לשון חז"ל. מקור המלה אינו ידוע. הפרשנות המסורתית "פלך שנשים טוות בו" (רש"י, רבי עובדיה מברטנורה); אולם, אף כי "כוש" נזכר כמה וכמה פעמים במשנה ובתלמוד,כגון במסכת כלים פ"ט מ"ו כוש שבלעת את הצינורא. אין איזכור הקשור בטויה במפורש. בעברית חדשה הושאלה המלה לשימוש טכני, כנראה בהשפעת האנגלית spindle המשמשת בכל המובנים שלעיל.
מחלוקת על משמעות המילים 'כוש', 'כושי': לדעת חלק מהחוקרים, גם מודרניים[3] גם מסורתיים[4], בלוח העמים (בראשית י ו) 'כוש' לא מתייחס לאזור Nubia אך מתייחס לאזור נרחב של ערב הגדולה (ערביא Arabia), שם כללי לאזור סביב דרום ים סוף. התרגום ירושלמי-יונתן קובע במפורש שארץ כוש היא "עַרְבַיָא", כלומר Arabia, ערב: ”כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן וְשׁוּם אַרְכָיוֹתְהוֹם עַרְבַיָא וּמִצְרַיִם וְאַלִיחְרוֹק וּכְנָעַן“ (יונתן על בראשית י – פסוק ו). כמה חוקרים[5] מסכימים וסבורים שגם הפסוק במדבר יב א מתייחס לאותו 'כוש': משום שאזור כללי זה כולל מדיין, איש מדיין היה גם איש כושי, ולכן כאשר המקרא מתאר "האישה הכושית של משה"[6], יכול להיות שהמקרא פשוט מתייחס לצפורה, אישה ממדיין ולכן אישה כושית (דרך תיאור תרבותי 'אישה כושית' עם קונוטציה שהייתה ברורה לקהל בתקופתו של המחבר המקראי), ולא מתייחס לאישה חדשה בלתי ידועה של משה, שמוזכרת באופן פתאומי וחד פעמי.
↑Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E. A. Wallis Budge, 1920, page 1048.
↑HALOT ערך כוש. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
↑לפי HALOT מדובר בקונצנזוס עובדתי:
HALOT ערך כוש. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
↑למשל נ"ה וייזל: "מדינת כוש היא ערביא (Arabia) הגדולה"
ערך בוויקיפדיה: ארץ כוש
טקסט בוויקיטקסט: ארץ כוש