לדלג לתוכן

גלקסיית גלגל הרוח הדרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף M83)
המונח "M83" מפנה לכאן. לערך העוסק בהרכב אינדי רוק ומוזיקה אלקטרונית צרפתי, ראו M83 (להקה).
גלקסיית גלגל הרוח הדרומית
צילום תת-אדום של M83 בצבעים לא טבעיים
צילום תת-אדום של M83 בצבעים לא טבעיים
צילום תת-אדום של M83 בצבעים לא טבעיים
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים נחש מים
שמות נוספים NGC 5236, M83
מגלה ניקולא לואי דה לאקאי
תאריך גילוי 23 בפברואר 1752
סוג גלקסיית מוט ספירלית
בהירות נראית 7.6
סיווג מורפולוגי SAB(s)c
עלייה ישרה 13ʰ 37ᵐ 0.9ˢ
נטייה ‏57″ ‏51′ ‏29°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.7-
מרחק 15,000,000 שנות אור
4,598,969.83 פארסק
קוטר 55,000 שנות אור
מסה ‎1.1×1011‎‏[1] M
הסחה לאדום 2 ± 513 ק"מ/שנייה
0.001

גלקסיית גלגל הרוח הדרומית (ידועה גם בשם M83 מ-Messier 83 או NGC 5236) היא גלקסיית מוט ספירלית הנמצאת במרחק כ-15 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים נחש מים. זו הגלקסיה השלישית שהתגלתה (אחרי גלקסיית אנדרומדה וגלקסיית המשולש) והגלקסיה הראשונה שהתגלתה מחוץ לקבוצה המקומית.

גלקסיית גלגל הרוח הדרומית התגלתה על ידי האסטרונום הצרפתי ניקולא לואי דה לאקאי ב-23 בפברואר 1752 כשצפה בה מכף התקווה הטובה ותיאר אותה כערפילית חסרת צורה מוגדרת. ב-17 בפברואר 1781 צפה בה שארל מסיה וצירף אותה לקטלוג מסיה ותיאר אותה כ"ערפילית ללא כוכבים, ליד ראש הקנטאור. מסיה ציין שהיא עמומה ושקשה מאוד להבחין בה, מן הסתם בשל מיקומה הקרוב לאופק כאשר צופים בה מצרפת (זוהי הגלקסיה הדרומית ביותר בקטלוג מסיה). ויליאם הרשל צפה בה בשנת 1787 וציין שיש לה מרכז בהיר שממנו יוצאים שני ענפים חיוורים יותר צפונה ודרומה, ושהמרכז מוקף בערפיליות. בשנת 1862 צפה בה האסטרונום ויליאם לאסל ושרטט אותה כבעלת 3 זרועות ספירליות וככל הנראה היה הראשון שהבחין במבנה הספירלי של הזרועות.

עד היום נצפו בגלקסיית גלגל הרוח הדרומית 6 סופרנובות: סופרנובה 1923A, סופרנובה 1945B, סופרנובה 1950B, סופרנובה 1957D, סופרנובה 1968L וסופרנובה 1983N. רובן הגיעו לדרגת בהירות 14-15, אבל אלו של 1968 ו-1983 הגיעו לדרגת בהירות 12.

גלקסיית גלגל הרוח הדרומית היא אחת מגלקסיות המוט הספירליות הקרובות והבהירות ביותר, עם בהירות נראית מדרגה 7.6 היא ניתנת לצפייה בקלות באמצעות משקפת. טלסקופ חובבים מאפשר להבחין בליבה הבהירה ובהיקף החיוור יותר וכן שצורתה אליפטית מעט, אבל רק באמצעות טלסקופ בינוני ניתן להבחין בספירליות של הזרועות. גלקסיית גלגל הרוח הדרומית נמצאת כ-7.23 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב π (פיי) בנחש מים וכ-7.8 מעלות מדרום-מזרח לכוכב γ בנחש מים, סמוך לקו המחבר אותו עם הכוכב θ בקנטאור.

גודלה הזוויתי של גלקסיית גלגל הרוח הדרומית הוא כ-12 דקות קשת השקולות לקוטר של כ-55,000 שנות אור, ומסתה של הגלקסיה מוערכת בכ-‎1.1×1011מסות שמש (כחמישית ממסת שביל החלב). מישור הגלקסיה נטוי בזווית של 24 מעלות ביחס לקו הראייה אליו כך שצורתה מעט אליפטית, אבל ניתן לראות בקלות את מבנה הזרועות. הזרועות מכילות צבירים של כוכבים צעירים וכחולים בעוד שהליבה והמוט המרכזי מכילים בעיקר כוכבים זקנים וצהובים יותר. בשנת 2005 פורסם מחקר שהראה כי בגלעינה של הגלקסיה נמצאים שני חורים שחורים, ככל הנראה כתוצאה של מיזוג בינה לבין גלקסיה אחרת שטרם הושלם.[2] ב-16 ביוני 2008 גילו מדענים שחקרו באמצעות הלוויין Galaxy Evolution Explorer מספר רב של כוכבים חדשים באזורים החיצוניים של הגלקסיה. עד אז סברו כי אזורים אלה חסרים את החומרים הדרושים ליצירת כוכבים.[3] הגלקסיה מתרחקת משביל החלב במהירות של 513 ק"מ לשנייה.

גלקסיית גלגל הרוח הדרומית ביחד עם קנטאור A הן חלק מקבוצת הגלקסיות קבוצת קנטאור A (נקראת גם קבוצת M83) שמכילה כ-80 גלקסיות. גלקסיית גלגל הרוח הדרומית וקנטאור A הן שתיים מתוך 12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", האחרות הן מאפיי 1, מאפיי 2‏, IC 342, גלקסיית הפסל, M64‏, M81‏, M82‏, M94‏, NGC 4945 וגלקסיית המחוגה.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ E. L. Agüero: Mass-luminosity ratio in NGC 5236, Astrophysics and Space Science, Volume 73, Issue 1, p. 195
  2. ^ אבי בליזובסקי, ‏חור שחור כפול בליבה של גלקסיית M83, באתר "הידען", 19 במאי 2005
  3. ^ NASA: Stellar Birth in the Galactic Wilderness
  4. ^ M. L. McCall: A Council of Giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 440, Iss. 1, p. 8 (2014)