מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ממר
|
| הגייה* |
memer
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
מ־ר־ר
|
| דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
| נטיות |
|
"צער בלתי־ניתן לניחום", ציורו של איוון קרמסקוי.
- [מליצה] מרירות, צער.
- "שצפך הכנו וסגרנו ביד ממר / שור מה אנו כי אנחנו החומר" ("אשחר תשועתך", סליחות ליום כיפור, הרב סעדיה גאון)
- "בטרם תגדל להיות כמוהו אקדים להכין לך קבר, ואורידך חיים שאולה! התשמע בן ממר?" ("שימלה", שלום עליכם)
- "אביו, הרב לעדת עיר קטנה ברוסיה הקטנה, התכחש לו, כי היה בן ממר בעיניו" ("מחניים", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ" (משלי יז, כה). צורתה אינה אופיינית לגזרת הכפולים.
 ערך בוויקיפדיה: עצב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצב |
ערך בוויקיפדיה: עצב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצב