לדלג לתוכן

Bringet dem Herrn Ehre seines Namens, רי"ב 148

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Bringet dem Herrn Ehre seines Namensעברית: הבו לה' כבוד שמו), רי"ב 148, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון ה-17 שלאחר חג השילוש הקדוש, ב-19 בספטמבר 1723.

באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.

במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.

קנטטה זו הייתה השבע-עשרה שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג. בשבוע הקודם הלחין את הקנטטה רי"ב 95.

ב-1884 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 30 של פרסומיה[4].

מילים ומוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת אל האפסים ומהבשורה על-פי לוקאס בהם מתואר כיצד ריפא ישו אדם בשבת ואת הוויכוח שהיה לו עם הפרושים[5]. הלברית עוסקת בתשוקה להתאחד עם האל ובכבוד השבת. החלק הראשון הוא פסוק מספר תהילים כ"ט[6]. את שאר הטקסט חיבר כריסטיאן פרידריך הנריצי שהוציא אותו לאור ב-1725 בספר מזמורים. החלק השלישי מתחיל גם הוא בציטוט מספר תהילים מ"ב: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים"[7].

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני אלט וטנור, בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, חצוצרה, שלושה אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה שישה חלקים:

  1. מקהלה: Bringet dem Herrn Ehre seines Namens (הבו לה' כבוד שמו)
  2. אריה לטנור: Ich eile, die Lehren (אני בחפזון, אאזינה)
  3. רצ'יטטיב לאלט: So wie der Hirsch nach frischem Wasser schreit (כאיל תערוג על אפיקי מים)
  4. אריה לאלט: Mund und Herze steht dir offen (פה ולב פתוחים בפניך)
  5. רצ'יטטיב לטנור: Bleib auch, mein Gott, in mir (אבל, אלהי, נשאר איתי)
  6. כורל: Amen zu aller Stund (אמן בכל שעה)

היצירה הוקלטה במלואה 10 פעמים בהקלטות מסחריות[8]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1983), טון קופמן (ב-1997), מסאקי סוזוקי (ב-2000) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  2. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  3. ^ על קנטטות באך, עמוד 6
  4. ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
  5. ^ לוקס, י"ד, 1-11
  6. ^ ספר תהלים, פרק כ"ט, פסוק ב'
  7. ^ ספר תהלים, פרק מ"ב, פסוק ב'
  8. ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך