"אל תען" - אל תשיב לכסילכאשר ידבר אולת בדברי ריב ומצה, כי כשתשיב תהיה דומה לו בעיני השומעים, כי אין הפרש בין מאמריך למאמריו, ויחשבו גם אותך לכסיל כמוהו; כי בוודאי לא יחשבו שניהם לחכמים, כי אין דרך החכמים להתקוטט זה בזה (וקצר הכתוב ולא פירש לומר בדברי ריב ומצה, כי מסוף המקרא יובן שהוא בדבר שדברי שניהם דומים).
"אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה", כבר התבאר שהכסיל הוא הבלתי שומר חקי החכמה מפני שנמשך אחר תאותו המתנגדת לחקי החכמה, ולבעבור ישים מסוה על פניו ולהפגיע נפשו באשר חקי החכמה עומדים נגד שטף תאוותו יתור אחרי האולת, היינו להטיל ספיקות על חקי החכמה והאמונה, ואם יתוכח אדם עמו לסתור את ספיקותיו לא יפעל מאומה, כי גם הוא ידע חקי החכמה רק משליכם בחוזק יד מפני נטיית תאותו. כמ"ש ואולת כסילים מרמה, ואולת כסילים אולת, וגם אם המתוכח יערוך נגדו דברים הנודעים בחושים יאטם אזניו, כמ"ש לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת כמש"פ שם, ולכן טוב "שאל תען על אולתו", וספיקותיו, "פן תשוה לו", כאילו גם אתה מסופק ומבקש להתיר הספיקות, אמנם בכ"ז הגם שאני מצוך בל תענהו בדרך וכוח (ויל"פ ג"כ שר"ל שבל תען כסיל על אופן מפני שיראת פן תשוה לו שאם לא תענהו יאמרו שגם אתה כסיל, ואם תען לו מצד זה תרצה להראות חכמה בהוכוח, זה לא תעשה) אבל בכ"ז.
