גנב

יש להוסיף לדף זה את הערך: גִּנֵּב.

גָּנַב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גנב
שורש וגזרה	ג־נ־ב, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לקח מאחר בלא רשות ובסתר.

   • ”וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ; וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת־הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.“ (בראשית לא, פסוק יט)
   • ”כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ; חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה.“ (שמות כא, פסוק לז)
   • ”...וְגַם לָקְחוּ מִן־הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם.“ (יהושע ז, פסוק יא)
   • ”יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ; וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה.“ (איוב כא, פסוק יח)
   • ”אָמַר קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי וְשֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גְנָבַתּוּ...“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ב)
   • הילד גנב סוכריה מהמוכר.

2. העליב; פעל במרמה, הונה, הוליך שולל.

   • ”וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב.“ (בראשית לא, פסוק כו)
   • ”לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר.“ (בראשית לא, פסוק כז)

גיזרון

• מקראי. כנראה, נוצרה מין התיבה האוגריתית המצויה גם בעברית - 'גב', המתקשרת עם ה'פּוֹעֶל-מאחורי-הגב' . השוו לארמית: גְּנַב (ܓܢܰܒ); ערבית جَنَب (janab), جَنْبٌ (janbun) - "לפגוע בצד", "לשים בצד".‏
• המילה מתועדת בלוחות עמרנה הכתובות בניב כנעני מן המאה ה-14 לפנה"ס בהגיית גַנבּא gána-ba. צטוט: "אחרי שגנב את סִלִם מרדוך מיהרתי לעזרת עשתרות".^{[דרוש מקור]}

צירופים

• הגונב מגנב פטור
• לאו עכברא גנב אלא חורא גנב
• גנב דעת

נגזרות

• גנוב
• גניבה
• התגנב

מילים נרדפות

• גזל
• פילח (סלנג)

תרגום

• אנגלית: steal‏‏‏‏
• ערבית: سرق‏‏‏‏ (תעתיק: סרק)
• רוסית: красть‏‏‏‏

גַּנָּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גנב
הגייה*	ganav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־נ־ב
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	נ׳ גַּנֶּבֶת; ר׳ גַּנָּבִים, גַּנָּבֵי־; נ"ר גַּנָּבוֹת

גנבים

1. מי שלוקח מה שאינו שלו בלי רשות.

   • ”אִם־בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְהֻכָּה וָמֵת; אֵין לוֹ דָּמִים.“ (שמות כב, פסוק א)
   • ”שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים...“ (ישעיהו א, פסוק ג)
   • ”לֹא־יָבוּזוּ לַגַּנָּב; כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ, כִּי יִרְעָב.“ (משלי ו, פסוק ל)
   • ”נִמְצָאוּ, אוֹ שֶׁהֶחֱזִירוּם הַגַּנָּבִים, אֵלּוּ וָאֵלּוּ שְׁקָלִים, וְאֵין עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה הַבָּאָה.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ב, משנה א)
   • השוטר לכד את הגנב.

צירופים

• הגונב מגנב פטור
• פרצה קוראת לגנב
• על ראש הגנב בוער הכובע
• סוף גנב לתליה

מילים נרדפות

• גזלן
• לסטים
• שודד

תרגום

   תרגומים

איטלקית: ladro‏‏‏‏ אינדונזית: pencuri‏‏‏‏ אירית: gadaí‏‏‏‏ אנגלית: thief‏‏‏‏ אספרנטו: ŝtelisto‏‏‏‏ ארמנית: գող‏‏‏‏ (תעתיק: goġ) גרוזינית: ქურდი‏‏‏‏ (תעתיק: kurdi) גרמנית: Dieb‏‏‏‏ הודית: चोर‏‏‏‏ (תעתיק: cor) הולנדית: dief‏, gannef‏‏‏‏ הונגרית: tolvaj‏‏‏‏ וייטנמית: kẻ trộm‏, kẻ cắp‏‏‏‏ טגלית: magnanakaw‏‏‏‏ טורקית: hırsız‏, uğru‏, kuldur יוונית: κλέφτης‏‏‏‏ (תעתיק: kléftis) יידיש: גנב‏‏‏‏ יפנית: 泥棒‏‏‏‏ (תעתיק: dorobō) 盗賊‏‏‏‏ (תעתיק: tōzoku) כורדית: diz‏‏‏‏ לטינית: fur‏, latro‏‏‏‏ מליאת: pencuri‏‏‏‏ מלטית: ħalliel‏‏‏‏ נורווגית: tjuv‏‏‏‏ סווהילית: mwizi‏‏‏‏ ספרדית: ladrón‏‏‏‏ ערבית: سارق‏‏‏‏ (תעתיק: סָארִק) פולנית: złodziej‏‏‏‏ פורטוגלית: ladrão‏‏‏‏ פינית: varas‏, ryöväri‏‏‏‏ פרסית: دزد⁩‏‏‏‏ (תעתיק: דֻזְד) צ'כית: zloděj‏‏‏‏ צרפתית: voleur‏‏‏‏ קוריאנית: 도둑‏‏‏‏ (תעתיק: doduk) רומנית: hoț‏‏‏‏ רוסית: вор‏‏‏‏ (תעתיק: vor) שוודית: tjuv‏‏‏‏ תאילנדית: ขโมย‏‏‏‏ (תעתיק: kà-mooi) โจร‏‏‏‏ (תעתיק: joon)

ראו גם

• כייס
• פורץ

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גנב

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גנבים

גֻּנַּב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גונב
שורש וגזרה	ג־נ־ב, גזרת השלמים
בניין	פֻּעַל

1. הובא בדרך של מרמה; היה למושא הגניבה.

   • ”כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.“ (בראשית מ, פסוק טו)
   • ”וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ“ (שמות כב, פסוק ו)

מילים נרדפות

• נגנב

ראו גם

• נגזל
• לֻקַּח