קטגוריה:משלי א טו

1. החידוש בחצי הראשון הוא שלא ללכת בְּדֶרֶך כלשהי - גם אם אינה דרך של חטאים, אם ההליכה היא אִתָּם. כלומר, אסור ללכת עם חוטאים גם כדי להשיג מטרות טובות (ׂע"פ רלב"ג).

2. החידוש בחצי השני הוא למנוע רַגְּלְךָ - גם אם אתה נמצא לבדך והחטאים לא נמצאים איתך, מִנְתִיבָתָם. כלומר, אסור לחקות את החוטאים ולהתנהג כמותם (ע"פ הגר"א).

נאמר בתורה, (ויקרא יט יז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ"*, מצוה להוכיח את החוטאים כדי להחזיר אותם למוטב, וכדי להוכיח אותם, מובן שחייבים ללכת בדרך איתם! איך זה מסתדר עם הפסוק שלנו אל תלך בדרך איתם? כמה תשובות:

1. הפסוק שלנו אינו מתייחס לכל חוטא, אלא רק לחוטאים שמנסים לפתות את האדם להצטרף אליהם, כמו שנאמר בתחילת הקטע "אם יפתוך חטאים...". לאנשים כאלה עדיף שלא להתקרב, כי במאבק בין הפיתוי לבין התוכחה, היצרים החזקים יותר של האדם נמצאים בצד של הפיתוי.

2. הפסוק שלנו מתייחס רק אל "דרך" ואל "נתיב", המסמלים מנהג קבוע. כדי להוכיח, מספיק לנהל שיחה קצרה ועניינית, אין צורך להתחבר בקביעות.

פירוש זה מתאים למקורות נוספים המדברים על הליכה בדרך רשע או על התחברות לרשע:

• (משלי טו ט): "תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע, וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב" - המנהג הקבוע של הרשע הוא פסול, ולכן אין להצטרף אליו בקביעות*.
• (משלי יג כ): "הלוך[הולך] אֶת חֲכָמִים וחכם[יֶחְכָּם], וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" - אדם שהולך עם חכמים יושפע מהם ויהיה חכם כמותם, ואדם המתרועע עם כסילים יושפע מהם ויהיה רע כמותם*.
• (תהלים א א): "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב"
• "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתייאש מן הפורענות" (ניתאי הארבלי, משנה אבות א ז, וראו במפרשים שם)- אל תפתח יחסים של שכנות ושל חברות עם אדם רשע - בשניהם יש קביעות והתמדה.
• ואולי גם (משלי כא כ): "אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם, וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ" - כשאדם חכם גר בשותפות עם כסיל, ההשפעה השלילית של הכסיל משחיתה והורסת את האוצרות הנחמדים של החכם*.

3. הפסוק שלנו פונה במיוחד אל "בני!", אל נער צעיר, שעדיין אין לו מספיק ידע וניסיון כדי להוכיח, ויש יותר סיכוי שיושפע משישפיע: ""יש הבדל בין איש לבין בן. בתהילים, כשהוא אומר אשרי האיש, ולא אומר אשר לא הלך עם הרשע אלא בעצתו, בדרכו, במושבו. לעומת זאת במשלי, יש הקפדה יתרה כי מדובר בבן - לא איתם, וגם לא בדרכם" , "כי אין תקנה לפתי אלא בברחו מסוד מרעים הערומים, שאין לו כוח לעמוד בפיתויים מפני חולשת ידיעתו" (רמ"ד ואלי).

4. וייתכן שהדבר תלוי בתחושתו האישית של כל אחד, אם הוא מושפע או משפיע: "כל אחד יכול לראות, אם הוא קצת עובד עם עצמו, שיש אנשים שלא בריא לו להסתובב איתם. יש אנשים, שכשהוא לידם הוא מתחיל לעשות דברים, שאחר כך הוא מצטער עליהם. כשהאדם חושב רגע, הוא מבין שהטעות הייתה מראש, להתחבר אליהם. כרגע, במצב שבו אני נמצא, יש אנשים שלא טוב לי להיות איתם, שבמקום לדחוף הם דוחים, שבמקום להועיל הם מפילים. הדרך לא ליפול, אומר שלמה המלך, היא לא להכנס בכלל למצב של מפגש עמם, לא מפגש מציאותי ולא רעיוני, לא בהצטרפות פשוטה ולא בחיקוי... הדבר תלוי באדם, וראוי שאם הוא שם לב שנגרר אחרי האנשים שירד על מנת להעלות אותם, אכן ראוי לו שידע להציב לעצמו גבולות." .