לדלג לתוכן

Three Cheers for Sweet Revenge

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Three Cheers for Sweet Revenge
אלבום אולפן מאת My Chemical Romance
יצא לאור 8 ביוני 2004
הוקלט אוקטובר 2003 – פברואר 2004
מקום הקלטה אולפני ההקלטות Bay 7, לוס אנג'לס, קליפורניה
Sparky Dark Studio, קלבסאס, קליפורניה
סוגה רוק אלטרנטיבי • אימו • פופ-פאנק • פוסט-הארדקור • פאנק רוק
שפה אנגלית
אורך 39:36
חברת תקליטים רפרייז
הפקה הווארד בנסון (אנ')
כרונולוגיית אלבומים של My Chemical Romance
I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love
(2002) 		Three Cheers for Sweet Revenge
(2004) 		Life on the Murder Scene
(2006)
סינגלים מ-Three Cheers for Sweet Revenge
  1. "I'm Not Okay (I Promise)"
    תאריך יציאה: 13 בספטמבר 2004
  2. "Thank You for the Venom"
    תאריך יציאה: 13 בדצמבר 2004 (בריטניה)
  3. "Helena"
    תאריך יציאה: 8 במרץ 2005
  4. "The Ghost of You"
    תאריך יציאה: 29 באוגוסט 2005

Three Cheers for Sweet Revenge (לעיתים קרובות מקוצר ל- Three Cheers או ל-Revenge;[1] בעברית: שלוש קריאות הידד לנקמה מתוקה) הוא אלבום האולפן השני של להקת הרוק האמריקאית My Chemical Romance. האלבום יצא לאור ב-8 ביוני 2004 על ידי חברת התקליטים רפרייז רקורדס.[2] אלבום זה של הלהקה התאפיין בצליל נקי יותר ביחס לקודמו, אלבום הבכורה I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love.[3] היה זה אלבומה הראשון של הלהקה בו הגיטריסט פרנק איירו מנגן בכל הרצועות, וכן גם אלבומו האחרון של המתופף מאט פליסייר, שלימים יוחלף בבוב בראייר.

האלבום זכה להצלחה הן מבחינת הלהקה והן מבחינת חברת התקליטים.[4] מתוך האלבום יצאו לאור ארבעה סינגלים, "I'm Not Okay (I Promise)",‏ "Helena",‏ "The Ghost of You" ו-"Thank You for the Venom" (בבריטניה).[3] הוא הגיע למעמד פלטינה פחות משנה לאחר יציאתו, [2] כאשר נמכר במעל לשלושה מיליון עותקים בארצות הברית.[4]

רקע וסגנון מוזיקלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום Three Cheers for Sweet Revenge נמנה עם ז'אנר הרוק האלטרנטיבי,[5] האימו,[3][6][7] הפופ-פאנק,[3][6][8] הפוסט-הארדקור,[9] והפאנק רוק.[10][11] בעוד קודמו, I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love היה ל"יצירה נחושה במיוחד בז'אנר הנפתל הזה של להקות שמרכיבות יחדיו אלמנטים של אימו, הארדקור ואף מטאל",[12] Three Cheers for Sweet Revenge "גם הראה את כישורי הכתיבה שלהם וגם העניק להם תשומת לב שמאוד מגיעה להם".[3] בהתרחקותו מ"חלקי הסקרימו"[13] ומ"המבנים המסובכים יותר"[14] של האלבום הראשון שלהם, לטובת צליל ש"עובר את הגבול שבין פופ-פאנק לבין חד, תיאטרלי ואימואי"[3], תוך שהוא "מושפע מאוד מהארדקור פאנק",[14] האלבום הושווה בדרכים שונות ללהקות כמו Misfits (אנ'),[15]‏ AFI (אנ')[12] ות'רסדיי (אנ').[12]

סולן הלהקה ג'רארד ויי אמר על הסינגל הראשון מתוך האלבום, "I'm Not Okay (I Promise)" כי הוא "שיר פופ העוסק בעזרה עצמית".[16] בנוסף, הוא תואר כ"יצירת אימו-פופ גועשת עם הוק קליט עד כדי גיחוך, כפי שהוא היה מגוחך".[17] וכ"המנון מרגש לצעירים ולמדוכאים", על ידי AllMusic ורולינג סטון, בהתאמה. בהמשך היה הסינגל מועמד לפרס Kerrang! בקטגוריית הסינגל הטוב ביותר,[18] ואף הגיע למקום ה-86 במצעד הבילבורד הוט 100 בארצות הברית.

השיר הפותח של האלבום "Helena", שגם יצא לאור כסינגל, תואר כ"גולת הכותרת של האלבום ולהיט אדיר". ג'רארד אמר כי השיר "עיצב את הנושא שהאלבום עוסק בו" ו"חשף את הצד האפל שלהם" בהשוואה לסינגל הראשון.[16] מילות השיר מתארות אבל על מות סבתם של ג'רארד ומייקי,[16] אלנה לי ראש, והוא היה השיר הראשון של הלהקה שנכנס ל-40 המובילים במצעד הבילבורד הוט 100.

לדברי ויי, ניתן לפרש את האלבום כ"סיפור אימה פסאודו-קונספטואלי".[3] הוא פירט:

...סיפורם של גבר ואישה אשר המוות מפריד ביניהם בקרב יריות, והוא הולך לגיהנום רק כדי להבין מהשטן שאומר לו שהיא עדיין בחיים. השטן אומר שהוא יוכל להיות איתה שוב אם יביא לו את נשמותיהם של אלף גברים רשעים. והאיש יסכים לעשות זאת, ואז השטן מושיט לו אקדח. זה היה הרעיון מאחורי הקונספט, בסוף התקליט היה הרבה יותר על אובדן ועל החיים האמיתיים מאשר על כל דבר אחר, כך שהייתי אומר שזאת חלוקה טובה.

המקור באנגלית
...the story of a man and a woman who are separated by death in a gunfight and he goes to hell only to realize by the devil telling him that she's still alive. The devil says he can be with her again if he brings the devil the souls of a thousand evil men and the man agrees to do it, and so the devil hands him a gun. That was the idea behind the concept, the record ended up being much more about loss and real life than anything, so I would say it's a good split.
— אתר Drinking Souls[19]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [20]
Alternative Press [3]
בלנדר [21]
IGN 7.1/10[22]
קלדג' 7/10[23]
מלודיק [24]
פיצ'פורק 8.2/10[25]
רולינג סטון [26]
The Rolling Stone Album Guide [27]
סטיילוס B[14]

ג'וני לופטוס מ-AllMusic כתב כי "בסיוע גדול ההפקה הווארד בנסון, הם שינו את ההפרזות הטירוניות הקלות של I Brought You My Bullets You Brought Me Your Love, וכתוצאה מכך הביאו מוצר מספק ודי נחוש".[20] אנדי גרינוולד ממגזין בלנדר (אנ') הזכיר את שילובו של ויי את צדדי חייו בשירי האלבום, וציין כי "היבבה גומעת-האוויר והמשתנקת שלו הופכת שירים קצביים כמו 'I'm Not Okay (I Promise)' לחוג שירה".[21] איאן מאת'רס ממגזין סטיילוס (אנ') חש כי האלבום מכיל "שנים עשר שירים קרוב למושלמים ואינטרלוד, באורך שלושים ותשע דקות" וכי "גם כשהוא מרפה, [זה] לא מרפה",[14] בעוד קירק מילר מרולינג סטון תיאר אותו כ"כיף חיים".[26] ג.ר. מאתר IGN, היה מסויג יותר בשבחיו, וכינה את Three Cheers for Sweet Revenge "אלבום טוב" שבכל זאת "לא מתקרב להיות מגוון או נועד כפי שיכול היה להיות".[22] רוברט כריסטגאו מווילג' ווייס הכניק לאלבום דירוג "כישלון" (dud).[28]

רשימות סוף שנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון מדינה רשימה שנה מיקום מקור
Rock Sound (אנ') הממלכה המאוחדת 50 האלבומים המובילים של השנה 2004 5 [29]
Spin (אנ') ארצות הברית 40 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2004 34 [30]
Kerrang! (אנ') הממלכה המאוחדת אלבומי השנה 3 [31]
Metal Hammer (אנ') הממלכה המאוחדת האלבומים של 2004 7 [32]

השפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

NME כללה את האלבום ברשימת "20 אלבומי האימו שעמדו בנחישות במבחן הזמן".[33] האלבום דורג במקום ה-260 ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר של 30 השנים האחרונות (1985–2014)" של מגזין Spin (אנ').[34] מגזין Rock Sound כתב כי האלבום הוא "יצירה מגדירת-תקופה", שפגע "בעצב הן מוזיקלית והן רגשית אצל מיליונים ברחבי העולם".[35]

בשנת 2016 דירג מגזין רולינג סטון את Three Cheers for Sweet Revenge כאלבום האימו העשירי הטוב ביותר מתוך 40, וכתב כי "Three Cheers לא היה רק תקליט קונספט, אלא גם המשכון קונספט, המרחיב את סיפור המסך הקטן של I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love מ-2002 להפקה עתירת תקציב, הכוללת הרהורים על החיים והמוות ("Helena"), פרידות צורבות ("I'm Not Okay") וסדרה של וידאו קליפים דרמטיים שהפכו אותם ליקירי MTV".[7]

נכון לדצמבר 2017, Three Cheers for Sweet Revenge מכר מעל לשלושה מיליון עותקים בארצות הברית והגיע למעמד פלטינה משולשת על ידי ה-RIAA.[36] נכון לפברואר 2006, האלבום מכר מעל ל-1.35 מיליון עותקים בארצות הברית ו-3 מיליון עותקים בסך הכול. כמו כן, הוא הגיע למעמד פלטינה בקנדה ובבריטניה, ולמעמד זהב באירלנד, בצ'ילה[37] ובארגנטינה.

רשימת רצועות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורה בסיסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הרצועות נכתבו על ידי My Chemical Romance.

מהדורה בסיסית
מס' שם משך
1. Helena 3:22
2. Give 'Em Hell, Kid 2:18
3. To the End 3:01
4. You Know What They Do to Guys Like Us in Prison (בהשתתפות ברט מקראקן מדה יוזד) 2:53
5. I'm Not Okay (I Promise) 3:08
6. The Ghost of You 3:22
7. The Jetset Life Is Gonna Kill You 3:37
8. Interlude 0:57
9. Thank You for the Venom 3:41
10. Hang 'Em High 2:47
11. It's Not a Fashion Statement, It's a Deathwish 3:30
12. Cemetery Drive 3:08
13. I Never Told You What I Do for a Living 3:51
משך כולל:
 39:36
  • רצועה 11 מופיעה בשם "It's Not a Fashion Statement, It's a Fucking Deathwish" בהערות האלבום שעל העטיפה הפנימית.
מהדורה יפנית
מס' שם משך
14. Bury Me in Black (דמו) 2:37
משך כולל:
 42:13

מהדורת DVD יפנית מיוחדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורה חיה מתוך הופעה בפסטיבל Summer Sonic 2004 בטוקיו, יפן ב-8 באוגוסט 2004.

מס' שם משך
1. I'm Not Okay (I Promise) (וידאו קליפ, גרסה 2)  
2. I'm Not Okay (I Promise) (וידאו קליפ, גרסה 1)  
3. Thank You for the Venom (גרסה חיה)  
4. Helena (גרסה חיה)  
5. Give 'Em Hell, Kid (גרסה חיה)  
6. The Ghost of You (גרסה חיה)  
7. You Know What They Do to Guys Like Us in Prison (גרסה חיה)  
8. I'm Not Okay (I Promise) (גרסה חיה)  

קרדיטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
My Chemical Romance מוזיקאים נוספים

הפקה

  • הווארד בנסון – מפיק, מיקסינג
  • ריץ' קוסטי (אנ') – מיקסינג
  • קרייג אהרונסון – A&R
  • בריאן שכטר – הנהלה
  • סטייסי פאס – ניהול משפטי
  • מאט גאל – הזמנה
  • מייק פלוטניקוף – הקלטה
  • אריק ג'יי מילר (אנ') – הנדסה נוספת
  • פול דקרלי – Pro Tools ותכנות
  • ג'ון ניקולסון - טכנאי תופים
  • קית' נלסון - טכנאי גיטרה
  • הווארד בנסון – 1958 האמונד B3
  • טום בייקר – מאסטרינג
  • מאט גריפן – רכז הפקה
  • דנה צ'יילדס – רכזת הפקה
  • ארטורו רוחאס – רץ
  • פרננדו דיאז – רץ
  • מייק גרדנר – רץ
  • כריס אוזונה – רץ
  • בראיין מנסל – רץ
  • מארק הולי – סיוע בעיצוב

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2004–2006)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 73
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 38
אירלנד מצעד האלבומים האירי 36
ארצות הברית בילבורד 200 28
מצעד אלבומי הרוק 14
גרמניה GfK – טופ 100 57
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 34
מצעדי סינגלי ואלבומי הרוק & המטאל הבריטיים 1
יפן אוריקון 73
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 30
סקוטלנד מצעד האלבומים הסקוטי 46
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2005)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 58
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 116
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2004–2006)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 58
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 116
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2020)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 –
מצעד האלבומים האלטרנטיביים 6
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2021)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 –
מצעד אלבומי הרוק 51

סינגלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שיר מיקומי שיא
ארצות הברית ארצות הברית מודרני ארצות הברית מיינסטרים הממלכה המאוחדת[38] ניו זילנד[39] אוסטרליה[40]
2004 "I'm Not Okay (I Promise)" 86 4 — 19 38 65
"Thank You for the Venom" — — — 71 — —
2005 "Helena" 33 11 — 20 27 78
"The Ghost of You" 84 9 38 27 — —

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום תארים מכירות
אוסטרליה (ARIA) זהב 35,000^
אירלנד (IRMA) זהב 7,500^
ארצות הברית (RIAA) פלטינה 3× 3,000,000צלבון כפול
הממלכה המאוחדת (BPI) פלטינה 300,000^
מקסיקו (AMPROFON) זהב 50,000^
ניו זילנד (RMNZ) זהב 7,500^
צ'ילה זהב 7,500
קנדה (Music Canada) פלטינה 100,000^
^ משלוחים בלבד
צלבון כפול מכירות הזרמת מדיה בלבד

היסטוריית יציאות לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריכי יציאות לאור ופורמטים עבור Three Cheers for Sweet Revenge
אזור תאריך יציאה פורמט חברת תקליטים
אוסטרליה 11 באפריל 2005 CD רפרייז
יפן 22 ביולי 2004
26 בינואר 2005 CD DVD
24 ביוני 2009 CD
הממלכה המאוחדת 3 בספטמבר 2004
ארצות הברית 8 ביוני 2004
16 בדצמבר 2008 LP

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "My Chemical Romance: Question and Answer Interview". YouTube. ארכיון מ-2021-12-22. נבדק ב-4 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "My Chemical Romance". Contactmusic.com. נבדק ב-7 באפריל 2015. My Chemical Romance signed with Reprise in 2003. After a major tour with Avenged Sevenfold, the band started to work on their second album. The album went platinum in less than a year. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Zemler, Emily (22 ביוני 2010). "My Chemical Romance – Three Cheers for Sweet Revenge". Alternative Press. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2014. נבדק ב-7 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Martens, Todd (14 באוקטובר 2006). "Up from the Underground: Expensive Spectacle and Innovative Viral Marketing Help My Chemical Romance Graduate from Internet Buzz to Platinum Stardom". Billboard. 118 (41): 26. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ "My Chemical Romance interview and talk 'Danger Days'". Guitar World. אורכב מ-המקור ב-13 בפברואר 2014. נבדק ב-26 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "NME Reviews - Album Review: My Chemical Romance - Danger Days: The True Lives Of The Fabulous Killjoys (Warner) - NME.COM". NME. 19 בנובמבר 2010. נבדק ב-24 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Bayer, Jonah (2019-09-04). "40 Greatest Emo Albums of All Time – Rolling Stone". Rollingstone.com. נבדק ב-2019-09-11.
  8. ^ "My Chemical Romance – Three Cheers for Sweet Revenge (album review 8) – Sputnikmusic". Sputnikmusic. נבדק ב-24 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "The Umbrella Academy #1 review". Den of Geek. 10 באוקטובר 2007. נבדק ב-26 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Briganti, Skyler (26 באוגוסט 2004). "'Three Cheers' for Romance". Star. p. 26. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Bryant, Tom (8 ביולי 2016). "The Top 10 Best My Chemical Romance Songs". TeamRock. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 Johnny Loftus. "Three Cheers for Sweet Revenge – My Chemical Romance – Songs, Reviews, Credits, Awards – AllMusic". AllMusic. נבדק ב-26 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Melodic Net - My Chemical Romance - Three Cheers for sweet revenge". www.melodic.net.
  14. ^ 1 2 3 4 Mathers, Ian (19 באוגוסט 2004). "My Chemical Romance – Three Cheers For Sweet Revenge – Review". Stylus Magazine. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2014. נבדק ב-13 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Kirk Miller (2004-07-08). "Three Cheers For Sweet Revenge – Rolling Stone". Rollingstone.com. נבדק ב-2019-09-11.
  16. ^ 1 2 3 "MTVNews.com: My Chemical Romance: They're Okay (Promise)". www.mtv.com. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2005. נבדק ב-15 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Erlewine, Stephen Thomas. "The Black Parade – My Chemical Romance". AllMusic. ארכיון מ-3 בספטמבר 2012. נבדק ב-2 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Green Day and System of a Down Tops the Kerrang! Awards 2005 Nominations - Softpedia". אורכב מ-המקור ב-2012-10-25. נבדק ב-2011-12-12.
  19. ^ "THREE CHEERS FOR SWEET REVENGE". Drinking Souls. אורכב מ-המקור ב-18 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 Loftus, Johnny. "Three Cheers for Sweet Revenge – My Chemical Romance". AllMusic. נבדק ב-13 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 Greenwald, Andy. "My Chemical Romance: Three Cheers for Sweet Revenge". Blender. אורכב מ-המקור ב-31 בדצמבר 2007. נבדק ב-13 באוגוסט 2008. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 JR (20 בספטמבר 2005). "My Chemical Romance – Three Cheers For Sweet Revenge". IGN. אורכב מ-המקור ב-13 בפברואר 2011. נבדק ב-13 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ McClelland, Mike. "My Chemical Romance: Three Cheers For Sweet Revenge". Kludge. אורכב מ-המקור ב-7 בנובמבר 2006. נבדק ב-9 בדצמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Roth, Kaj. "My Chemical Romance – Three Cheers for Sweet Revenge". Melodic. אורכב מ-המקור ב-1 בפברואר 2014. נבדק ב-11 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Gordon, Arielle (8 בדצמבר 2019). "My Chemical Romance: Three Cheers for Sweet Revenge". Pitchfork. נבדק ב-8 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 Miller, Kirk (8 ביולי 2004). "Three Cheers for Sweet Revenge". Rolling Stone. נבדק ב-13 באוגוסט 2008. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Maerz, Melissa (14 באפריל 2010). "My Chemical Romance: Album Guide". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2010. נבדק ב-12 במאי 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Christgau, Robert (14 בפברואר 2006). "Consumer Guide: Forever Young". The Village Voice. נבדק ב-13 באוגוסט 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Top 75 Albums of the Year". Rock Sound.
  30. ^ "The 40 Best Albums of 2004". Spin. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2016. נבדק ב-31 בדצמבר 2004. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Kerrang! Albums Of The Year". Kerrang!.
  32. ^ "Metal Hammer Albums Of 2004". Metal Hammer.
  33. ^ "20 Emo Albums That Have Resolutely Stood The Test Of Time". NME.com. 14 בינואר 2015. נבדק ב-29 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Zaleski, Annie (11 במאי 2015). "The 300 Best Albums of the Past 30 Years (1985–2014)". Spin. נבדק ב-6 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Bird, Ryan, ed. (ביוני 2015). "The 200 Moments that Defined Our Lifetime". Rock Sound. London: Freeway Press Inc. (200). ISSN 1465-0185. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Gold & Platinum, RIAA (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ Maira, Manuel (2007). "My Chemical Romance pone a Chile en su agenda". La Tercera. Santiago de Chile. De las dos mil copias vendidas de su álbum debut, [I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love] (2002) pasaron al status de oro −7.500 discos - con sus dos siguientes entregas: Three Cheers For Sweet Revenge (2004)...
  38. ^ "My Chemical Romance | full Official Chart history". Official Charts Company. נבדק ב-19 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Discography My Chemical Romance". charts.nz. נבדק ב-19 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Discography My Chemical Romance". australian-charts.com. נבדק ב-19 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Three_Cheers_for_Sweet_Revenge&oldid=39560485"