תירוש
מראה
תִּירוֹשׁ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תירוש |
הגייה* | tirosh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ר־שׁ |
דרך תצורה | משקל תַּקְטוּל |
נטיות | ר׳ תִּירוֹשִׁים; תִּירוֹשׁ־, ר׳ תִּירוֹשֵׁי־ |
- לשון המקרא יין חדש, מיץ ענבים או עיסת ענבים לפני שתסס.
- ”כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן, רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים“ (במדבר יח, פסוק יב)
- ”וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ“ (מלכים ב׳ יח, פסוק לב)
- ”הנודר מן התירוש, אסור בכל מיני מתיקה, ומותר ביין“ (תוספתא, מסכת נדרים – פרק ד, הלכה ג)
- התירוש משמש לקיום מצוות ארבע כוסות בליל הסדר על־ידי הילדים.
גזרון
[עריכה]- מהשורש המקראי י־ר־שׁ בהוראת: להוציא, לגרש (השוו הוריש), ומשם 'תירוש' - המיץ שמוציאים מהפרי.[1]
- מקביל לאוגריתית: 𐎚𐎗𐎘 (trṯ) - מיץ ענבים, יין חדש. חיים רבין טען שהמילים בעברית ואוגריתית גזורות מלוּוִית: tuwarsa - זמורה, ומשם גם ליוונית עתיקה: thúrsos) θύρσος) - המטה של דיוניסוס, המכוסה זמורות ענבים.[2]
- קרוב לארמית: מְרִית - מיץ ענבים, עיסת ענבים. ומשם כנראה מושאל למצרית בהגיית: מֶרֶשֹ (mrs) בהוראת יין חדש, וגם בהוראת הכלי ששימש להגשת אותו יין.[3]
- יש שהקבילו גם לאכדית: shirāshu - יין חדש, מיץ ענבים לפני תסיסה[4].
תרגום
[עריכה]- אנגלית: grape juice, must
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: תירוש |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ רש"ר הירש במדבר לג, נב; טור-סיני, איוב עמ' 324; עמוס חכם, דעת מקרא איוב כ, טו.
- ↑ C Rabin, Hittite Words in Hebrew, Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 137.
- ↑ Journal of Near Eastern Studies ,Vol. 20, No. 1 (Jan. 1961), pp. 40 - Comparative Studies in Egyptian and Ugaritic ,by William A. Ward.
- ↑ מילון קליין, תירוש. יש שהקבילו למילה אחרת באכדית: šuršummu - שמרים.