מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
החזיק , תפש .
”וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב...“ (בראשית כה , פסוק כו )
”וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי“ (תהילים עג , פסוק כג )
”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ...“ (שמות ד , פסוק ד )
בהשאלה: השתלט על-.
”שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.“ (שמות טו , פסוק יד )
וְיֹאמַר לִי כְּמֹשׁ לֵכ אָחֹז אֶת נְבֹח עַל יִשְׂרָאֵל. וְאֶתְהֵלָכ בָּלְלָה וַאֲלַתְחֵמ בָּהּ מִבֶּקַע הִשְׁחַרְתָּ עַד הַצָּהֳרָמ / מצבת מישע
שם פרטי.
”בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו.“ (מלכים ב׳ טז , פסוק ב )
בשת העשרת לגדיו מאזה אבבעל 2 אחז 2 שבע 1 מרבעל 1 / KAI 184 (מחרסי שומרון )
מדרש רבה: למה נקרא שמו אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות (רות א, ז) מלשון אחיזה וסגירה.
האות האחרונה בשורש היא מקרה של חילופי ז↔ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ . כנענית מואבית: 𐤀𐤇𐤆 (אחז);[ 1] אוגריתית - 𐎀𐎃𐎄 (אַחֿד)[ 2] ובצורה נדירה גם 𐎀𐎃𐎏 (אַחֿדֿ)[ 3] ; סורית - אִּחֵד ܐܚܕ ( ;(ʾeḥaḏבערבית שורש א-חֿ-דֿ (أ خ ذ ) במשמעויות של - "לתפוס" , "לקחת". "מאחֶדֶת"-במשמעות סכר (אוחז המים). שבאית - אחְדְ 𐩱𐩭𐩹 ( ;(ʾḵḏגעז "אַחַזַ" במשמעות "לקח".[ 4]
מלשון קדם-שמית - אַחַ'דֿ (aḫað)[ דרוש מקור ] . בלשון אכדית שגורה היתה המילה שהגייתה: 'אֻחזֻ' (uḫḫuzu) וששימשה כמילה פולישֵֹמית רבת משמעויות (ע"ע: הומונימיה ), בין השאר בהוראות: 'נשיאת מטען יקר', 'נשואין' [ 5] .
↑ KAI 181 (מצבת מישע )
↑ לוחות UT 49 II, 51 II, 51 IV, 51 V, 51 VII, 123, 132, 137, 603, 2 Aqht I, 3 Aqht, וכן לוח KTU 1.103
↑ לוח UT 75 II
↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א' (תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"uḫḫuzu" , page - 179
השורש אחז
השורש א־ח־ז הוא שורש מגזרת נפ"א .
א־ח־ז
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָחַז
אוֹחֵז, אָחוּז
יֹאחַז או יֶאֱחֹז
אֱחֹז
לֶאֱחֹז
נִפְעַל
נֶאֱחַז
נֶאֱחָז
יֵאָחֵז
הֵאָחֵז
לְהֵאָחֵז
הִפְעִיל
הֶאֱחִיז
מַאֲחִיז
יַאֲחִיז
הַאֲחֵז
לְהַאֲחִיז
הֻפְעַל
הָאֳחַז
מָאֳחָז
יָאֳחַז
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִחֵז
מְאַחֵז
יְאַחֵז
אַחֵז
לְאַחֵז
פֻּעַל
-אין-
מְאֻחָז
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַחֵז
מִתְאַחֵז
יִתְאַחֵז
הִתְאַחֵז
לְהִתְאַחֵז
" ”טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם“ (קהלת ז , פסוק יח ) , לצד: ” יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח; יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים“ (איוב יח , פסוק ט )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אחז
הגייה *
e khez
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
א־ח־ז
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ידית לאחיזה .
השורש אחז
השורש א־ח־ז הוא שורש מגזרת נפ"א .
א־ח־ז
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָחַז
אוֹחֵז, אָחוּז
יֹאחַז או יֶאֱחֹז
אֱחֹז
לֶאֱחֹז
נִפְעַל
נֶאֱחַז
נֶאֱחָז
יֵאָחֵז
הֵאָחֵז
לְהֵאָחֵז
הִפְעִיל
הֶאֱחִיז
מַאֲחִיז
יַאֲחִיז
הַאֲחֵז
לְהַאֲחִיז
הֻפְעַל
הָאֳחַז
מָאֳחָז
יָאֳחַז
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִחֵז
מְאַחֵז
יְאַחֵז
אַחֵז
לְאַחֵז
פֻּעַל
-אין-
מְאֻחָז
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַחֵז
מִתְאַחֵז
יִתְאַחֵז
הִתְאַחֵז
לְהִתְאַחֵז
" ”טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם“ (קהלת ז , פסוק יח ) , לצד: ” יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח; יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים“ (איוב יח , פסוק ט )