה צבאית בסביבתו של הבניין בעת ההתקפה הישראלית, ומכך עולה שלפי דיני המלחמה הייתה ההתקפה חסרת הבחנה ולכן בלתי- חוקית, והרשויות הישראליות לא סיפקו לה שום הצדקה. על רקע הכשל המתמשך של הצבא הישראלי לחקור באופן אמין את פעולותיו, בולטת חשיבותה של החקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לגבי פשעים חמורים של כל הצדדים לסכסוך.
לדברי ג'רי סימפסון, מנהל עמית בסוגיית משברים וסכסוכים בארגון Human Rights Watch, "בתקיפה האווירית הבלתי-חוקית של ישראל על בניין דירות ב-31 באוקטובר, נהרגו לפחות 106 בני אדם, לרבות ילדים ששיחקו כדורגל, תושבים שטענו טלפונים במכולת שבקומת הקרקע, ומשפחות עקורות שחיפשו מקלט בטוח". "תקיפה זו הסבה אבדות כבדות לאזרחים בלי מטרה צבאית נראית לעין – אחת מתקיפות רבות שגרמו לקטל מחריד ואשר מדגישות את הצורך הדחוף בחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי".
בין ינואר למארס 2024, ארגון Human Rights Watch שוחח בטלפון עם 16 איש על התקיפה ב-31 באוקטובר של "בניין המהנדסים", ששימש למגורים, ועל מותם של קרובי משפחתם ואנשים נוספים. ארגון Human Rights Watch ניתח תצלומי לוויין, 35 תצלומים ו-45 סרטונים של תוצאות התקיפה, כמו גם תצלומים וסרטונים רלוונטיים אחרים שפורסמו ברשתות החברתיות. לארגון Human Rights Watch לא התאפשר לבקר בזירה מכיוון שמאז 7 באוקטובר, מנעו הרשויות הישראליות כמעט כל כניסה לרצועה דרך מעברי הגבול. ב-16 השנים האחרונות סירבה ישראל שוב ושוב לבקשות ארגון Human Rights Watch להיכנס לרצועה.
עדי ראייה סיפרו כי ב-31 באוקטובר שהו 350 אנשים ויותר ב"בניין המהנדסים" שניצב בסמוך למחנה הפליטים א-נוסייראת מדרום לו. לפחות 150 מצאו במקום מחסה, לאחר שנמלטו מבתיהם במקומות אחרים ברצועה.
במהלך כ-10 שניות בסביבות השעה 14:30, פגעו בבניין ללא אזהרה ארבעה פריטי תחמושת שהוטלו מהאוויר. הבניין נהרס לחלוטין.
שני אחים סיפרו כי מיהרו לצאת מבתיהם הסמוכים כדי לחפש את שני ילדיהם ואחיינם, כי ידעו ששיחקו כדורגל בחוץ. אחד האחים אמר כי מצא את בנו בן ה-11 שוכב בתוך החורבות מתחת לקורות בטון: "החלק האחורי של הראש שלו היה פתוח, אחת הרגליים שלו נראתה בקושי מחוברת לגוף וחלק מהפנים שלו נשרף, אבל נראה שהוא היה חי. חילצנו אותו תוך שניות, אבל הוא מת באמבולנס. קברנו אותו באותו יום". כל שלושת הילדים נהרגו בתקיפה.
איש מהעדים שראיין ארגון Human Rights Watch לא אמר כי קיבל אזהרה כלשהי או ששמע על אזהרה כלשהי של הרשויות הישראליות לפינוי הבניין לפני התקיפה.
ארגון Human Rights Watch אימת את זהותם של 106 בני אדם שנהרגו בה, באמצעות ראיונות עם קרובי משפחה של חלק מהקורבנות, לרבות 34 נשים, 18 גברים ו-54 ילדים. סביר להניח שמספרם הכולל של ההרוגים גבוה יותר. Airwars, ארגון לא ממשלתי החוקר פגיעה באזרחים באזורי סכסוך, איתר על סמך מידע גלוי את שמותיהם של 112 הרוגים, ובהם 96 שזוהו על ידי שני הארגונים, וכן 19 נוספים שלא זוהו בשמותיהם, אך נודע עליהם מקשרים לקורבנות אחרים במשפחותיהם.
ארגון Human Rights Watch ראיין שניים שהשתתפו בחילוץ הגופות מחורבות הבניין, שסיפרו כי בשעות אחר הצהריים של יום התקיפה, הם ואחרים סייעו בחילוצן של כ-60 גופות, וכי במהלך ארבעת הימים שלאחר מכן הם ומחלצים אחרים איתרו בסך הכול כ-80 גופות נוספות. אדם שלישי אמר כי עזר בחילוצן של גופות מההריסות במשך 12 יום לאחר התקיפה. ייתכן שגופות נוספות נותרו מתחת לחורבות.
הרשויות הישראליות לא פרסמו שום מידע על ההתקפה, לרבות מי או מה היו מטרותיה ואילו אמצעי זהירות ננקטו למזעור הפגיעה באזרחים. הן גם לא ענו למכתבו של ארגון Human Rights Watch מ-13 במארס שתמצת את הממצאים והתבקש בו מידע ספציפי.
דיני המלחמה אוסרים על התקפות המכוונות אל אזרחים ואובייקטים אזרחיים, שאינן מבחינות בין אזרחים ללוחמים, ושהפגיעה הצפויה מהן לאזרחים או לאובייקטים אזרחיים מופרזת ביחס לכל יתרון צבאי צפוי. התקפות חסרות הבחנה כוללות התקפות שאינן מכוונות למטרה צבאית ספציפית או שמשתמשות בשיטה או באמצעי לחימה שאי אפשר להגביל את השלכותיהם כנדרש. על הצדדים הלוחמים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הפגיעה באזרחים, לרבות על ידי מתן אזהרה יעילה מראש לפני התקפות, אלא אם הנסיבות אינן מאפשרות זאת, ועל ידי הגנה על האזרחים שבשליטתם מהשלכותיהן של ההתקפות. הפרות חמורות של דיני המלחמה המבוצעות בידי יחידים מתוך כוונה פלילית – כלומר במכוון או בפזיזות – הן פשעי מלחמה.
לדברי ארגון Human Rights Watch, בהיעדר מטרה צבאית, ההתקפה על "בניין המהנדסים" תיחשב למכוונת או חסרת הבחנה, כלומר בלתי-חוקית. העובדה שהבניין הותקף ארבע פעמים מעוררת חשד כבד כי פריטי התחמושת נועדו לפגוע בו ושהפגיעה לא נבעה מתקלה או מכינון שגוי. גם אם הייתה במקום מטרה צבאית לגיטימית, עולה חשש אשר למידתיותה של התקיפה, בהתחשב בנוכחותם הגלויה והצפויה של אזרחים רבים בבניין ובסביבתו.
תקיפה זו היא אחת ממאות תקיפות של הצבא הישראלי ברצועה שנהרגו בהן ונפצעו אזרחים פלסטינים מאז ההתקפות בהובלת חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר, שנהרגו בהן יותר מ-1,100 בני אדם וכ-240 נוספים נתפסו כבני ערובה. לפי דיווחים אמינים של ארגון Airwars, ב-195 התקפות, רובן ככל הנראה בידי הצבא הישראלי, נהרגו 1–9 אזרחים, ב-107 התקפות נהרגו 10–59 אזרחים, וב-4 נהרגו 60–139 אזרחים. נכון ל-1 באפריל, Airwars אסף גם מידע ראשוני על אזרחים שנפגעו ב-3,358 תקיפות נוספות, רובן ככל הנראה תקיפות אוויריות ישראליות.
התקפות אלו מבליטות את הפגיעה המחרידה באזרחים ואת ההסתברות הגבוהה של התקפות בלתי-חוקיות כאשר משתמשים בכלי נשק נפיצים שטווח השפעתם נרחב מאוד באזורים מיושבים בצפיפות. על כל הממשלות לתמוך בהצהרה המדינית מחודש נובמבר 2022 המבקשת למתֵן שימוש בנשק כזה באזורים מיושבים.
משרד הבריאות של עזה דיווח כי בין 7 באוקטובר ל-31 במארס נהרגו ברצועת עזה למעלה מ-32,000 בני אדם, בהם למעלה מ-13,000 ילדים ו-9,000 נשים, ו-75,000 נפצעו. נתונים אלה כוללים הרג של לפחות 2,400 בני אדם בחודש מארס לבדו. הנתונים אינם מבחינים בין לוחמים לאזרחים.
בחודש פברואר דיווח עיתון "הארץ" כי הצבא הישראלי חוקר "עשרות מקרים" שייתכן שכוחותיו הפרו בהם את דיני המלחמה. לא ברור אם ההתקפה על "בניין המהנדסים" ב-31 באוקטובר היא אחד המקרים הנחקרים.
על בנות בריתה של ישראל להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק למדינה, כל עוד כוחותיה ממשיכים להפר הפרות שיטתיות ונרחבות את דיני המלחמה נגד אזרחים פלסטינים, ואף לא נותנים על כך את הדין. ממשלות שימשיכו לספק נשק לממשלת ישראל, מסתכנות בשותפות בפשעי מלחמה. עליהן גם למנף את השפעתן, לרבות באמצעות סנקציות ממוקדות, כדי ללחוץ על הרשויות הישראליות להפסיק לבצע הפרות חמורות.
לדברי סימפסון, "מספרם המחריד של ההרוגים הפלסטינים, בעיקר נשים וילדים, מלמד על זלזול קטלני בחיי אזרחים וככל הנראה על ביצועם של פשעי מלחמה רבים נוספים שיש לחקור". הוא הוסיף כי "על ממשלות אחרות ללחוץ על ממשלת ישראל להפסיק את ההתקפות הבלתי-חוקיות ולעצור לאלתר את העברת הנשק לישראל כדי להציל חיי אזרחים ולהימנע משותפות בפשעי מלחמה".
למידע נוסף על ההתקפה על "בניין המהנדסים" ועל תקיפות אוויריות ישראליות נוספות, ראו להלן.
מעשי האיבה בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים
בבוקר 7 באוקטובר 2023, פרצו לוחמים בהובלת חמאס את הגדרות החוצצות בין ישראל לרצועת עזה ונכנסו לדרום ישראל. הם תקפו לפחות 19 קיבוצים, שלושה מושבים, שתי ערים, פסטיבל מוזיקה ומסיבת חוף, הרגו שם אזרחים במכוון ותקפו גם בסיסים צבאיים. לפי גורמים ישראליים, לפחות 1,100 בני אדם נהרגו בהתקפה, ולפי מקורות רשמיים ישראליים, רובם אזרחים.
התוקפים תפסו כ-240 בני אדם כבני ערובה, לרבות ילדים, בעלי מוגבלות וקשישים. מאז 7 באוקטובר חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים ברצועה אף ירו אלפי רקטות אל יישובים ישראליים, אגב הפרה של האיסור על התקפות חסרות הבחנה על אזרחים ואובייקטים אזרחיים. הרג מכוון של אזרחים ולוחמים שבויים, תפיסת בני ערובה והתקפות רקטות חסרות הבחנה הם הפרות חמורות של דיני המלחמה – כלומר פשעי מלחמה.
מעשי האיבה שהחלו ב-7 באוקטובר, כמו סבבי הלחימה בשנים 2008, 2012, 2014, 2018, 2019, ו-2021, התנהלו על רקע הסגר הלא-חוקי הגורף של ישראל על רצועת עזה החל משנת 2007. ארגון Human Rights Watch קבע בשנת 2021 כי שלטון הדיכוי של ממשלת ישראל על הפלסטינים עולה כדי הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה.
במהלך סבבים קודמים של מעשי איבה, תקפו כוחות ישראליים שוב ושוב תקיפות אוויריות חסרות הבחנה ובהן נהרגו ונפצעו אזרחים רבים ומשפחות שלמות נמחו מעל פני האדמה, ללא שום מטרות צבאיות ברורות בסביבה. תקיפות כוונו אל מגדלים רבי קומות ברצועה, שהיו בהם דירות מגורים ועסקים רבים, והרסו אותם.
מאז 7 באוקטובר הרשויות הישראליות ניתקו את השירותים החיוניים לרצועה, לרבות אספקת מים וחשמל, צעדים שהם בגדר ענישה קולקטיבית, וחסמו הכנסה וחלוקה של סיוע מציל חיים, לרבות מזון, מים ותרופות – צעדים שהם פשעי מלחמה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הזהיר ב-31 בינואר כי אוכלוסיית הרצועה "גוועת ברעב". ארגון Human Rights Watch תיעד כיצד ממשלת ישראל משתמשת בהרעבה כשיטת לחימה, – אף היא פשע מלחמה.
הצבא הישראלי דיווח כי בין 7 באוקטובר ל-20 בפברואר תקף 31,000 תקיפות אוויריות ברצועת עזה. תקיפות אוויריות ישראליות פגעו בבנייני מגורים גדולים, מרכזים לחלוקת מזון, מתקנים רפואיים, מתחמי מגורים של עובדים הומניטריים, בתי ספר, מקומות מחסה לעקורים, אוניברסיטאות, תשתיות מים ובארות, והפכו חלקים נרחבים משכונות לעיי חורבות, לרבות התקפות שהיו ככל הנראה בלתי-חוקיות ויש לחקור אותן כפשעי מלחמה פוטנציאליים. כוחות ישראליים גם השתמשו בזרחן לבן ברצועת עזה באופן בלתי-חוקי. אמנסטי אינטרנשיונל תיעד גם הוא תקיפות אוויריות שנהרגו בהן אזרחים.
סוכנות הסיוע העיקרית של האו"ם לפליטים פלסטינים, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), העריכה כי נכון לאמצע חודש מארס, כ-1.7 מיליון בני אדם ברצועה נעקרו מבתיהם – כ-75 אחוז מאוכלוסיית הרצועה המונה 2.3 מיליון בני אדם. רשויות הצבא הישראלי הורו לרוב תושבי הרצועה להתפנות מבתיהם ובכך הסתכנו בביצוע פשע המלחמה של עקירה בכפייה.
ב-10 באוקטובר, ציינה ועדת החקירה העצמאית הבינלאומית של האו"ם כי ישנן "ראיות ברורות" לפשעי מלחמה בישראל וברצועת עזה ושהיא תחלוק מידע בנושא עם רשויות משפט רלוונטיות, לרבות בית הדין הפלילי הבינלאומי.
התקיפה האווירית הישראלית על "בניין המהנדסים"
ב-31 באוקטובר, בסביבות השעה 14:30, בניין אל-מוהנדיסין (המהנדסים) בן שש הקומות נפגע בתקיפה אווירית ישראלית שכללה ארבע פריטי תחמושת, והוחרב. הבניין, שלדברי עדי ראייה כונה גם מגדל המהנדסים, נמצא באזור מגורים, במרחק של כ-400 מטר מפאתיו הדרומיים של מחנה הפליטים א-נוסייראת שבמרכז הרצועה. התחקיר של ארגון Human Rights Watch לא העלה שום סימן לנוכחות של מטרה צבאית בבניין או בקרבתו ב-31 באוקטובר.
ארגון Human Rights Watch שוחח בטלפון עם 16 אנשים שהיה ברשותם מידע על ההתקפה. שבעה תיארו את מה שראו במהלך ההתקפה ומייד אחריה, לרבות ניצוֹל אחד שהיה בבניין, שלושה אנשים ששהו בבתיהם הסמוכים בזמן ההתקפה ואיבדו בה קרובי משפחה, שניים שאיבדו קרובי משפחה וגרו בבניין אך עזבו ממש לפני ההתקפה, ואחד שגר בסמוך ולא איבד קרובי משפחה בהתקפה. ארגון Human Rights Watch שוחח גם עם חמישה קרובי משפחה של הרוגים החיים מחוץ לרצועת עזה. ארבעה אנשים נוספים שגרו בסמוך לבניין אך לא ראו את תוצאות ההתקפה, לרבות אחד שאיבד בה קרובי משפחה, מסרו גם הם לחוקרים שמות של אנשים שנודע להם כי נהרגו בה.
ארגון Human Rights Watch אימת את זהותם של 106 בני אדם שנהרגו בהתקפה ושניים שנפצעו בה, באמצעות ראיונות עם קרובי משפחה של חלק מהקורבנות. עם ההרוגים הללו נמנו 34 נשים, 18 גברים ו-54 ילדים. עם הפצועים נמנו נערה בת 17 ואישה.
103 מההרוגים נמנו עם 14 משפחות ששהו בבניין. שלושת האחרים, בני שתי משפחות אחרות, היו הילדים שגרו במרחק של כ-60 מטר מהבניין ונהרגו כששיחקו כדורגל ברחוב.
ארגון Airwars סקר פרסומים במדיה החברתית ומקורות גלויים אחרים כדי לאתר מידע על ההתקפה, ומצא אזכורים של שמותיהם של 112 הרוגים וכן אזכורים של 19 אחרים שזוהו רק דרך קשריהם לקורבנות אחרים במשפחותיהם. אלה כללו 42 נשים, 22 גברים ו-62 ילדים ו-5 אנשים שגילם לא ידוע. ארגון Airwars מצא במקורות גלויים גם שמות של 6 שנפצעו בהתקפה. ההרוגים נמנים עם 22 משפחות.
שני הארגונים זיהו 96 מההרוגים בשמם, בעוד ארגון Airwars זיהה לבדו 15 הרוגים נוספים בשמם וארגון Human Rights Watch זיהה לבדו 9 הרוגים נוספים בשמם.
בסך הכול זיהו שני הארגונים 136 הרוגים בהתקפה: 44 נשים, 22 גברים ו-65 ילדים, ו-5 אנשים שגילם לא ידוע. הם נמנו עם 24 משפחות: אבו דקה, עבד אל-ג'וואד, עבד א-רחמאן, עבדו, אבו ג'זאר, אבו ג'יאב, אבו סעיד, אר'א, עלי, דבאכי, פרח', חנפי, איג'לאא, ג'ווייפל, כחייל, מבחוח, מובאשר, קוקא, סדודי, סאלחה, שאהין, שריף, ת'וואבתה ויונס.
ארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבוע כמה מהגופות אותרו וכמה נותרו מתחת להריסות. ייתכן שמי שגופותיהם לא נמצאו, שרדו את ההתקפה ועברו למקום אחר ברצועה ללא ידיעת משפחותיהם.
"בניין המהנדסים": שימש מקום מחסה ושהו בו מאות אנשים
בתמונות מאומתות של "בניין המהנדסים", שפורסמו באינטרנט לפני ההתקפה, נראה בניין בן שש קומות ששטחו 25 מ"ר וגובהו כ-20 מטר.
דיירים ואחרים שהכירו את הבניין, אמרו כי בחמש מקומותיו היו 20 דירות, ששטח כל אחת מהן כ-150 מ"ר, וכי במהלך מעשי האיבה שהו בהן אנשים רבים. בשעות אחר הצהריים המוקדמות בדרך כלל הצטופפו רבים במכולת הקטנה שבקומת הקרקע כדי לטעון את הטלפונים שלהם עקב ניתוק החשמל על ידי ישראל. החנות יכלה לספק שירות זה מכיוון שהבניין קיבל חלק מאספקת החשמל מ-16 לוחות סולריים על גגו. בקומת הקרקע היו גם חדר כושר, חנות עופות ועסק של משחקי וידיאו.
מקור שמו של הבניין אינו ידוע, אך לא דווח כי הוא שימש לעבודה הנדסית. אחד הדיירים סיפר כי המבנה קיבל את שמו מאיגוד המהנדסים שהקים אותו עבור חבריו. אחר אמר שהבניין היה בבעלות משרד לייעוץ הנדסי. שלישי אמר שרבים מהמהנדסים שגרו במקור בבניין עם משפחותיהם עזבו, ונשארו בו רק שלוש משפחות של אנשים המוכרים כמהנדסים, וכי עם הזמן עברו לגור בו אנשים נוספים.
בהתבסס על ראיונות ומקורות אחרים, ארגון Human Rights Watch מעריך כי נכון ל-31 באוקטובר, שהו בבניין לפחות 350 אנשים, לרבות כ-125 שהצטופפו ככל הידוע ב-5 דירות בלבד. במספר הכולל נכללו 200 דיירים ולפחות 150 עקורים מהרצועה, לרבות עשרות שמצאו מחסה בחדר הכושר. חלק מהעקורים שמצאו מחסה בבניין, מילאו אחר ההוראה של הצבא הישראלי לתושבי צפון הרצועה ב-13 באוקטובר, לעבור לאזור שמדרום לוואדי עזה, אזור חוף ביצתי החוצה את הרצועה ממזרח למערב. עם אלה נמנו לפחות 23 בני משפחה מורחבת שנמלטו מהעיר עזה ונהרגו כולם בהתקפה: אימאן ח'אלד אבו סעיד, בעלה, שני ילדיהם והוריה, וכן חמישה מאחיה ואחיותיה ו-11 קרובי משפחה נוספים.
לא ברור כמה אנשים היו בבניין, לרבות המכולת, בזמן ההתקפה.
בשעת התקיפה היו הרחובות הומים מילדים משחקים
שכנים סיפרו שמייד לפני התקיפה המו הרחובות הסמוכים ל"בניין המהנדסים" מתושבים מקומיים.
ראמי עבדו, שגר במרחק של כ-60 מטרים משם, אמר שכחצי שעה לפני התקיפה יצאו אחד מבניו, מוחמד ראמי עבדו, בן 11, ושניים מאחייניו, מוחמד חאתם עבדו, בן 13, ומוחמד נידאל אל-מבחוח, בן 8, לשחק כדורגל עם עשרות ילדים נוספים בדיוק לפני אחת הכניסות לבניין. כל שלושת הילדים נהרגו בתקיפה.
תושבת מקומית אמרה שמייד לפני התקיפה היה הבניין המקום היחיד בסביבה שהיה בו חשמל, ושהיא ראתה רבים שטענו את הטלפונים שלהם במכולת.
התקיפה ותוצאותיה המיידיות
אמירה שאהין, בעלה, בתה והוריה ברחו מביתם בכפר אל-מור'ראקה במרכז רצועת עזה יום לפני התקיפה, לאחר שהצבא הישראלי הורה לתושבים לפנות את האזור. הם עברו לדירה בקומה השלישית של "בניין המהנדסים", ובו שהו דודתה, ופאא שאהין, משפחתה בת ארבעת הנפשות וכ-15 קרובי משפחה אחרים. היא סיפרה:
לא היה שום דבר מדאיג לפני התקיפה. כמעט כולנו ישבנו בשני חדרים, אחד לגברים ואחד לנשים. חלק מאיתנו צחקו. בדיוק אפינו לחם. לא היו סימני אזהרה או תחושת סכנה כלשהי. הרגשנו בטוחים כי זה היה בניין דירות מלא באזרחים.
פתאום היה פיצוץ והתחלנו לצרוח. אני זוכרת שחשבתי שהפיצוץ לא הרס את הבניין. ואז התחלתי ליפול ואיבדתי את ההכרה. התעוררתי מאוחר יותר באותו היום בבית החולים "חללי אל-אקצא". היו לי רק חבורות. אני לא זוכרת שום דבר מההתעוררות, אבל הקרובים שלי סיפרו לי שהתחלתי לצרוח ולקרוא לבת שלי, וביקשתי מהם ללכת להציל אותה, למרות שהיא ישבה שם לידי על המיטה בבית החולים.
שאהין אמרה שבתקיפה נהרגו 20 מקרוביה, כולל 6 נשים, 7 גברים ו-7 ילדים. חאתם עבדו, שגר כ-60 מטר מהבניין, אמר שראה את בנו מוחמד, בן ה-13, בפעם האחרונה כשעה לפני התקיפה, כשיצא מהבית:
מוחמד תמיד שיחק כדורגל ברחוב שלידנו עם בני הדודים שלו וילדים אחרים. בסביבות השעה 14:30 נמנמתי בבית. פתאום היו ארבעה פיצוצים, עם הפסקה של שתיים או שלוש שניות ביניהם. אחרי הפיצוץ הראשון התעוררתי והסתכלתי מהחלון.
ראיתי בערך 50 ילדים וכמה צעירים ברחוב, ליד הצד הדרומי של "בניין המהנדסים". ראיתי שהצד הצפוני של הבניין נפגע. ואז מייד הפצצה השנייה פגעה בצד הדרומי של הבניין, שיכולתי לראות בבירור מהבית שלי. ראיתי שברים של הבניין נופלים ולוכדים בערך 20 מהילדים, וגם כמה מהמבוגרים.
אז פגעה פצצה שלישית בגג הבניין, בדיוק באמצע, וכל הבניין קרס ועלה ממנו ענן שחור ענק של עשן ואבק. היה ריח של אבק שריפה. ואז פגעה הפצצה הרביעית, שלא יכולתי לראות בגלל כל האבק והעשן.
אחיו, ראמי עבדו, שגר עם משפחתו בדירה שמתחתיו, היה גם הוא בבית בשעת התקיפה ואמר שבנו שיחק כדורגל בחוץ עם בני דודיו וילדים אחרים. הוא אמר ששמע ארבעה פיצוצים, "כמעט באותו הזמן", ושזכוכיות ושברים מהבניין שלהם פצעו שתיים מבנותיו בסלון.
אישה אחרת, שגרה במרחק של כ-30 מטר, אמרה שהיא שמעה "שלושה או ארבעה פיצוצים חזקים".
גם ראמי וגם חאתם עבּדו יצאו מהבניין שלהם בריצה מייד אחרי התקיפה כדי לחפש את ילדי המשפחה. כשהגיעו לרחוב לפני הבניין ההרוס, אמר ראמי שראה "בערך 20 גופות שרופות" ברחוב, כולל גופותיהם של שלושה ילדים ממשפחת אבו רחמה, שלדבריו גרו בבניין. חאתם אמר שראה "עשרות גופות ברחוב", מקצתן בסמוך לחורבות הבניין, ואחרות במרחק עשרות מטרים משם.
אז מצאו שני הגברים את בן אחותם, מוחמד נידאל אל-מבחוח, בן 8, שעוד היה בחיים אך נכווה קשות, ולקחו אותו לאמבולנס, שפינה אותו לבית החולים "חללי אל-אקצא" ליד דיר אל-בלח. הוא מת כעבור כשמונה שבועות. לאחר מכן מצאו את בנו של ראמי, מוחמד ראמי עבדו, בן 11, מתחת לקורות בטון בתוך הריסות הבניין. אומנם הם חילצו את מוחמד במהירות, אך לדבריהם הוא מת באמבולנס כעבור זמן קצר.
שני הגברים חיפשו את בנו של חאתם, מוחמד, בן 13, אבל לא הצליחו למצוא אותו. במהלך החיפושים, הם סייעו לשאת גופות לאמבולנסים שהמתינו. חאתם העריך שעזר לשאת כ-60 גופות, רובן של ילדים ונשים, שרובן נמצאו בצד הדרומי של הבניין, כולל כמה שחולצו מהריסות ברחוב. לאחר מכן הודיעו חובשים לחאתם שבנו נמצא מת ברחוב, כמאה מטר מהבניין.
נאהד מחמוד התגוררה קרוב ל"בניין המהנדסים" לאחר שנסה מביתה. היא איבדה בתקיפה שש אחייניות, אחיין ואת חמותה של אחותה. אחותה, עולא מחמוד ג'ווייפל, בת 39, והבת היחידה של עולא ששרדה, נדא הישאם ג'ווייפל, בת 17, שעברו לגור בדירה בקומה הרביעית של "בניין המהנדסים" בחודש יולי 2023, נפצעו, ונדא נזקקה ליותר מ-10 ניתוחים באחת מרגליה. מייד לאחר הפיצוץ השלישי או הרביעי כשהיה ברור שהתקיפה הסתיימה, נאהד רצה אל הבניין כדי למצוא את אחותה ואת אחייניה:
צרחתי וצעקתי וככה עשו גם כל האחרים. האזור התמלא מייד באנשים, עיתונאים ואנשי ההגנה האזרחית [שירותי החירום וההצלה], כך שלא הצלחנו להתקרב לבניין. המצב היה נוראי. אנשים ניסו לשחרר את מי שנלכד מתחת להריסות בכל דרך אפשרית.
כעבור כמה זמן מישהו אמר לי שמצאו את אחותי עולא מתחת להריסות. לקח בערך ארבע שעות אחרי התקיפה לשחרר אותה. היו לה אגן שבור, עמוד שדרה שבור, עצם בריח שבורה, וכל הגוף שלה היה חבול מההריסות. אז אמרו לי שמצאו את הבת שלה, האחיינית שלי, נדא. אפשר היה לראות את החלק העליון של הגוף שלה, אבל החלק התחתון נמעך מתחת להריסות. אחת מהרגליים שלה הייתה שסועה לכל אורכה. הדם שלה היה בכל מקום. היא סבלה מכאבים קשים, צעקה וצרחה, והרגל השנייה הלכה והתנפחה. לקח עד כמעט 11 בלילה לשחרר אותה.
ארגון Human Rights Watch דיבר עם כארם א-שריף, עובד אונר"א, שאיבד חמישה מילדיו וחמישה קרובי משפחה נוספים בתקיפה. שלושה תצלומים של צלם אסושייטד פרס שצולמו ב-31 באוקטובר ב"בניין המהנדסים" ההרוס, מראים את א-שריף עומד על החורבות ב-31 באוקטובר, כשהוא נושא בחיקו את אחד מבניו התאומים בני 18 חודשים שנהרגו. אסושייטד פרס דיווח גם על מותם של ארבעה מתוך חמשת הילדים שנהרגו.
35 תצלומים ו-45 סרטונים שהועלו למדיה החברתית ולערוצי תקשורת ושאומתו בידי ארגון Human Rights Watch, מראים נפגעים וניצולים רבים, את "בניין המהנדסים" שהפך לעיי חרבות, ושברי בניין רבים מצפון מזרח, דרום מזרח ודרום מערב לבניין. ארגון Human Rights Watch השווה בין הבניינים הסובבים, העצים והכבישים שנראים בסרטונים, לתצלומי לוויין, כדי לוודא שהם מציגים את הבניין שנפגע. ארגון Human Rights Watch אימת גם סרטון שצולם מהאוויר שהראה שהבניין שוטח לחלוטין. תצלום שהועלה לפייסבוק ב-31 באוקטובר, שצולם מדרך סלאח א-דין כ-225 מטר מדרום מזרח לבניין, מראה שני עמודי עשן שחורים גדולים שמיתמרים מהמיקום ש"בניין המהנדסים" היה בו.
בתצלום לוויין מ-10:32 שעון עזה ב-31 באוקטובר לא נראה שום סימן לנזק. תצלום מ-10:18 שעון עזה ב-1 בנובמבר מראה שהבניין נהרס.
ארגון Human Rights Watch קבע שקרוב לוודאי הבניין ספג פגיעות ישירות של ארבעה פריטי תחמושת אוויריים. ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיות כלשהן בשרידים בזירה שיכולים לסייע בזיהוי אמצעי הלחימה. אבל הנזק של הפיצוץ וההרס של הבניין עקב הפיצוץ תואמים למטען נפץ של פריטי תחמושת גדולים ששוגרו מהאוויר. עדים תיארו ארבעה פריטי תחמושת שפגעו בבניין בזה אחר זה והרסו אותו. התוצאות תואמות לטיווח של בניינים והריסתם בידי הצבא הישראלי בעבר, באמצעות פריטי תחמושת אוויריים גדולים.
היעדר מטרה צבאית
כל המרואיינים שראיין ארגון Human Rights Watch שהכירו את הבניין היטב, אמרו שלא ידוע להם על לוחמים פלסטינים או על ציוד צבאי שהיו בתוכו או לידו בשעת התקיפה. גם הניתוח של ארגון Human Rights Watch של 80 תצלומים וסרטונים וכן תצלומי לוויין של הבניין והאזור סביבו, לא הצביעו על שום נוכחות של ארגונים פלסטיניים חמושים או של ציוד צבאי בבניין או בסמוך אליו בשעת התקיפה.
כל המרואיינים אמרו שלא ידוע להם על מי מהנפגעים או הניצולים מהתקיפה שהיו קשורים לארגונים חמושים. ארגון Human Rights Watch לא מצא כל ראיות שמי מהנפגעים היו לוחמים. ארגון Human Rights Watch בדק ערוצי טלגרם וערוצי מדיה חברתית רלוונטיים, הן של הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, הן של הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, חטיבת אל-קודס, שתיים מהקבוצות הראשיות שהיו מעורבות בתקיפות 7 באוקטובר בישראל. אף אחד מערוצים אלה לא הזכיר את התקיפה ב-31 באוקטובר.
הצבא הישראלי לא הציג מידע כלשהו שיכול להצביע על נוכחותה של מטרה צבאית או של כל יעד צבאי אחר בבניין או בסמוך לו. הצבא גם לא מסר מדוע הנסיבות לא אפשרו מתן אזהרה מוקדמת יעילה לתושבי הבניין והבניינים הסמוכים, כדי שיוכלו להתפנות לפני התקיפה.
ב-6 בפברואר דיווח עיתון "הארץ" שהצבא הישראלי התחיל לתחקר "עשרות מקרים" המעוררים חשד להפרת דיני המלחמה. אלה כוללים תקיפה אווירית בשעה ב-15:30 או בסמוך לה ב-31 באוקטובר (כשעה לאחר תקיפת "בניין המהנדסים"), שיעדה, לפי הצבא הישראלי, היה איבראהים ביארי, מפקד חטיבת ג'באליא של חמאס. על פי ארגון Airwars, בתקיפה במחנה הפליטים ג'באליא, כ-14 ק"מ מצפון ל"בניין המהנדסים", נהרגו ביארי ולפחות 126 אזרחים, בהם 69 ילדים, ונפצעו 280.
חילוץ גופות וקבורתן
ארגון Human Rights Watch ראיין שלושה שהיו מעורבים בחילוץ גופות מההריסות של "בניין המהנדסים".
חאתם עבדו וראמי עבדו אמרו שהם עזרו לחלץ 60–70 גופות בשעות אחר הצהריים ב-31 באוקטובר, ושהם חילצו כ-80 גופות נוספות בארבעת הימים הבאים. חאתם עבדו אמר שרבות מהן הונחו ברחוב לפני ביתו עד שפונו משם. הוא אמר שקרובי הנעדרים ואחרים אספו כסף לרכישת דלק דיזל כדי שמחפר, שהגיע ב-1 בנובמבר, יוכל לעבוד בין שלוש לארבע שעות ביום בפינוי ההריסות.
חאתם אמר שכאשר סיים המחפר את עבודתו, הוא שמע מאחרים ש-56 אנשים עדיין נעדרים. "הם פשוט נעלמו", אמר.
מג'די סאלחה ברח מביתו בקרבת מקום באמצע חודש אוקטובר, אחר תקיפה שכמעט פגעה בבניין שלו, ועבר עם משפחתו לדירה של גיסו ב"בניין המהנדסים". הוא יצא מהבניין כמה דקות לפני התקיפה, שהרגה 16 מקרובי משפחתו: אשתו וחמש מבנותיהם; אחיה של אשתו, אשתו של גיסו וחמישה מילדיהם; ואת אחותה של אשתו ושניים מילדיה. הוא אמר:
לפני שיצאתי מהדירה כדי לקנות לחם, נתתי לבת הקטנה שלי, לאנא, שהייתה בת 10, קצת כסף כדי שתלך אחרי ארוחת הצהריים לקנות כמה דברים במכולת בקומת הקרקע של הבניין. מישהו סיפר לי אחר כך שהיא הלכה למכולת בדיוק לפני התקיפה.
במשך 12 יום עזרתי לפנות גופות מההריסות. תרמתי מכספי לקניית דלק עבור המחפר. מצאנו כמעט את כל הגופות של בני המשפחה שלי ביום החמישי, השישי והשביעי אחרי התקיפה. אבל את הגופה של לאנא מצאנו תחת ההריסות רק ביום העשירי. אני חושב שגופות אחרות נשארו תחת ההריסות אחרי שהמחפר הפסיק לעבוד.
מישהו אחר אמר שהוא שמע שמחלצי הגופות לא יכלו לחלץ את הגופות של מי שהיו בקומות התחתונות של הבניין, כך שהבניין "הפך לבית קברות".
תצלומי לוויין מראים שפינוי ההריסות פסק בין 7–11 בנובמבר. אותה כמות של הריסות שנראית בתמונות מ-11 בנובמבר מופיעה גם בתמונות שצולמו ב-12 במארס, 2024.
כמה מרואיינים אמרו שהם הביאו גופות אל בית החולים "חללי אל-אקצא" בדיר אל-בלח או שמצאו שם גופות של קרוביהם. בית החולים נמצא כארבעה ק"מ מדרום מערב לבניין. אחד ממחלצי הגופות אמר שכל הגופות שחולצו מ"בניין המהנדסים" ומסביבתו נלקחו אל בית החולים "חללי אל-אקצא" לזיהוי ורישום לפני הקבורה. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבל מבית החולים רשימה של ההרוגים בתקיפה.
בדיווח טלוויזיוני מבית החולים "חללי אל-אקצא" נמסר ב-31 באוקטובר כי "אמבולנסים ממשיכים לחלץ פצועים ולהעביר אותן אל בית החולים" וכי הקבוצה הראשונה של אמבולנסים הביאה 45 נפגעים אל בית החולים.
גבר אמר שסיפרו לו שהפצועים הקשים ביותר נלקחו אל בית החולים האירופי בח'אן יונס. חמישה אמרו שקרוביהם נקברו במקומות הבאים: מחנה הפליטים א-נוסייראת, מחנה הפליטים אל-בוריג', העיירה א-זוואיידה ובית הקברות אל-מר'אזי. מג'די סאלחה סיפר שבין 1–13 בנובמבר הוא הלך ללוויות של 100 איש שנהרגו בתקיפה על "בניין המהנדסים" בבית הקברות אל-מר'אזי.
ארגון Human Rights Watch אימת 12 סרטונים ותצלום שהועלו לפלטפורמות מדיה חברתית שמציגים את פינוין של שש גופות, בהן של שני ילדים ואישה קשישה, מהריסות "בניין המהנדסים"; פינוי של חמש גופות מהבניין על אלונקות; ושתי גופות של ילדים שהובאו לבית החולים אחרי התקיפה. הם מראים גם אישה מבוגרת, לא ברור אם הרוגה או מחוסרת הכרה, נישאת על אלונקה.
סרטון נוסף, שצולם על ידי העיתונאי מועתז עזאיזה והועלה לאינסטגרם ב-31 באוקטובר, מראה את מה שנראה כגופה קטנה, שרופה, עטופה בסדין. עזאיזה אומר בדברי הקריינות שלו כי גופת ילד מפונה מהקומה השנייה של בניין שליד "בניין המהנדסים". המצלמה עוברת אל חדר שינה באותו הבניין ומראה מיטת ילד בצורת מכונית מרוץ, מכוסה בחלקה הריסות.
ארגון Human Rights Watch אימת שלושה סרטונים ותצלום שמציגים את תוצאותיו של ניתוח קיסרי בבית החולים "חללי אל-אקצא" באחת מההרוגות בניסיון כושל להציל את העובר. ארגון Human Rights Watch אימת גם שמונה סרטונים שמציגים שבעה פצועים, בהם ארבעה ילדים ואישה, מחולצים מ"בניין המהנדסים".
יוזמות למנגנוני נשיאה באחריות
ב-27 במאי 2021 הקימה ועדת זכויות האדם של האו"ם ועדת חקירה בנושא הפרות של המשפט הבינלאומי בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל. ב-10 באוקטובר 2023 הודיעה הוועדה כי היא "חוקרת מאז ה-7 באוקטובר 2023 פשעים בינלאומיים אפשריים והפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי שבוצעו בישראל ובשטח הפלסטיני הכבוש", וכי "תמשיך לשתף מידע שנאסף עם הרשויות המשפטיות הנוגעות בדבר, בייחוד עם בית הדין הפלילי הבינלאומי".
תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים קאן, אישר שמשרדו חוקר מאז חודש מארס 2021 מעשי זוועה שבוצעו לכאורה ברצועת עזה ובגדה המערבית מאז 2014, וכי למשרדו יש סמכות שיפוטית החלה על התנהלות לא חוקית של כל הצדדים במהלך מעשי האיבה כיום בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים. הוא ביקר בישראל ובפלסטין בחודש דצמבר.
על ממשלות להביע בפומבי את תמיכתן בפעולות בית הדין הפלילי הבינלאומי בעשיית צדק נטול פניות, כולל בחקירתו את המצב בפלסטין, ולהתחייב כי ידאגו למתן תמיכה פוליטית, דיפלומטית ופיננסית הדרושה לבית הדין הפלילי הבינלאומי לשם מימוש המנדט הגלובלי שלו.
נוסף על כך, ב-26 בינואר הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) צווים זמניים במסגרת תביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרת האמנה למניעת רצח עם. צווים זמניים אלה מחייבים את ישראל למנוע רצח עם של פלסטינים ברצועת עזה, לאפשר מתן שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי וכן למנוע הסתה לביצוע רצח עם ולהעניש בגינה. ארגון Human Rights Watch מצא שישראל אינה מצייתת לפחות לאחד מהסעדים שנקבעו בצו המחייב של בית הדין בכך שהיא ממשיכה לשבש מתן שירותים בסיסיים ואת כניסתם לרצועת עזה וחלוקתם של דלק וסיוע מציל חיים.
על רשויות משפטיות לאומיות לחקור ולהעמיד לדין את המעורבים בפשעים חמורים בשטחים הפלסטיניים הכבושים ובישראל מתוקף הסמכות השיפוטית האוניברסלית שנתונה להן ובהתאם לחוקי מדינותיהן. על ממשלות להטיל סנקציות פרטניות, כולל איסורי נסיעה והקפאת נכסים, נגד בכירים ויחידים שיש נגדם חשדות מבוססים לביצוע פשעים חמורים.
על מזכ"ל האו"ם גם להכניס את ישראל לרשימת האחראים לפשעים חמורים נגד ילדים בסכסוכים מזוינים, שתצורף לדו"ח השנתי שלו לשנת 2024 למועצת הביטחון, בשל פשעים ובהם הריגה ופציעה.
העברת נשק
כמה דווחים מיוחדים של האו"ם, מומחים עצמאיים וקבוצות עבודה פרסמו הצהרה ב-23 בפברואר כי העברה של נשק ותחמושת לישראל לשם שימוש ברצועת עזה תהיה ככל הנראה הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ולכן יש להפסיקה לאלתר. אספקת נשק אשר ידוע מראש שיתרום משמעותית לתקיפות לא חוקיות, עשויה להפוך את מי שמספק אותו פושע מלחמה.
בית המשפט ההולנדי לערעורים הורה ב-11 בפברואר להפסיק את הייצוא של חלקי חילוף למטוסי קרב מסוג F-35 לישראל, לנוכח הסיכון הברור שהם עשויים לסייע להפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ברצועת עזה. ממשלת הולנד מערערת על פסיקה זו. שר החוץ של קנדה אמר ב-20 במארס כי קנדה תמשיך להקפיא אישורים חדשים ליצוא נשק לישראל, לאחר החלטה לא מחייבת של בית הנבחרים הקוראת "להפסיק כל אישור יצוא והעברה נוספים של נשק לישראל כדי להבטיח עמידה במשטר יצוא הנשק של קנדה".
ממשל ביידן פרסם בחודש פברואר מזכר ביטחון לאומי הקובע שמחלקות המדינה וההגנה של ארצות הברית יקבלו התחייבויות בכתב ממדינות שמקבלות סיוע צבאי אמריקאי כי הן משתמשות ב"פרטי הגנה" ממקור אמריקאי אגב עמידה בדרישות המשפט הבינלאומי וכי לא עיכבו או דחו בשרירותיות כל סיוע הומניטרי במימון או תמיכה אמריקאית במהלך שנת 2023. אבל על פי התצפיות והחקירות שניהלו ברצועת עזה, הגיעו הארגונים Human Rights Watch ואוקספם למסקנה שהתחייבויותיהם של בכירים ישראלים לעמוד בדרישות החוק הבינלאומי והאמריקאי בעת שימוש בנשק אמריקאי, ככל שניתנו, אינן אמינות.
ב-13 בפברואר הודיעה מחלקת המדינה שהיא מיישמת נהלים שנקבעו בנוגע לשימוש בנשק שסופק על ידי ארצות הברית, כדי לחקור פגיעה באזרחים בכמה תקיפות ישראליות ברצועת עזה, אך כי אין ביכולתה לפרט על אודות מקרים ספציפיים שנמצאים בבדיקה.
ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, צרפת, גרמניה, איטליה, דנמרק ומדינות אחרות ממשיכות לספק לישראל נשק וסיוע ביטחוני אחר ללא תנאים. בהעניקן רישיונות ייצוא לישראל, ובכלל זה לנשק שזוהה כבעל הסיכוי הגבוה ביותר לשמש את הצבא הישראלי להפרת דיני המלחמה, ממשלות אלה מתעלמות מהראיות הגוברות להפרות חמורות של דיני המלחמה, ובהן התקיפה על "בניין המהנדסים".
