תקרית שיאן
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
תקרית שיאן הייתה מפגש ועימות בין שני מנהיגי צבא סיניים בשנת 1936, לפני מלחמת סין–יפן השנייה. תקרית זו הובילה לשינוי המדיניות הסינית ממלחמה כנגד הקומוניסטים למלחמה ממוקדת ביפן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב- 12 בדצמבר 1936 ביקר צ'יאנג קאי שק, מנהיג של המפלגה הסינית הלאומית, הקואומינטנג, בשיאן, ודן שם עם ג'אנג שו'ליאנג, שכונה "המרשל הצעיר", המרשל שמינה לעניין דיכוי מרידות, בעניין המסע האנטי-קומוניסטי. ג'אנג, שמזה זמן מה חש קרבה גדלה והולכת למאו דזה-דונג והקומוניסטים, החליט כי הגיעה השעה שצ'יאנג יתאחד עם הקומוניסטים מול יפן. הוא דרש במפגיע מצ'יאנג קאי שק לארגן מחדש את המשטר הלאומי, ולאחר סירוב צ'יאנג החליט לעצור אותו עד שייחתם הסכם עם הקומוניסטים. חטיפת צ'יאנג ומניעת חזרתו לנאנג'ינג היוו בכל אמת מידה שהיא מרידה צבאית גלויה ופגיעה בכבודו של צ'יאנג, אשר מעולם לא סלח לג'אנג. לאחר מכן, ג'אנג שבה אותו וסימם אותו באופיום, תוך מניעת חזרתו לסין. עם זאת, בזכות "חטיפה" זו התאפשרה התפנית החדה ביחסה של סין עם יפן, כך שעיקר כוח הלחימה הופנה אל יפן במקום אל הקומוניסטים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תקרית שיאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)