Hey Bulldog
 | |
| עטיפת הגיליון לשיר | |
| שיר בביצוע הביטלס | |
| מתוך האלבום Yellow Submarine | |
| יצא לאור | 13 בינואר 1969 |
|---|---|
| תאריך הקלטה | 11 בפברואר 1968 |
| מקום הקלטה | אולפני EMI, לונדון |
| סוגה | רוק, הארד רוק, רוק פסיכדלי, פופ רוק, אסיד רוק |
| שפה |
אנגלית  |
| אורך | 3:09 |
| חברת תקליטים | אפל רקורדס |
| כתיבה | לנון-מקרטני |
| לחן |
ג'ון לנון, פול מקרטני |
| הפקה | ג'ורג' מרטין |
  | |
"Hey Bulldog" (בעברית: "היי בולדוג") הוא שיר של להקת הרוק הבריטית הביטלס שיצא באלבום הפסקול שלהם מ-1969 Yellow Submarine. השיר נכתב בעיקר על ידי ג'ון לנון, אך הושלם באולפן ההקלטות על ידי לנון ועל ידי פול מקרטני.[1] השיר הוקלט במהלך הצילומים של הקליפ לסינגל "Lady Madonna" בפברואר 1968, ימים בודדים לפני המסע של הלהקה להודו, ויחד עם "Lady Madonna", הוא אחד משירי הביטלס הבודדים המבוססים על ריף פסנתר.
במקור שם השיר תוכנן להיות "You Can Talk To Me" - השורה שחוזרת על עצמה בפזמון השיר. במשך שנים ארוכות, "Hey Bulldog" היה שיר לא ידוע שלא זכה להרבה הערכה ותגובות בקטלוג של הביטלס; מאז הוא הוערך מחדש.[2]
הוצאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפל הוציאה את האלבום Yellow Submarine בארצות הברית ב-13 בינואר 1969, עם השיר "Hey Bulldog" כרצועה הרביעית, בין "All Together Now" ו-"It's All Too Much". האלבום יצא לאור בבריטניה ארבעה ימים לאחר מכן. ג'ף אמריק שיבח את נגינת הבס של מקרטני בהקלטה, ותיאר אותה כממציאה הגדולה ביותר שלו מאז זו של Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band.
במהלך פגישות אלה, צוות צילום צילם את הביטלס מקליטים את השיר באולפני אבי רוד של EMI לסרט תדמית שישוחרר במהלך נסיעתם המתוכננת בת ארבעת החודשים להודו (שמאוחר יותר נערכה יחד כסרט קידום מכירות לסינגל "Lady Madonna").
השיר שימש בקטע מסרט האנימציה צוללת צהובה. בתחילה, הוא הופיע רק בכמה הדפסים תיאטרליים אירופיים. הקטע נחתך מהגרסה האמריקאית על ידי מפיק הסרט, אל ברודקס, מכיוון שהוא וחברי הלהקה הרגישו שהקטע ארוך מדי. הקטע שוחזר לקראת הפצתו המחודשת של הסרט בשנת 1999. כדי לקדם את ההוצאה המחודשת, אפל חזרה לקטעים המקוריים שצולמו עבור סרט הפרומו של "Lady Madonna" וארגנה אותם מחדש לשימוש כקליפ קידום מכירות עבור "Hey Bulldog" (מכיוון שניתן לזהות מה הם ניגנו, ולכן ניתן לסנכרן את המוזיקה עם הקטעים המקוריים). הקליפ משנת 1999 נכלל בגרסת שלושת הדיסקים (שנקראו 1 ) של אוסף הווידאו 1 של הביטלס משנת 2015.
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי וולטר אוורט,[3] למעט היכן שצוין:
- ג'ון לנון - שירה, פסנתר, גיטרה מובילה
- פול מקרטני - הרמוניה, שירה, גיטרה בס, טמבורין[4]
- ג'ורג' האריסון - גיטרה
- רינגו סטאר - תופים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Beatles Songwriting & Recording Database: Yellow Submarine". Beatlesinterviews.org. 1969-01-17. נבדק ב-2011-08-21.
- ^ Time Out London Music (24 במאי 2018). "The 50 Best Beatles songs". Time Out London. נבדק ב-11 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Walter Everett, The Beatles as musicians: revolver through the anthology, New York Oxford: Oxford University Press, 1999, עמ' 155, ISBN 978-0-19-512941-0
- ^ John C. Winn, The Beatles' recorded legacy, 1st ed, New York: Three Rivers Press, 2008, עמ' 157, ISBN 978-0-307-45157-6