Westerwaldlied

Westerwaldlied, מגרמנית (מילולית: שירת היער המערבי) הוא שיר מארש גרמני שנכתב על ידי וילי מינקר (Willi Münker) בנובמבר של שנת 1932 והולחן על ידי יוזף נויהאוזר (Joseph Neuhäuser) בשנת 1935. השיר עצמו יצא לאור אך ורק בשנת 1937. המארש נכתב כשיר הלל לחבל הווסטרוולד המיוער שבמדינת ריינלנד-פפאלץ שבמערב גרמניה.

היסטוריה

למרות ששיר זה נכתב על ידי וילי מינקר בשנת 1932, ישנם דיווחים שעל פיהם השיר מבוסס על שיר עממי ישן יותר. השיר צבר פופולריות רבה כשהושר על ידי חיילי חיל הרגלים והשריון של צבא גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה.

במשך עשורים רבים נחשב השיר לתמים, כך שהושר אפילו על ידי הבונדסוור. עם זאת, בשנים האחרונות חלק מהביצועים של Westerwaldlied הפכו לשנויים במחלוקת בגרמניה בשל היותו מזוהה עם הנאצים והמפלגה הנאצית. כך על פי הדיווחים, צבא גרמניה הפסיק את ביצועי השיר עקב המחלוקת בשנת 2017. מגני השיר טוענים שמדובר בשיר עם לא פוליטי עם היסטוריה של שימוש לא מזיק.

שימושים נוספים

שיר בניב הצ'יליאני המבוסס על המנגינה של "וסטרוולד" כפי שהלחין נויהאוזר מושר על ידי הצבא הצ'יליאני, שם הוא מכונה "Himno de la Sección" שיר זה גם היווה את ההשראה לשיר הפטריוטי הדרום קוריאני "האומה שלנו לנצח", המשמש את הצבא הדרום קוריאני. שיר זה גם מופיע בספרו של ריינר ורנר פסבינדר (Werner Fassbinder) "עולם על חוט (1964).

מילות השיר

טקסט הכיתוב

עברית

גרמנית

היום אנו רוצים לצעוד לנסות דרך חדשה. פזמון: בווסטרוולד היפהפה כן, שם הרוח מנשבת בקור. הו, הינך וסטרוולד יפהפה, (אקליפטוסבונבון!) מעל צמרותייך, הרוח מנשבת בקור אך עדיין קרן השמש הקטנה ביותר חודרת אל הלב. וגרטל והאנס בששון רוקדים בימי ראשון, כיוון שמחול מחולל שמחה, והלב אשר בפנים צוחק. פזמון וכשהמחול נגמר, ישנה לרוב קטטה וההוא אשר לא נהנה מואשם בחוסרו של האומץ. פזמון הו, הינך וסטראלד יפהפה, ידוע למרחקים. אנשי טבע אמיתיים, אין שמץ לזכרה של ההונאה. פזמון

Heute wollen wir marschier'n, Einen neuen Marsch probier'n. In den schönen Westerwald, Ja da pfeift der Wind so kalt. O du schöner Westerwald, über deine Höhen pfeift der Wind so kalt, Jedoch der kleinste Sonnenschein Dringt tief in's Herz hinein. Und die Gretel und der Hans Geh'n des Sonntags gern zum Tanz, Weil das Tanzen Freude macht Und das Herz im Leibe lacht. O du schöner Westerwald, über deine Höhen pfeift der Wind so kalt, Jedoch der kleinste Sonnenschein Dringt tief in's Herz hinein. Ist das Tanzen dann vorbei, Gibt es meist Keilerei Und dem Bursch' den das nicht freut Sagt man nach der hat kein Schneid.

ראו גם

• אריקה (שיר)
• שיר הורסט וסל