מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
א"ב עברי
כתיב מלא
כף
הגייה *
khaf, kaf
IPA
[k], [x]
א"ב צלילי
כרמל
מורס
−·− (קנ"ק)
ברייל
(דגושה), (רפה)
גימטריה
20
ASCII
EB
יוניקוד
05DB
אותיות הא"ב העברי
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
א"ב עברי
כתיב מלא
כף סופית
הגייה *
khaf
IPA
[x]
א"ב צלילי
כרמל
מורס
−·− (קנ"ק)
ברייל
גימטריה
500
ASCII
EA
יוניקוד
05DA
אותיות הא"ב העברי
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
האות האחת־עשרה באלפבית העברי; כאשר היא מופיעה בסוף מילה צורתה "ך ". בגימטריה ערכה 20 וערכה כאות סופית (ך) 500. מייצגת עיצור וילוני בלתי־קולי, פוצץ כשדגושה וחוכך כשרפויה. אחת מחמש אותיות מנצפ"ך .
־ך הוא הכינוי החבור של גוף שני יחיד.
האות קרויה כף ע"ש צורתה בכתב הפיניקי־עברי העתיק ( ), דבר הבולט יותר בצורתה הפרוטו־כנענית ( ).
צורת האות הסופית היא הקדומה מבין השניים, ובאמצע הכתיבה נוספה לאות זנב.
בגימטריה ערכה של ך הוא 500, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 500 מיוצג על־ידי הצירוף ת"ק.
ערך בוויקיפדיה:
כ
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
תחילית ומילת יחס
מין
נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
ראה כמו
קידומת המצינת השוואה של דבר מסוים לדבר האחר.
”צַדִּיק כַּ תָּמָר יִפְרָח כְּ אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה“ (תהלים צב , פסוק יג )
קידומת המצינת את היחס שניתן לדבר מסוים.
”וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּ דְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר-הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי.“ (בראשית לט , פסוק יז )
”הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּ מַסִּיגֵי גְּבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי.“ (הושע ה , פסוק י )
”יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב אִמֹּתֵינוּ כְּ אַלְמָנוֹת.“ (איכה ה , פסוק ג )
קידומת המצינת אומדן של ערך מסוים.
”וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּ עֶשֶׂר שָׁנִים“ (רות א , פסוק ד )
אנגלית: as , like (1), as (2), about (3)
ערבית: مثل (תעתיק: מִתְ'ל; 1,2)