Oxnard
אלבום אולפן מאת אנדרסון פאאק | ||||||
יצא לאור | 16 בנובמבר 2018 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
מקום הקלטה | ה-ICU (ברנטווד) • נייס וייב (לוס אנג'לס) • OBE (הוליווד) • רקורד ואן (שרמן אואקס) | |||||
סוגה | היפ הופ[1] • פאנק[1] • נשמה[2] • R&B[3] | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 56:19 | |||||
חברת תקליטים | 12 טון • אפטרמת' • OBE | |||||
| ||||||
|
Oxnard הוא אלבום האולפן השלישי של הזמר האמריקאי אנדרסון פאאק. האלבום יצא לאור ב-16 בנובמבר 2018, על ידי חברות התקליטים 12 טון מיוזיק, אפטרמת' אנטרטיינמנט ו-OBE. האלבום מכיל הופעות אורח של קדג'ה בונה, נורל, קנדריק לאמאר, סוניה אליס, ד"ר דרה, קוקואה סראי, פושה טי, סנופ דוג, הלאסט ארטפול, דודגר, ג'יי קול, קיו-טיפ ו-BJ דה שיקגו קיד.
האלבום נתמך על ידי שני סינגלים: "Tints" ו-"Who R U?". האלבום זכה לשבחים ממבקרי המוזיקה, והגיע היישר אל המקום ה-11 במצעד הבילבורד 200.
רקע והוצאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]Oxnard הוא אלבומו הראשון של פאאק שיצא באפטרמת' אנטרטיינמנט ו-12 טון מיוזיק,[4] והאחרון מה-"beach series" שלו, לאחר Venice משנת 2014 ו-Malibu משנת 2016. האלבום כולל תרומות של ד"ר דרה, שהיה מעורב רבות ביצירת האלבום ושימש כמפיק בכיר. בראיון לרולינג סטון הצהיר פאאק, "זה האלבום שחלמתי להכין בתיכון, כשהאזנתי ל-The Blueprint של ג'יי זי, The Documentary של דה גיים ו-The College Dropout של קניה וסט".[5][6]
סינגלים וקידום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסינגל המוביל מהאלבום, "Tints", בהשתתפות קנדריק לאמאר, יצא לאור ב-4 באוקטובר, לאחר שהושמע לראשונה בתוכניתו של זיין לואו, "Beats 1".[7] ב-10 באוקטובר הודיע פאאק כי האלבום ייצא ב-16 בנובמבר וחשף את עטיפת האלבום.[8] ב-26 באוקטובר, הווידאו קליפ של "Tints" יצא באופן בלעדי לאפל מיוזיק, כמו גם הזמנה מוקדמת של האלבום, תוך שפאאק חשף את רשימת הרצועות של האלבום.[9] ב-9 בנובמבר, הוציא פאאק את "Who R U?" כסינגל השני מתוך האלבום.[10]
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלבום זכה בעיקר לביקורות חיוביות. ב-Metacritic, האלבום קיבל ציון של 73 מתוך 100, בהתבסס על 18 ביקורות.[11] אתר AnyDecentMusic? העניק לו 7.0 מתוך 10, בהתבסס על הערכתם לגבי הקונצנזוס הביקורתי.[12]
אנדי קלמן מ-AllMusic אמר, "אף על פי שפאאק הוא עדיין אמן R&B יותר מאשר היפ-הופ, הוא ממשיך להייות חריג-סגנוני. במקום לנדוד, להעיד או אפילו לפתות, הוא נוטה להביע את הבלוז כשהוא שר".[13] אל האנט מ-NME הצהיר, "בניגוד לאלבומים הקודמים, זה לא נעשה בזמן גלישת ספות כדי להסתדר. כמו שאנדרסון פאאק מנסח זאת, הוא אכל במקום קלמרי ולובסטר - "כל יום הוא חג המולד!", הוא מכריז ביובש ב-"Mansa Musa". כפריצת הדרך שלאחר המיינסטרים, Oxnard הוא ניתוח זריז של הנפילה, חופשי ומלא תקווה כמו שהייתם מדמיינים". קיטי אמפייר מהאובזרבר טענה, "עושר הוא נושא חוזר, אך מוזיקליות נותר בחזית. אף על פי שפאאק יכול לעשות ביטים מושפעים מטראפ, הוא באותה מידה שמח לגיטרות פסיכדליות והרמת גוספל ברצועות מהדהדות כמו "Brother's Keeper", שכולל גם וורס שלפוחיות מפושה טי. גורם התחושה של החוף המערבי הופך מגע ברור כשסנופ דוג מגיע עבור "Anywhere", אך נותר אי שקט ביצירתו של פאאק".[14] בפרסום המגזין XXL, נכתב, "זה אולי לא לגמרי הקלאסיקה של הסימנים המלאים שהוא קיווה, אך Oxnard הוא הצעד הבא המסקרן עבור ה-Freshman של XXL משנת 2016, שדורש האזנה חוזרת ורומז שאולי עדיין יש בו Blueprint".[15] קיטי ריצ'רדסון מ-The Line of Best Fit הצהירה, "מאמץ אדיר עדיין, אבל אולי לא השיבה הביתה. פאאק היה מפיק אם הוא היה מחליט ללכת בדרכו".[16]
בין הביקורות המעורבות יותר, רייצ'ל ארואסטי סיכמה בעיתון הגרדיאן כי "פגישה זו של שמחה ותוקפנות היא שמגדירה את Oxnard, וההשפעה לא תמיד נעימה - היא הופכת את חריצי הסימן המסחרי של פאאק לקשה להתפזר בהם - אבל זה עדיין מצב משכנע, ואחד שמחזיר את טעמו מהאסכולה הישנה שלו בהווה". מוסי ריבס מרולינג סטון אמר כי "כמה מהרצועות הטובות ביותר של האלבום כמו "6 Summers" - שם פאאק הופך בחוצפה פנטזיה מוזרה על ילד שאוהב את טראמפ כביכול לפזמון מסיבות - מתנדנד ומטלטל ללא כיוון ברור. בינתיים, תפקידו ההנדסי של ד"ר דרה מוכיח ברכה מעורבת. בעוד הדוקטור הטוב מיישם את כישורי המיקס שלו במגע אוהב של אדם המלטש שברולט שבל, וכתוצאה מכך שווה ערך לשמע של שובר קופות הוליוודי שהוקצב בבום איכותי של דולבי, נשכח הרבה ממה שהפך את עבודתו המוקדמת של פאאק לפנטסטית כל כך. אין אף אחד מהנשמה הגרועה של בלקספליטציה שהניע את Yes Lawd!, הפרויקט שלו משנת 2016 בנו-ווריז עם נולדג', אף על פי שהיה זה הסינגל "Suede" של ההרכב משנת 2015, שלפי הדיווחים נתן השראה לדרה להחתים את פאאק מלכתחילה".[17]
דירוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון | רשימה | דירוג | מקור |
---|---|---|---|
ABC News | 50 האלבומים הטובים ביותר מ-2018 | 7
|
|
Complex | האלבומים הטובים ביותר מ-2018 | 44
|
|
GQ (רוסיה) | אלבומי המוזיקה הטובים ביותר מ-2018 | 3
|
|
NME | אלבומי השנה הטובים ביותר מ-2018 | 90
|
רשימת רצועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס' | שם | משך |
---|---|---|
1. | The Chase(בהשתתפות קדג'ה בונה) |
3:23 |
2. | Headlow(בהשתתפות נורל) |
4:10 |
3. | Tints(בהשתתפות קנדריק לאמאר) |
4:28 |
4. | Who R U? |
2:48 |
5. | 6 Summers |
4:42 |
6. | Saviers Road |
2:24 |
7. | Smile/Petty(בהשתתפות סוניה אליס) |
4:42 |
8. | Mansa Musa(בהשתתפות ד"ר דרה וקוקואה סראי) |
2:53 |
9. | Brother's Keeper(בהשתתפות פושה טי) |
4:14 |
10. | Anywhere(בהשתתפות סנופ דוג, הלאסט ארטפול ודודגר) |
3:46 |
11. | Trippy(בהשתתפות ג'יי קול) |
5:23 |
12. | Cheers(בהשתתפות קיו-טיפ) |
5:34 |
משך כולל: |
48:27 |
רצועות בונוס | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
13. | Sweet Chick(בהשתתפות BJ דה שיקגו קיד) |
3:57 | |||||||
14. | Left To Right |
3:55 | |||||||
משך כולל: |
56:19 |
מיקומי שיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעדים ודירוגים (2018)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אוסטרליה | מצעד האלבומים האוסטרלי | 20 |
אירלנד | מצעד האלבומים האירי | 36 |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 11 |
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ | 6 | |
דנמרק | היטליסטן | 31 |
הולנד | מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 21 |
הממלכה המאוחדת | מצעד האלבומים הבריטי | 42 |
ולוניה | אולטראטופ 40 | 135 |
יפן | אוריקון | 76 |
נורווגיה | VG-lista | 37 |
ניו זילנד | המצעד הניו זילנדי הרשמי | 23 |
פלנדריה | אולטראטופ 50 | 25 |
צרפת | SNEP | 117 |
קנדה | מצעד האלבומים הקנדי | 17 |
שווייץ | המצעד השווייצרי | 46 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 MacAdams, Torii (16 בנובמבר 2018). "Anderson .Paak: Oxnard Album Review". Pitchfork. ארכיון מ-16 בנובמבר 2018. נבדק ב-17 בנובמבר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Hunt, El (15 בנובמבר 2018). "Anderson .Paak – 'Oxnard' review". NME. ארכיון מ-15 בנובמבר 2018. נבדק ב-17 בנובמבר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Aroesti, Rachel (16 בנובמבר 2018). "Anderson .Paak: Oxnard review – knotty rapper weaves grit and glee". The Guardian. ארכיון מ-17 בנובמבר 2018. נבדק ב-17 בנובמבר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Anderson .Paak – Oxnard / Aftermath/12 Tone Music, LLC from Piccadilly Records". Piccadilly Records. ארכיון מ-11 בנובמבר 2018. נבדק ב-11 בנובמבר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Schatz, Lake (4 בספטמבר 2018). "Anderson .Paak details new album, Oxnard, featuring Dr. Dre and Madlib". Consequence of Sound. ארכיון מ-11 באוקטובר 2018. נבדק ב-11 באוקטובר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Klinkenberg, Brendan (4 בספטמבר 2018). "Anderson .Paak Wants to Take Hip-Hop Higher". Rolling Stone. ארכיון מ-11 באוקטובר 2018. נבדק ב-11 באוקטובר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Alston, Trey; Strauss, Matthew (4 באוקטובר 2018). "Anderson .Paak and Kendrick Share New Song "Tints"". Pitchfork. ארכיון מ-5 באוקטובר 2018. נבדק ב-11 באוקטובר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Khal (10 באוקטובר 2018). "Anderson .Paak Announces 'Oxnard' Release Date". Complex. ארכיון מ-11 באוקטובר 2018. נבדק ב-11 באוקטובר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Maicki, Salvatore (26 באוקטובר 2018). "Anderson .Paak and Kendrick Lamar link up for "Tints" video". The Fader. ארכיון מ-26 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Hazim, Hafeezah (9 בנובמבר 2018). "Listen to Anderson .Paak's new track "Who R U?"". The Fader. ארכיון מ-9 בנובמבר 2018. נבדק ב-9 בנובמבר 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Oxnard by Anderson .Paak (באנגלית), נבדק ב-2021-03-04
- ^ Oxnard by Anderson .Paak reviews | Any Decent Music, www.anydecentmusic.com
- ^ Oxnard - Anderson .Paak | Songs, Reviews, Credits | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2021-03-04
- ^ Anderson .Paak: Oxnard review – the only way is up for restless rapper, the Guardian, 2018-11-18 (באנגלית)
- ^ XXL StaffPublished: November 19, 2018, Anderson .Paak Achieves His Ambitions With 'Oxnard' Album - XXL, XXL Mag (באנגלית)
- ^ Anderson .Paak is formidable but not masterly on Oxnard, The Line of Best Fit (באנגלית)
- ^ Mosi Reeves, Mosi Reeves, Review: Anderson.Paak's Vivacious 'Oxnard' Strives to Be a Cali-Hip-Hop Epic, Rolling Stone, 2018-11-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "50 best albums of 2018, including those from Kacey Musgraves, Ariana Grande and Paul McCartney". ABC News. 24 בדצמבר 2018. נבדק ב-24 באפריל 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The Best Albums of 2018". Complex. 5 בדצמבר 2018. נבדק ב-24 באפריל 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The Best Music Albums of 2018". GQ (Russia) (ברוסית). 28 בנובמבר 2018. נבדק ב-6 בפברואר 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Best albums of the year 2018". NME. 17 בדצמבר 2018. נבדק ב-24 באפריל 2020.
{{cite web}}
: (עזרה)