רמב"ם ספר זרעים
<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זרעים | >>
תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי, כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי (תהלים קיט קעג)
ספר שביעי והוא ספר זרעים
הלכות כלאים
הלכות מתנות עניים
הלכות תרומות
הלכות מעשרות
הלכות מעשר שני ונטע רבעי
הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין
הלכות שמיטה ויובל
הלכות כלאים יש בכללן חמש מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) שלא לזרוע זרעים כלאים. (ב) שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם. (ג) שלא להרביע בהמה כלאים. (ד) שלא לעשות מלאכה בכלאי בהמה כאחד. (ה) שלא ללבוש כלאים.
הלכות מתנות עניים יש בכללן שלוש עשרה מצוות: שבע מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) להניח פאה. (ב) שלא יכלה הפאה. (ג) להניח לקט. (ד) שלא ילקט הלקט. (ה) לעזוב עוללות בכרם. (ו) שלא יעולל הכרם. (ז) לעזוב פרט הכרם. (ח) שלא ילקט פרט הכרם. (ט) להניח השכחה. (י) שלא ישוב לקחת השכחה. (יא) להפריש מעשר לעניים. (יב) ליתן צדקה כמסת יד. (יג) שלא יאמץ לבבו על העני.
הלכות תרומות יש בכללן שמונה מצוות: שתיים מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) להפריש תרומה גדולה. (ב) להפריש תרומת מעשר. (ג) שלא יקדים תרומות ומעשרות זה לזה, אלא יפריש על הסדר. (ד) שלא יאכל זר תרומה. (ה) שלא יאכל אפילו תושב כהן או שכירו תרומה. (ו) שלא יאכל ערל תרומה. (ז) שלא יאכל כהן טמא תרומה. (ח) שלא תאכל חללה תרומה, ולא מורם מן הקודשים.
הלכות מעשרות מצות עשה אחת, והיא להפריש מעשר ראשון בכל שנה ושנה משני הזריעה, וליתנו ללוים.
הלכות מעשר שני ונטע רבעי יש בכללן תשע מצוות: שלוש מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) להפריש מעשר שני. (ב) שלא להוציא דמיו בשאר צרכי האדם, חוץ מאכילה ושתיה וסיכה. (ג) שלא לאוכלו בטומאה. (ד) שלא לאוכלו באנינות. (ה) שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים. (ו) שלא לאכול מעשר תירוש חוץ לירושלים. (ז) שלא לאכול מעשר יצהר חוץ לירושלים. (ח) להיות נטע רבעי כולו קודש, ודינו להאכל בירושלים לבעליו כמעשר שני לכל דבר. (ט) להתוַדות וידוי המעשר.
הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין יש בכללן תשע מצוות: שמונה מצוות עשה, ואחת מצוַת לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) להפריש ביכורים ולהעלותן למקדש. (ב) שלא יאכל הכהן ביכורים חוץ לירושלים. (ג) לקרות עליהן. (ד) להפריש חלה לכהן. (ה) לתת זרוע ולחיים וקבה לכהן. (ו) ליתן לו ראשית הגז. (ז) לפדות בכור הבן, וליתן פדיונו לכהן. (ח) לפדות פטר חמור, וליתן פדיונו לכהן. (ט) לערוף פטר חמור אם לא רצה לפדותו.
הלכות שמיטה ויובל יש בכללן שתיים ועשרים מצוות: תשע מצוות עשה, ושלוש עשרה מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) שתשבות הארץ ממלאכתה בשביעית. (ב) שלא יעבוד עבודת הארץ בשנה זו. (ג) שלא יעבוד עבודת האילן בשנה זו. (ד) שלא יקצור הספיח כנגד הקוצרים. (ה) שלא יבצור הנזירים כנגד הבוצרים. (ו) שישמיט מה שתוציא הארץ. (ז) שישמיט כל הלואתו. (ח) שלא יגוש ולא יתבע הלווה. (ט) שלא ימנע מלהלוות קודם השמיטה כדי שלא יאבד ממונו. (י) לספור שנים שבע שבע. (יא) לקדש שנת חמשים. (יב) לתקוע בשופר בעשירי לתשרי, כדי לצאת עבדים חופשי. (יג) שלא תעבד אדמה בשנה זו. (יד) שלא יקצור ספיחיה כנגד הקוצרים. (טו) שלא יבצור נזיריה כנגד הבוצרים. (טז) ליתן גאולה לארץ בשנה זו, והוא דין שדה אחוזה ושדה מקנה. (יז) שלא תימכר הארץ לצמיתות. (יח) דין בתי ערי חומה. (יט) שלא ינחל כל שבט לוי בארץ ישראל, אלא נותנין להן ערים מתנה לשבת בהן. (כ) שלא יקח שבט לוי חלק בבזה. (כא) ליתן ללוים ערים לשבת ומגרשיהם. (כב) שלא ימכר מגרש עריהם אלא גואלין לעולם, בין לפני היובל בין לאחר היובל.
נמצאו כל המצוות הנכללות בספר זה שבע וששים: מהן שלושים מצוות עשה, ושבע ושלושים מצוות לא תעשה.