תל קציר
 קיבוץ תל קציר, למרגלות רמת הגולן
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -138 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 547 תושבים |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   תֵּל קָצִיר  באדום - תל קציר בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
תֵּל קָצִיר הוא קיבוץ בעמק הירדן, השייך למועצה האזורית עמק הירדן, מדרום מזרח לכנרת וממזרח לירדן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העצמאות שימשה הגבעה, עליה לימים יוקם היישוב, מוצב צבאי סורי. בהסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה הוסכם שהאזור, שעל פי תוכנית החלוקה נועד להיות בתחום המדינה היהודית, יהיה שטח מפורז והצבא הסורי ישיג ממנו את כוחותיו. באזור המפורז הוגבלה הכנסת צבא אך נקבע שתותר חזרה לחיים אזרחיים סדירים[3].
היישוב תל-קציר הוקם באזור המפורז ב-3 בנובמבר 1949, כשלושה חודשים לאחת חתימת ההסכם, על ידי גרעין התיישבותי של תנועת הצופים - הכשרת הצופים ז'[4] וקבוצת צעירים מחברת נוער "שיבולת" מקיבוץ אפיקים, בנות ובנים שהועלו מדמשק לארץ ישראל וראו את חזונם בהקמת יישוב. לאחר הקמתו, השתייך הקיבוץ לאיחוד הקיבוצים שהיה מזוהה עם מפא"י, לאחר מכן לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת" (תק"מ) ולבסוף לתנועה הקיבוצית.
לפי הפרשנות הסורית, שטח מפורז הוא שטח הפקר ואילו לפי הפרשנות הישראלית זהו שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת תל קציר, כמו גם קיבוץ האון הסמוך. חילוקי הדעות עם סוריה לגבי מהות האזור המפורז (חילוקי דעות הקשורים במידה רבה בנושא המאבק על המים) הביאו להתנכלויות חוזרות ונשנות מצד סוריה ליישוב שהוקם, לטענתם, בניגוד להסכם שביתת הנשק. כך, סבל היישוב, לסירוגין, במשך שנים לאחר הקמתו, עד למלחמת ששת הימים, מהתקפות של ירי והפגזות ממוצבי הצבא הסורי הסמוכים[5][6][7][8][9][10]
שם היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של היישוב מבוסס על השם הערבי של המקום תל־אל־קצר, אותו החליטו המתיישבים לשנות לשם קרוב וסמלי שמתקשר לחקלאות. ועדת השמות שבמשרד ראש הממשלה, שבראשה עמד ד"ר בירן, התכתשה עם מזכירות תל קציר בעניין שם היישוב. הוועדה טענה שפירוש "תל" הוא חורבות שנחשפות וראוי שהשם יהיה "בית קציר" שזו הקבלה נאה ל"בית זרע" השוכנת בקרבת מקום. הוועדה הציעה לבחירה גם שמות אחרים שלא התקבלו על ידי חברי הקיבוץ. בנוסף לכך שם האגודה השיתופית היה "הצופים ז'" שהחיבור שלו עם השם "בית קציר" לא היה פונטי[דרושה הבהרה] במיוחד.
הואיל והקיבוץ היה אחד מיישובי הספר המותקפים על ידי הסורים ושמו הופיע בחדשות ובעיתונות, נדרש יום אחד דוד בן-גוריון להגיב על הפגזה וירי על הקיבוץ והשתמש בהודעתו בשם "תל־קציר". מזכיר הקיבוץ דאז ניצל הזדמנות זו ופנה אל ראש הממשלה שוועדת השמות הייתה כפופה למשרדו - וביקש את הכרעתו במחלוקת בין הקיבוץ לבין ועדת השמות. בן-גוריון ענה במכתב שכשם שיש תל אביב ותל־עדשים ועוד, שהם יישובים פורחים וגדלים כך הוא מאחל גם לתל קציר. העתק מכתבו נשלח לוועדת השמות שקבלה את סמכותו של דוד בן-גוריון ואישרה את השם "תל־קציר" כשם רשמי של היישוב.
יחד עם זאת, בתל אביב-יפו הונצח היישוב ברחוב על שמו הקודם, בית קציר.
-
חגיגות העלייה לקרקע, נובמבר 1949 -
חגיגות העלייה לקרקע
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תל קציר- תל קציר באתר הרשות לפיתוח הגליל
בן-גוריון ורבין מבקרים בתל קציר, יומני כרמל דצמבר 1957 (התחלה 16:11)- מידע על תל קציר בקטלוג הספרייה הלאומית
- חברי תל קציר מספרים על המתקפות מסוריה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1964ֿ
- חתונה בקיבוץ תל קציר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1961
- עבודות חקלאות בקיבוץ תל קציר על הגבול הסורי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1963
- קיבוץ תל קציר לאחר פעולת תגמול של צה"ל נגד סוריה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1960
תל קציר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ נספח I להסכם שביתת הנשק הישראלי-סורי 1949
- ^ בסיס תותחים סורי – נקודת יישוב לנח"ל, הארץ, 10 בנובמבר 1949
- ^ ירו על רועה תל קציר, דבר, 18 במרץ 1954
- ^ אש סורית לעבר תל קציר, חרות, 19 בנובמבר 1961
- ^ הסורים ירו על תל קציר, למרחב, 16 באוקטובר 1962
- ^ אש סורית ממושכת על משקי תל קציר והאון, הצופה, 5 בדצמבר 1962
- ^ אש סורית בגזרת תל קציר, הצופה, 1 ביולי 1964
- ^ אש ממוצב תאופיק לעבר תל קציר, הצופה, 23 במאי 1966
| ||||||||||||||
