"חוח" - הנה, כמו ש"ביד שכור עלה חוח" אשר יוזק בו, ועזב מלקחת הדברים אשר יועילו לו או שלא יוזק בהם, כן הענין "במשל שהוא בפי כסילים", כי מכל הכוונות אשר אפשר שיובנו בו, לא יביאו מהם הכסילים רק מה שיזוקו בו.
"חוח עלה ביד שיכור ומשל בפי כסילים" - שהכסיל הזה, השיכור מחמת יין התאווה, אשר נקצצו רגליו ושוקיו כנ"ל, הוא שוכב והולך על ידו, עד שעלה חוח בידיו שהוא הולך עליהם, ובכל זה נמצא משל בפי כסילים, לקצץ במשל הזה את השוקיים שהם עמודי החכמה, ומבאר המשל הנמצא בפיו, הוא אומר -
"חוח עלה ביד שיכור ומשל בפי כסילים" - כמו החוח אשר ביד שיכור, שרואה את החוח ואף על פי כן אינו יכול ליטול את החוח מידו, כי דעתו מבולבלת ואינו יכול לאחוז את ידו, כן המשל בפי כסילים, הכל רואים ויודעים את המשל, אבל אי אפשר להוציא המכוון והנמשל ממנו.