לדלג לתוכן

diente

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

DIENTE

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
הגייה: /'dyente/
חלק דיבר: שם עצם
מין: זכר
נטיות: ר׳ dientes
[1]
  1. שֵׁן.
  2. מָקוֹר, שְׁפִּיץ, בְּלִיטָה (שֶׁל כַּמָּה כֵּלִים).

גיזרון

[עריכה]
  • מלטינית: dens, dentis, השימוש בה —בספרדית— מעיד מאז המאה ה־12. לא ידוע מאיפה באה המילה; עם זאת, יש הסבורים שזו נובעת מהשורש ההודו־אירופי -denk* ”לנשוך”, אחרים מאמינים שזו נובעת מ־-dent* ”שן”, אבל עדיין אין הסכם רשמי.

צירופים

[עריכה]