RKO
RKO (השם המלא באנגלית: RKO (radio Keith Orpheum) Pictures, סרטי רדיו קית'-אורפאום) היא חברה אמריקאית להפקה והפצה של סרטי קולנוע וטלוויזיה, חברת ההפקה הוותיקה ביותר שעדיין פועלת. RKO הייתה אחת משבעת אולפני הענק של הוליווד בתקופת הזוהר שלו. הפקות האולפנים כוללות, בין היתר, את הסרטים קינג קונג (1933), שלגיה ושבעת הגמדים (1937), פנטסיה (1940), האזרח קיין (1941), דמבו (1941), חשד של אלפרד היצ'קוק מאותה שנה, במבי (1942), שנות חיינו היפות ביותר (1946), ורבים מהסרטים המוזיקליים בכיכובם של פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס וסרטים בכיכובם של קתרין הפבורן וגרי קופר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההקמה ותקופת סלזניק
[עריכת קוד מקור | עריכה]RKO הוקמה ב-1929 כתוצאה מאיחוד מספר אולפנים וחברות הפקה: Film Booking Offices of America (FBO), Kith Albee Orpheum (KAO) ו- (Radios Corporation of America (RCA. הרוח החיה מאחורי האיחוד היה הבעלים של FBO, ג'וזף קנדי. ל-RKO היה יתרון בדמות טכנולוגיית RCA Photophone להקלטה, שידור והקרנה מסונכרנים של פסקול ותמונה. אולם עד 1931 היה לה רק להיט אחד - Rio Rita על בסיס מחזמר באותו שם.
ב-1931 מונה דייוויד או. סלזניק בן ה-29 כמנהל ההפקה של האולפנים והביא לזינוק בכמות ובאיכות הסרטים שהופקו, למרות שעבד בתפקיד שנתיים בלבד, הטביע חותם והורה את הדרך בה צעדו האולפנים כשני עשורים. הוא גייס את הבמאי ג'ורג' קיוקור לשיתוף פעולה ארוך שנים עם RKO במסגרתו הפיק את הסרטים "הוליווד באיזה מחיר?", שהייתה הגרסה הראשונה ל"כוכב נולד", שקיוקור עתיד לביים, "הטובים מאיתנו", על פי המחזה המצליח של סומרסט מוהם, "נשים קטנות" על פי הרומן הנודע של לואיזה מיי אלקוט, "שיר ערש", "סילביה סקרלט" ו"רומיאו וג'ולייט". מראשית שנות השלושים ולמשך כעשרים שנה הפיק אולפן RKO למעלה מ-40 סרטים בשנה.
חברת ההפקה של RKO, Syncopation, זכתה להצלחה כלכלית גדולה והחתימה כוכבים כגון קרי גראנט, אורסון ולס, קתרין הפבורן, פרנק קפרה, ג'ון פורד, ג'ורג' קיוקור, דאגלס פיירבנקס, הנרי פונדה, גרי קופר, בינג קרוסבי, קלודט קולבר, אינגריד ברגמן ואלפרד היצ'קוק. לחברה היה גם הסכם הפצה עם המפיק סמואל גולדווין, להפצת סרטיו בהם זוכה האוסקר "שנות חיינו היפות ביותר".
מצד שני, לא בחלה RKO בהפקת סרטים סוג ב' (B-Movies) כגון "חוטפי הגופות" בהשתתפות בוריס קרלוף ובלה לוגוסי, "הלכתי עם זומבי" ו"אנשי החתול". כמו כן הפיקה שישה סרטי טרזן בהשתתפותו של ג'וני וייסמילר.
שיתוף הפעלה עם וולט דיסני
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1937 ועד 1954 היה ל-RKO הסכם והפצה עם וולט דיסני במסגרתו הופצו ב-RKO הסרטים המונפשים של דיסני ובראשם "שלגיה ושבעת הגמדים", הסרט המצליח ביותר בעולם בין לידתה של אומה (1915) וחלף עם הרוח (1939). סרטי דיסני נוספים שהופצו ב-RKO היו פינוקיו (1940), פנטסיה, במבי, דמבו הפיל המעופף, שירת הדרום (1946, הראשון ששילב אנימציה וצילום), סינדרלה (1950), עליסה בארץ הפלאות (1951) ופיטר פן (1953).
תקופת הווארד יוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1948 רכש המפיק הווארד יוז את מניות השליטה בחברה במחיר מיליון דולר. מבחינה אמנותית חלה ירידה באיכות הסרטים שהופקו. בשל אי-האמון בניהולו של יוז ובפרט בשל מכירת חלק ממניות התאגיד לסינדיקט חסר ניסיון ניהול, לא המשיכו וולט דיסני וסמואל גולדווין את הסכמי שיתוף הפעולה שלהם עם RKO. ציון דרך בתולדות ההפצה בארצות הברית נרשם בתקופה זו עם הפצת סרטו של הבמאי היפני אקירה קורוסאווה, רשומון, בארצות הברית על ידי RKO, שישה-עשר חודשים לאחר יציאתו לאקרנים ביפן.
הניהול הכושל וההחלטות השגויות הובילו את החברה לסף פשיטת רגל. ב-1955 נמכרה החברה לידי חברת הצמיגים והגומי General Tire, אשר ביקשה להשתמש בה כמצע לכניסה לתחום הפקות הטלוויזיה באמצעות חברת General Teleradio שניהלת תחנות טלוויזיה ורדיו. אולפני הוליווד נמכרו ופעילות ההפקה לטלוויזיה רוכזה תחת המותג " RKO General".
שנות השבעים והשמונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות השבעים הייתה החברה נתונה בסכסוך ארוך על זכויות רישוי מול הרשות הפדרלית לתקשורת (FCC), דבר שגרם לה הפסדים ואי-רישוי תחנות לשידור טלוויזיה בלוס אנג'לס. הסיבות היו עבירות על חוקי הגבלים עסקיים שביצעה General Tire, החברה האם של RKO, בדרישתה מספקיה לרכוש זמן פרסום ברשתות הטלוויזיה של RKO.
ב-1981 החלה RKO להפיק מחדש סרטי קולנוע. הופקו מספר סרטים בהשתתפות נסטסיה קינסקי ("קללת אנשי החתול", 1982) ומריל סטריפ ("שפע", 1985), אך ההצלחה האמנותית והכלכלית הייתה קטנה.
חידוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1989 נרכשה החברה על ידי השחקנית דינה מריל (Dina Merrill) ובעלה, טד הרטלי (Ted Hartley). הם הכריזו על חזרה לעסקי הפקת סרטי קולנוע באופן מלא, תחת המותג RKO Pictures LLC. הסרט הראשון של החברה המחודשת, היה "חוקי המשיכה" בבימויו של ניק גומז מ-1992. במשך השנים הבאות עסקו בני הזוג במיון ועריכת ספריית הסרטים ההיסטוריים של RKO לשם הפצה מחודשת.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bordwell, David, Janet Staiger, and Kristin Thompson (1985). The Classical Hollywood Cinema: Film Style & Mode of Production to 1960 (New York: Columbia University Press). ISBN 0-231-06054-8
- Brown, Peter Harry, and Pat H. Broeske (2004). Howard Hughes: The Untold Story (New York: Da Capo). ISBN 0-306-81392-0
- Crafton, Donald (1997). The Talkies: American Cinema's Transition to Sound, 1926-1931 (New York: Charles Scribner's Sons). ISBN 0-684-19585-2
- Finler, Joel W. (1988). The Hollywood Story (New York: Crown). ISBN 0-517-56576-5
- Harvey, James (1998). Romantic Comedy in Hollywood, from Lubitsch to Sturges (New York: Da Capo). ISBN 0-306-80832-3
- Jewell, Richard B., with Vernon Harbin (1982). The RKO Story (New York: Arlington House/Crown). ISBN 0-517-54656-6
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של RKO (באנגלית)
RKO, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אודות הלוגו של RKO (באנגלית)
- טד הרטלי והלידה מחדש של RKO (באנגלית)
- RKO, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| אולפני קולנוע בארצות הברית ובקנדה | |
|---|---|
|
