תיאטרון ירושלים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מרכז אמנויות במה, אולם תיאטרון  |
| כתובת | דוד מרכוס 20, ירושלים |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1971 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1971 |
| קואורדינטות | 31°46′08″N 35°12′56″E / 31.76891111°N 35.21564444°E |
| אתר רשמי | |
 | |
  | |
תיאטרון ירושלים הוא מרכז התרבות הגדול בישראל לאומנויות הבמה, המפגיש בין ז'אנרים שונים: הצגות תיאטרון, מופעי מחול, מופעי מוזיקה, מפגשי תרבות, הרצאות, סרטי איכות, מופעי בידור, פסטיבלים ותערוכות. התיאטרון שוכן בשכונת טלביה בעיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקום התיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיאטרון ממוקם בסמוך למשכן בית הנשיא, מעון ראש הממשלה, המוזיאון לאמנות האסלאם, בית הנסן ועוד.[1]
תולדות המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1958, עיריית ירושלים, בראשותו של מרדכי איש שלום, הכריזה על תחרות עיצוב לתיאטרון עירוני. האדריכלים מיכאל נדלר, שולמית נדלר ושמואל ביקסון זכו בפרס הראשון. טדי קולק, הגה יחד עם ידידיו הנדבנים מיילס מ. שרובר וגיטה שרובר, את רעיון הקמתו של תיאטרון ירושלים, ותרומתה של משפחת שרובר אפשרה את בנייתו של האגף המרכזי של הבניין.
הנחת אבן הפינה לתיאטרון התקיימה באוקטובר 1964. בדבריו בטקס, אמר זלמן ארן, שר החינוך דאז, כי "ניסיון החיים לימדני, כי הצגת מחזה טוב ומובן לצופה ממלאת לעיתים תפקיד של דחפור עוקר-סלעים ומיישר הרים לסלילת דרך - דרך לתרבות".
הבניין נחנך בחודש אוקטובר 1971, ובו אולם אחד - תיאטרון שרובר ובו 970 מקומות ישיבה. במהלך שנות ה-80, בסיוע תרומות של משפחת קראון משיקגו ומטעם הקרן לירושלים, נבנה אגף נוסף בתיאטרון, אשר נחנך בפברואר 1986, וכולל 3 אולמות נוספים: אולם הנרי קראון – 760 מקומות, אולם רבקה קראון – 450 מקומות ישיבה, והתיאטרון הקטן – 117 מקומות ישיבה. התכנון של האגף החדש בוצע על ידי משרד האדריכלים המקורי. ב-2009, נפתח אולם נוסף, האולפן- BLACK BOX, ובו עד 280 מקומות ישיבה, ובספטמבר 2014 נחנך אולם תיאטרון מיקרו[1].
הקונספט הארכיטקטוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטקס חנוכת תיאטרון ירושלים הדגיש מתכנן המתחם האדריכל מיכאל נדלר שלנגד עיני המתכננים עמד לא רק מבנה פונקציונלי מורכב, אלא מבנה המהווה יצירה ארכיטקטונית ייחודית. בבסיס התכנון הארכיטקטוני עמד הרעיון של הקמת מתחם תרבות בו "הכוונה להפוך את החוויה של "ההליכה" להצגה או לקונצרט באולם זה או אחר לכניסה אל עולם של אירועים מגוונים בשדה התיאטרון והמוזיקה המתרחשים באולמות ובחללים השונים של המבנה."
הבניין, ששני האלמנטים של אבן ובטון שולטים בו, הן בפנים והן בחוץ, מורכב משלוש מערכות יסוד:
מערכת הכתלים: מערכת הכתלים בעלת עקומות היוצרות מתח פנימי, חובקת את ההר בטרסות נמוכות והוריזונטליות באופיין, מתרוממות אל המבנה הנמוך ומשם לכתלים בעלי ממדים המקיפים את גרעין המבנה וגרעין זה עולה כמגדל הבמה.
מערכת החללים: הכניסה הראשית הרחבה והנמוכה מעבירה את הקהל לחלל מרכזי גבוה ורחב עם יציע המתפתח סביבו. חלל זה מוליך משני צידי האולם במעברים מדורגים אל חלל גבוה וכניסה מודגשת לאולם. האולם כחלל השיא בעיצובו ובממדיו, בעל שיפוע אמפיתיאטרלי חריף ואחיד, ללא יציע, מאפשר מיזוג עם חלל הבמה ומשיג קשר הדוק בין הקהל והשחקנים.
מערכת הפיסול: מורכבת ממספר יחידות פיסול, שהוזמנו על ידי מיילס שרובר מהפסל יחיאל שמי, היוצרות אף הן קשר והמשכיות בין החוץ לפנים. הפיסול משולב בארכיטקטורה של המתחם, ומהווה חלק אינטגרלי ואורגני של המבנה. שלשה פסלי בטון גדולים - אחד ברחבה, השני, תבליט מעל הכניסה הראשית והשלישי בתוך האכסדרה הראשית. כאשר נבנה אגף קראון הוצבו פסלים נוספים של יחיאל שמי המשולבים בארכיטקטורה, בחזית האגף ובגרם המדרגות הפנימי.
"האתגר הארכיטקטוני היה ביצירת שיווי משקל בין הכנות הפונקציונלית, השאיפה לצניעות ופשטות בשימוש בחומרים ובחללים, ובין החלום ליצור סביבה חגיגית וייחודית להתרחשויות אשר תפקידן להעשיר את הנפש".
חללים במבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתחם התיאטרון יש גם פטיסרי ומסעדה מקבוצת טלביה,, חנות ספרים ותקליטורים ואכסדראות מרווחות שעל קירותיהן מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות.
מבנה לשימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון ירושלים, יחד עם בית הנשיא, ומוסד ון ליר, מופיעים בשנת 2012 כמבנים לשימור בכרטסת העירונית של עיריית ירושלים, כאשר אזור טלביה מוגדר כאזור לשימור.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז היווסדו, תיאטרון ירושלים התפתח להיות מתחם התרבות והאמנות הגדול בישראל. המתחם נותן במה לכל אמנויות הבמה, המסך, האמנות החזותית והאמנות הפלסטית ומציג שפה אמנותית עדכנית. הוא מעניק לקהל מתרחב של שוחרי אמנות ותרבות, חוויה תרבותית כוללת וחושף אותו ככל האפשר לשיח, לאתגרים וליצירה התרבותית העכשווית בארץ ובעולם.
מדי ערב מועלות במתחם הצגות של מיטב התיאטראות וקבוצות התיאטרון בארץ, מופעי מחול של להקות מובילות מהארץ ומהעולם, קונצרטים, מופעי מוזיקה, מפגשי תרבות, מופעי בידור וסרטי איכות. בד בבד מוסיף התיאטרון לפתח הפקות מקור, פסטיבלים ואירועים מיוחדים.
מדי שנה מבקרים למעלה מ-800.000 אורחים בתיאטרון, ומאות אמנים ושחקנים מהארץ ומרחבי העולם, התארחו מאחורי ולפני הקלעים.
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בעת הנחת אבן הפינה, נקבע כי התיאטרון ישמש לפני הכל, בית ליצירה תיאטרלית בירושלים. מאז ועד היום, התיאטרון מציב במרכז הווייתו את הצגות התיאטרון והעשייה התיאטרלית על כל גווניה. מאות הצגות מועלות על הבמות במתחם התיאטרון מדי שנה. דרמות מרגשות לצד קומדיות משעשעות, קלאסיקה עולמית לצד מחזאות ישראלית, מחזאות עולמית בת-זמננו ועיבודים ליצירות מופת ספרותיות. העושר התיאטרלי המוגש על ידי טובי היוצרים והאמנים הפועלים בתיאטראות המובילים, בקבוצות הפרינג’ ובמרחב העצמאי. בתיאטרון ירושלים פועל באופן קבוע תיאטרון מיקרו[1], תיאטרון יוצר ותיק מירושלים.
מחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיאטרון משמש בית ללהקות המחול המובילות בישראל ומארח הרכבי מחול בינלאומיים ויוצרים עצמאיים. לתיאטרון יעד בבניית תוכנית המאפשרת לקהל חובבי המחול, ליהנות מהיצירות החשובות ופורצות הדרך של עולם המחול העכשווי, תוך שימת דגש על מקצועיות, התפתחות ודמיון. מדי שנה מתקיימים במתחם מופעים של מיטב הלהקות, הרקדנים והכוריאוגרפים המגישים את היצירות המובילות בעולם המחול העכשווי והקלאסי וזוכים לשבחים מצד האורחים. כמו כן מארח התיאטרון פסטיבל “הרמת מסך“, פסטיבל שמטרתו לאפשר ליוצרים עצמאיים, להציג עבודות בביצוע בכורה.
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון מתקיימת פעילות מוזיקלית ענפה, והוא מהווה ביתה של התזמורת הסימפונית ירושלים. עשרות קונצרטים נערכים מידי עונה בתיאטרון בביצוע התזמורות המובילות, הרכבים קאמריים, רסיטלים ואופרות בהשתתפות מקהלות, מנצחים וסולנים אורחים מהארץ ומחו"ל. מאת מיטב התזמורות בישראל. מדי שנה מתארחים מאות מופעים מוזיקליים מגוונים מהארץ ומהעולם במגוון סגנונות מג'אז, דרך פופ ורוק, זמר ישראלי ועד מוזיקת עולם. בתחילת 2016 הפך המשכן גם לביתה החדש של תזמורת ירושלים מזרח ומערב.
מפגשי תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפגשי התרבות המתקיימים בתיאטרון, נולדו מהצורך בדיון מעמיק לשיח פעיל סביב התרבות בכלל ואמנויות הבמה בפרט. סדרות המפגשים מורכבות משיחות והרצאות על תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, פסיכולוגיה, אמנויות ועוד. אנשי המקצוע המובילים בכל אחד מהתחומים מנחים את המפגשים הללו ומייצרים שיח מרתק.
סרטי איכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון מתקיימות הקרנות של סרטי איכות חדשים מהארץ ומהעולם ומגוון אירועים קולנועיים: אירועי טרום בכורה ובכורות חגיגיות בדגש על קולנוע ישראלי, סרטים בליווי הרצאות, אירועים מיוחדים לחגים ומועדים בשיתוף פעולה עם גופים שונים כגון: יד ושם, מרכזי תרבות, פסטיבלים ועוד.
פסטיבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיאטרון מפיק מדי שנה את פסטיבל סוף הקיץ - חגיגת אמנויות בסוף חודש אוגוסט ברחבת התיאטרון, ואת פסטיבל פסנתרים - חגיגה מוזיקלית בעקבות יוצרים ומלחינים. הוא ביתו של פסטיבל ישראל ומארח פסטיבלים חשובים נוספים כמו פסטיבל העוד, פסטיבל הרמת מסך, ואחרים.
הופעות בידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף, מדי שנה עולים בתיאטרון עשרות מופעי בידור של כוכבי הבידור הישראלים, מתקיימות מגוון פעילויות לילדים, ביניהן הצגות במסגרת מנויי הילדים להצגות תיאטרון ומחוצה לה, סרטים, פסטיבלים ועוד.
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהל מוזמן לבקר בכ-80 תערוכות שונות העולות במהלך השנה בשמונה אכסדראות.
המקום נגיש לנכים, בעל מערכת שמע לכבדי שמיעה ועזרי ראייה לבעלי לקויות ראייה.
אולמות התיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאטרון שרובר - 980 מקומות ישיבה
- אולם הקונצרטים ע"ש הנרי קראון (ביתה של התזמורת הסימפונית ירושלים) - 760 מקומות.
- האודיטוריום ע"ש רבקה קראון - 460 מקומות.
- אולם עוזי וכסלר (לשעבר התיאטרון הקטן) - 117 מקומות.
- אולם מיקרו - ביתו של תיאטרון מיקרו, 140 מקומות.
- האולפן - כ-280 מקומות.
מבעלי התפקידים המובילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיאטרון מנוהל על ידי נושאי משרה: דירקטוריון, נושאי חתימה, אנשי כספים ומנהלים, מתוכם נכון לנובמבר 2022[2]:
- מנכ"ל - שרון אברמוביץ' ירדני
- אוצרת תערוכות - בת-שבע אידה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ירושלים | ||
תיאטרון ירושלים, ברשת החברתית פייסבוק- תיאטרון ירושלים באינסטגרם
אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון ירושלים- אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון ירושלים (באנגלית)
- מידע על התיאטרון, באתר עיריית ירושלים
- מידע על תוכנית "אסכולות", המתקיימת בתיאטרון
- כתבות
- ש. שפרה, דמותו וצלמו של בנין תיאטרון בעיר הבירה, דבר, 17 בדצמבר 1971 (סימפוזיון על בניין התיאטרון בירושלים בהשתתפות האדריכלים שמואל ביקסון, סלו הירשמן, יצחק ישר, מיכאל נדלר, שולמית נדלר)
- שני רחל פומס, מתקדמים לעבר: השיפוץ שהחזיר את תיאטרון ירושלים לשנות ה-70, באתר ynet, 30 באוגוסט 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 תיאטרון ירושלים לאמנויות הבמה, באתר תיאטרון ירושלים
- ^ תיאטרון ירושלים לאומנויות הבמה (חל"צ) - בעלי תפקידים, באתר www.guidestar.org.il