בשל המיתון, הממשלה נקטה פעולות במישור הכלכלי: העלאת מסים וקיצוץ תקציבים.
בהשאלה מן (1): [גאומטריה] מרחב דו-ממדי.
"ואנחנו מציירים בדמיונינו כל מישור ישר כמו טבלא גדולה ורחבה מאוד אשר פניה חלק וישר...", מתוך פרק א' ב"חכמת המדידה" בספר "יסודי חכמת השיעור", חיים זליג סלונימסקי
משמעויות (1) ו־(2) מופיעות בלשון המקרא (בצטוט ”כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר“ (תהלים סז, פסוק ה) המילה "מישור" היא תואר־הפועל).
משמעויות (3) ו־(4) בעברית החדשה.
(2) בבלית בהגיית מישָׁארי mīšari בהוראת צדק . פילון איש גבל מוסר כי במתולוגיה הפיניקית השמות שהופיעו לרוב כצמד - 'משור-וצֻדֻק' נחשבו לאלוהויות שגילו את השימוש במלח (למשמעותו המקראית כחומר-משמר, השוו ברית מלח) , ובפסוק המקראי ניתן להקביל 'מֶלַח' אל השם 'קֳּדָשִׁים' - ”כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַיהוָה--נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה“ (במדבר יח, פסוק יט)
(2) דרגת הקצונה בשירות בתי הסוהר: מֵישָׁר המקבילה לדרגת סגן בצבא היא – כמסתבר – צורת היחיד של המילה מֵישָׁרִים המופיעה במקרא בהקשרים של משפט צדק, כגון "אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט" (תהלים עה, ג), "יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים" (תהלים צח, ט). מכל מקום מילה זו נושאת משמעות מופשטת, ולא ברור מדוע נבחרה לציון דרגה.
ערך בוויקיפדיה: מישור