לדלג לתוכן

TOEFL

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוצאות מבחן TOEFL

בחינה באנגלית כשפה זרהאנגלית: Test of English as a Foreign Language‏; הידועה בר"ת TOEFL) היא בחינה אשר נועדה להעריך את יכולת הנבחן להבין ולהשתמש בשפה האנגלית במסגרת לימודים אקדמיים (הערכת שפה).

בחינת TOEFL משמשת כאחד מתנאי הקבלה ללימודים אקדמיים לתלמידים זרים באוניברסיטאות ומכללות רבות בארצות הברית. בנוסף, מוסדות שונים בארצות הברית כגון סוכנויות ממשלתיות, בתי עסק, או קרנות להענקת מלגות, עשויות לדרוש ממועמדים עמידה בבחינה. ציון בחינת TOEFL נותר בתוקף למשך שנתיים וזאת על יסוד ההנחה כי יכולת הנבחן עשויה להשתנות באופן משמעותי לאחר תקופת זמן זו.

TOEFL הוא סימן מסחרי רשום של "שירות הבחינות החינוכי" (Educational Testing Service), ארגון אמריקני ללא מטרות רווח (בדומה למרכז הארצי לבחינות והערכה בישראל) המארגן ומנהל את הבחינות ברחבי תבל. המדיניות המתווה את צורת הבחינה מנוסחת על ידי מועצה בת 16 חברים. המועצה מורכבת מאנשי מקצוע הקשורים למוסדות אקדמיים בארצות הברית ולסוכנויות ציבוריות או פרטיות שלהן עניין בחינוך בינלאומי. חברים נוספים במועצה הם מומחים בתחום הוראת השפה האנגלית כשפה זרה, או שפה שנייה.

ועדת הבוחנים של ה-TOEFL מורכבת מ-12 מומחים בבלשנות, בחינות בשפות, הוראה או מחקר. עיקר תפקידה הוא ייעוץ על תוכן הבחינה. הוועדה מנסה להבטיח כי הבחינה תהווה כלי תקף למדידת רמת השליטה בשפה האנגלית ומשקפת מגמות ושיטות מעודכנות.

בשנת 1962 מועצה לאומית אמריקאית שהורכבה מנציגי מדינות וארגונים פרטיים נוצרה כדי להתמודד עם הצורך להבטיח רמת שליטה נאותה בשפה האנגלית למבקשים להתקבל לאוניברסיטאות אמריקאיות ואשר שפת אמם אינה אנגלית. המועצה המליצה על פיתוח בחינת TOEFL לקראת שנת הלימודים 1963–1964.

הבחינה הראשונה פותחה על ידי המרכז ללינגוויסטיקה יישומית בהנחיית פרופסור צ'ארלס פרגוסון מאוניברסיטת סטנפורד, מומחה ללינגוויסטיקה יישומית. בחינות ה-TOEFL הראשונות ניתנו למועמדים בשנת 1964 על ידי האגודה לשפות מודרניות של אמריקה במימון קרן פורד וקרן דנפורט.

בשנת 1965 מועצת המכללות האמריקאית, בשיתוף שירות הבחינות החינוכי קיבלו אחריות לביצוע תוכנית הבחינות. בשנת 1973 נערך הסכם בין שני גופים אלה לבין המועצה המנהלת את בחינות הכניסה ללימודים מתקדמים (Graduate Records Examination - GRE) להשגיח על הבחינות ולנהלן.

אופן ביצוע הבחינה ותוכנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחינה באינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שניתנה האפשרות לביצוע בחינת TOEFL באינטרנטאנגלית: Internet-based Test; ר"ת: iBT) היא החליפה בהדרגתיות את שני אופני ביצוע הבחינה האחרים, בחינה המתבצעת במחשב (באנגלית: Computer-based Test; ר"ת: CBT) ואת הבחינה המבוצעת על נייר (Paper-based Test;‏ PBT), אף שבחינות המבוצעות בכתיבה על נייר עדיין נמצאות בשימוש במקומות מסוימים בעולם. אפשרות הבחינה באינטרנט ניתנה בהדרגה, בשנת 2005 בארצות הברית, צרפת, גרמניה ואיטליה, ובשנת 2006 בשאר העולם, תוך שמתווספים מרכזי בחינות נוספים כל העת. בחינה מבוססת מחשב הופסקה בספטמבר 2006, ותוצאותיה אינן תקפות עוד.

אף שבתחילה נאלצו נבחנים להמתין תקופות זמן ארוכות, לעיתים במשך חודשים, לתורם לביצוע הבחינה, היום ניתן לבצע את הבחינה, ברוב מדינות העולם, בתוך שבוע עד ארבעה שבועות מעת שהנבחן מבקש לבצעה. הבחינה נמשכת ארבע שעות ומחולקת לארבעה חלקים, כל אחד מהם בוחן את אחת ממיומנויות הבסיס בשפה האנגלית (כאשר חלק מן המטלות דורשות שילוב של מספר מיומנויות). כל חלקי הבחינה מתמקדים בשפה הנמצאת בשימוש במוסדות להשכלה גבוהה. בעת ביצוע הבחינה באינטרנט מותר לנבחן לרשום לעצמו הערות. אסור לבצע את הבחינה יותר מפעם אחת בשבוע. באוגוסט 2019 התקצר המבחן בכשלושים דקות.

  1. קריאה
    חלק הקריאה מורכב משלושה עד ארבעה קטעי קריאה, כל אחד מהם מכיל כ-700 מילים, ושאלות על הקטע. תוכן קטעי הקריאה הוא נושאים אקדמיים שונים, הדומים במהותם לתוכן הקריאה הנמצא בספרי לימוד של תואר ראשון באוניברסיטה. הנבחן נדרש להבין את הפונקציות הרטוריות של התוכן, כגון יחסי סיבה-תוצאה, השוואה-ניגוד וקו טיעון. הנבחנים עונים על שאלות על הרעיונות העיקריים בקטע, פרטים, השלכות, מידע מהותי, אוצר מילים, ועוד. סוגי שאלות חדשות בבחינה הניתנת באינטרנט הם מילוי טבלאות או השלמת סיכומים. אין צורך בהכרות קודמת עם נושא קטעי הקריאה כדי להשיב תשובות נכונות.
  2. הבנת הנשמע
    חלק הבנת הנאמר בבחינה מורכב מחמישה עד שבעה קטעים, כל אחד מהם באורך של 3–5 דקות דיבור מוקלט, ושאלות על הקטעים. הקטעים כוללים שניים או שלושה קטעי שיחה ושלושה או ארבעה קטעים של הרצאה אקדמית או שיחה אקדמית. קטעי השיחה הם בין שני תלמידים, או בין תלמיד למורה, או בין תלמיד לאיש מינהלה באוניברסיטה. קטעי ההרצאה עשויים להכיל דובר בודד בלבד, או מרצה ושאלות תלמידים. אין צורך בהכרות קודמת עם נושאי השיחה כדי להשיב נכונה לשאלות. ניתן להאזין לכל אחד מן הקטעים המוקלטים פעם אחת בלבד. ניתן לרשום הערות בעת ההאזנה לקטעים המוקלטים ולהיעזר בהן בעת המענה לשאלות. על כל שיחה נשאלות חמש שאלות ועל כל קטע הרצאה נשאלות שש שאלות. מטרת השאלות לבדוק את יכולת הנבחן להבין רעיונות עיקריים, פרטים חשובים, מסקנות שניתן להסיק מן הנאמר, היחס בין רעיונות שונים, ארגון המידע, מטרת הדובר וגישתו של הדובר.
  3. דיבור
    חלק הדיבור בבחינה מורכב מארבע מטלות: שאלה אחת פתוחה ושלוש שאלות סיכום מידע. בשאלה הפתוחה הנבחנים מתבקשים להביע דעה בנושאים מוכרים. ההערכה ניתנת על יכולת הנבחן לדבר באופן ספונטני ולנסח רעיונות באופן בהיר ועקבי. בשתיים מן המטלות המשולבות, הנבחנים קוראים קטע קצר, מאזינים להרצאה אקדמית, או שיחה על חיי הקמפוס, ועונים על שאלה על ידי שילוב המידע הרלוונטי מן הקטע הכתוב והקטע המוקלט. בשאלה הרביעית והאחרונה, הנבחנים מאזינים להרצאה אקדמית, או שיחה על חיי הקמפוס, ואז עונים על שאלות באשר להבנתם את תוכן הקטע המוקלט. התשובות במטלות המשולבות הנבחנים משמשות להערכת יכולת הנבחנים לשלב מידע מחומר כתוב ומהאזנה, ולהביעו באופן יעיל. הנבחנים יכולים לרשום לעצמם הערות במהלך הקריאה וההאזנה ולהיעזר ברישומיהם בעת שהם מכינים את תשובתם. לנבחנים ניתן פרק זמן קצר להכנת תגובה, בטרם הם מתבקשים לדבר. התגובות הקוליות מוקלטות באופן דיגיטלי ונשלחות למרכז הבחינות באמצעות האינטרנט, שם ניתן להן ציון באמצעות שלושה עד שישה בוחנים.
  4. כתיבה
    חלק הכתיבה בבחינה בודק את יכולת הנבחנים לכתוב במסגרת לימודים אקדמית, ומורכב משתי מטלות: מטלה אחת משולבת ומטלה אחת עצמאית. במטלה המשולבת על הנבחנים לקרוא קטע על נושא אקדמי ולהאזין לדובר המשוחח על נושא הקטע. על הנבחנים לכתוב סיכום של הנקודות החשובות בקטע המוקלט ולהסביר כיצד אלה מתייחסות לנקודות המפתח בקטע הכתוב. במשימה העצמאית על הנבחנים לכתוב חיבור קצר ובו מנוסחת עמדת הנבחן על נושא מסוים, בליווי הסבר ותמיכה לנושא זה. התשובות נשלחות למרכז הבחינות ומקבלות הערכה על ידי ארבעה בוחנים.

מבנה הבחינה באינטרנט

מטלה תיאור זמן משוער
קריאה 3-4 קטעי קריאה, 10 שאלות על כל קטע 54 - 72 דקות
האזנה 5-7 קטעים מוקלטים, 5-6 שאלות על כל קטע 41 - 57 דקות
הפסקה 10 דקות
דיבור 4 שאלות 17 דקות
כתיבה 2 שאלות 50 דקות

אחד מחלקי הבחינה יכיל חומר נוסף (קטע הבנה שאלות) שהמענה עליהם אינו מחושב לצורך ציון הבחינה. חלקים אלה של הבחינה נועדו לצורך פיתוח בחינות עתידיות של שירות הבחינות החינוכי. על הנבחנים להשיב לקטעים נוספים אלה באותה מידה של תשומת לב, כיוון שסדר הופעת המטלות אינו מעיד על תפקידן, ולא ניתן לדעת אלו שאלות מאותו חלק יחושבו לצורך הציון. כך לדוגמה, אם בחלק הקריאה קיימים ארבעה קטעי קריאה, במקום שלושה, לא ניתן לדעת בעת הבחינה איזה מקטעי הקריאה לא יחשב לצורך הציון.

בישראל ניתן לבצע את בחינת ה-TOEFL כבחינה באינטרנט וגם כבחינה על דף והיא ניתנת בערים חיפה, תל אביב, ירושלים ורמת גן, במספר מועדים מדי חודש.

בחינה על נייר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות שבהם לא ניתן לבצע את הבחינה באינטרנט, נבחנים כותבים את הבחינה על נייר. על הנבחנים להירשם מראש לבחינה באינטרנט או באמצעות טופס הרשמה מודפס. הבחינות מתקיימות במועדים קבועים מראש, שש פעמים בשנה. הבחינה נמשכת שלוש שעות וניתן להשלים את הבחינה כולה במועד בחינה בודד. אין הגבלה על מספר הבחינות אליהן ניתן לגשת, אולם מוסדות להשכלה גבוהה מתחשבים אך ורק בציון האחרון שניתן.

  1. הבנת הנאמר (30–40 דקות)
    חלק הבנת הנאמר מורכב משלושה חלקים. הראשון מכיל 30 שאלות על שיחות קצרות. השני מכיל 8 שאלות על שיחות ארוכות יותר. השלישי מכיל 12 שאלות על הרצאות או שיחות.
  2. הבעה בכתב מובנה (25 דקות)
    חלק ההבעה בכתב המובנה מכיל 15 תרגילים של השלמת משפטים ו-25 תרגילים של זיהוי שגיאות.
  3. הבנת הנקרא (55 דקות)
    חלק הבנת הנקרא מכיל 50 שאלות על קטעי קריאה.
  4. כתיבה (30 דקות)
    חלק הכתיבה הוא מטלת כתיבת חיבור קצר של 250–300 מילים.

בחינה מהבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת האחרונה, בין השאר בגלל האילוצים שגרמה מגפת הקורונה, נוספה גם אפשרות להיבחן ב-TOEFL מהבית. גרסת בחינה זו, הנקראת The TOEFL iBT Home Edition, זהה בתוכן ובפורמט שלה לגרסת ה-TOEFL iBT המתקיימת במרכזי הבחינה, אך נערכת בבית הנבחן או הנבחנת בהשגחת בוחן. ציוני גרסה זו אינם מתקבלים בכל המוסדות המקבלים ציוני TOEFL.

ציוני הבחינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחינה באינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טווח הציונים בבחינה באינטרנט הוא בין 0 ל-120 נקודות.
  • כל אחד מארבעת חלקי הבחינה (קריאה, הבנת הנאמר, דיבור וכתיבה) מקבל ציון הנע בין 0–30. הציון הסופי הוא סיכום של ארבעת הציונים בחלקים השונים.
  • כל תשובה בחלק הדיבור מקבלת תחילה ציון הנע בין 0 ל-4, וכל תשובה כתובה מקבלת תחילה ציון ראשוני הנע בין 0 ל-5.

בחינה על נייר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בעבר ציון הבחינה על נייר נע בין 310 ל-677.
  • הציונים הניתנים לכל חלק בנפרד אינם משקפים רק את אחוז התשובות הנכונות אלא אף שקלול של רמת הקושי של הבחינה המסוימת (היכולה להיות קשה יותר או פחות מבחינות אחרות על נייר).
  • כיום הבחינה על הנייר משוקללת כמו ציון של בחינה באינטרנט וטווח הציונים שלה נע בין 0 ל-120 נקודות.

ציוני TOEFL וסף קבלה ללימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המכללות בארצות הברית ציון הבחינה ב-TOEFL הוא רק נתון אחד מתוך מספר נתונים המשמשים לקבלת ההחלטה בדבר קבלת מועמד ללימודים. עם זאת, למכללות ואוניברסיטאות רבות קיים ציון מינימום בבחינה לצורך שקילת המועמדות. ציון המינימום בבחינה באינטרנט נע החל מ-61 (אוניברסיטת המדינה של בולינג גרין) ועד 100 (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת הרווארד). מדגם של ציוני המינימום ב-TOEFL, הנדרשים לקבלה ללימודים בארצות הברית, מעלה כי לצורך קבלה ללימודי תואר ראשון הממוצע הוא 74.2, ואילו לצורך קבלה לתארים מתקדמים הממוצע הוא 82.6.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]