תומאס טוד
תומאס טוד | |||||||||
לידה |
23 בינואר 1765 מחוז קינג אנד קווין, קולוניית וירג'יניה, האימפריה הבריטית | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
7 בפברואר 1826 (בגיל 61) פרנקפורט, קנטקי, ארצות הברית | ||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||
מקום קבורה | פרנקפורט, קנטקי, ארצות הברית | ||||||||
השכלה | אוניברסיטת וושינגטון ולי | ||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | ||||||||
בן או בת זוג |
Lucy Washington (29 במרץ 1812–ערך בלתי־ידוע) Elizabeth Harris | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
תומאס טוד (באנגלית: Thomas Todd; 23 בינואר 1765 – 7 בפברואר 1826) היה עורך דין אמריקאי, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. הוא גדל בקולוניית וירג'יניה, למד משפטים ובהמשך השתתף בייסודה של קנטקי, שם הוא שימש כעוזר משפטי וכשופט. הוא נישא פעמיים ונולדו לו שמונה ילדים בסך הכל. טוד הצטרף לבית המשפט העליון של ארצות הברית ב-1807 ופסקי הדין הרבים שכתב נגעו בעיקר לזכויות מקרקעין.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תומאס טוד נולד במחוז קינג אנד קווין שבקולוניית וירג'יניה.[1] הוא היה הצעיר במשפחה של חמישה ילדים. שני הוריו נפטרו כאשר היה צעיר. הוא גודל על ברכי האמונה הפרסביטריאנית. בגיל 16 הוא התגייס לצבא הקונטיננטלי ושירת בדרגת טוראי בפלוגת פרשים ממנצ'סטר וירג'יניה במלחמת העצמאות של ארצות הברית. עם שובו לביתו, הוא למד באקדמיית ליברטי הול (כיום אוניברסיטת וושינגטון ולי) בלקסינגטון, וירג'יניה וסיים את לימודיו שם ב-1783.[1]
לאחר סיום לימודיו היה טוד למורה באקדמיית ליברטי הול ובתמורה לעבודתו הוא קיבל מקום מגורים וארוחות והדרכה במשפטים. לפני שעבר למחוז קנטקי (אז בתחומי וירג'יניה), הוא למד מדידה, כאשר דודנו הארי אינס מונה כשופט במחוז קנטקי של בית המשפט העליון של וירג'יניה. טוד למד משפטים בקריאה עצמית וב-1786 התקבל ללשכת עורכי הדין של קנטקי, אך השפעתו ניכרה בעיקר כאשר היה לקצרן בבית המשפט.
ראשית הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טוד שימש כעוזר משפטי בחמש ועידות חוקתיות בשנים 1784–1792, כאשר ביקשה קנטקי להתקבל כמדינה. הוא שימש כמזכיר בית המחוקקים של קנטקי כאשר היא התקבלה לאיחוד ב-1792. ב-1789, כאשר הוקם בית המשפט לעתירות של קנטקי, שהיה אז הערכאה המשפטית העליונה של המדינה, היה טוד לפקיד הראשי שלו. הוא גם עסק בעריכת דין במגזר הפרטי בדנוויל בשנים 1788–1801 ולאחר מכן מונה כשופט בבית המשפט לעתירות של קנטקי. ב-1806 הוא מונה כנשיא בית המשפט. טוד החזיק בבעלותו עבדים ובמפקד האוכלוסין של 1820 נרשמו בבעלותו 26 עבדים.
שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 בפברואר 1807 מינה הנשיא תומאס ג'פרסון את טוד כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. מינוי זה התאפשר לאחר שהקונגרס העלה את מספר המושבים בבית המשפט העליון לשבעה. המינוי אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ב-2 במרץ וב-4 במאי המחרת הושבע טוד לכהונתו.
טוד כיהן על כס השיפוט תחת נשיאותו של ג'ון מרשל. מבחינה פוליטית היה טוד איש הסיעה הג'פרסונית.[1] אף על פי שהשקפותיהם הפוליטיות היו שונות, אימץ טוד את השקפותיו של מרשל על הפרשנות המשפטית, אך הוא לא כתב אף חוות דעת חוקתית. הוא סומן על ידי השופט פרנק איסטרברוק כשופט הבלתי משמעותי ביותר בהיסטוריה של בית המשפט העליון.[2] טוד כתב 14 פסקי דין בלבד, 11 דעות רוב, שתי חוות דעת משלימות וחוות דעת מיעוט אחת. מתוך 11 דעות הרוב שכתב, עשר היו קשורות לסכסוכי קרקעות.
חוות הדעת הראשונה המתועדת של טוד הייתה חוות דעת מיעוט שהתנגדה לחוות דעתו של הנשיא מרשל בפסק הדין "פינלי נגד לין" (Finley v. Lynn). הוא כתב חוות דעת משלימה בכל שאחר פסקי הדין שנכתבו על ידי מרשל. אחת מחוות הדעת הבולטות ביותר מבין אלו הייתה בפסק הדין "פרסטון נגד בראודר" (Preston v. Browder), שבו פסק בית המשפט שלקרוליינה הצפונית הייתה את הזכות להגביל את תביעות המקרקעין שנעשו בטריטוריה האינדיאנית ושהפרו את הסכם האי הארוך של הולסטון שנחתם על ידי המדינה ב-1777. חוות דעתו בפסק הדין "ווטס נגד יורשי לינזי ואחרים" (.Watts v. Lindsey's Heirs et al), ביאר זכויות מקרקעין מורכבות שהטרידו את המתיישבים הראשונים של קנטקי.
חוות הדעת היחידה שכתב טוד שלא נגעה לתחום המקרקעין הייתה האחרונה שלו. בפסק הדין "ריגס נגד טיילור" (Riggs v. Taylor) פסק בית המשפט את כלל המשפט הפרוצדורלי החשוב, שכיום הוא מובן מאליו, שאם אחד הצדדים במשפט מתכוון לעשות שימוש במסמך כראיה, עליו להגיש את המסמך המקורי. עם זאת, אם המסמך מצוי ברשותו של הצד השני במשפט, וצד זה מסרב להגישו, או אם המסמך המקורי אבד או הושחת, אזי תתקבל ראיה משנית.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1788 נשא טוד לאישה את אליזבת האריס ולשניים נולדו חמישה ילדים. בנם הבכור, צ'ארלס סטיוארט טוד, היה לימים איש צבא ושגריר ארצות הברית ברוסיה. במרץ 1812, שנתיים לאחר פטירת אשתו הראשונה, נישא טוד בשנית ללוסי פיין וושינגטון, אחותה הצעירה של דולי מדיסון ואלמנתו של מייג'ור ג'ורג' סטפטו וושינגטון, אחיינו של הנשיא ג'ורג' וושינגטון. מקובל לחשוב שהייתה זו החתונה הראשונה שהתקיימה בבית הלבן.[3] לזוג נולדו שני בנים.
בערוב ימיו היה בבעלותו של טוד רכוש רב, במיוחד בפרנקפורט. הוא היה חבר בחברת נהר קנטקי, החברה הראשונה שהוקמה כדי לקדם את נתיבי הנהרות במדינה. בבעלותו היו מניות של כביש האגרה של קנטקי, שהיה הכביש הציבורי המשופר הראשון ממערב להרי האלגיני, ושל גשר האגרה של פרנקפורט שחצה את נהר קנטקי. בנוסף לביתו היו בבעלותו קרקעות בשטח של 29 קמ"ר בכל רחבי קנטקי ויותר מעשרים מגרשים בתחומי העיר. שווי רכושו הוערך ביותר מ-70,000 דולר, סכום עצום במונחי הימים הללו.[4]
ב-1820 התקבל טוד כחבר באגודת העתיקות האמריקאית (American Antiquarian Society).[5] הוא גם היה חבר בבונים החופשיים.[6]
תומאס טוד נפטר בפרנקפורט ב-7 בפברואר 1823, בגיל 61. בתחילה הוא נטמן באחוזת הקבר המשפחתית של משפחת אינס. מאוחר יותר הועברו שרידיו לבית הקברות של פרנקפורט.[1] במלחמת העולם השנייה נקראה על שמו אחת מאוניות ליברטי.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תומאס טוד באתר המדריך הביוגרפי של השופטים הפדרליים (באנגלית)
- תומאס טוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תומאס טוד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Kleber, John E. (ed.) (1992). The Kentucky Encyclopedia, p. 888. The University Press of Kentucky.
- ^ Frank H. Easterbrook, The Most Insignificant Justice: Further Evidence, University of Chicago Law School, 1983.
- ^ How many wedding ceremonies have been held at the White House?"Archived copy". Archived from the original on 2011-05-26.
- ^ Biography and Bibliography, Thomas Todd Archived 2008-09-20 at the Wayback Machine, 6th Circuit United States Court of Appeals.
- ^ "MemberListT".
- ^ "TODAY in Masonic History: Thomas Todd Passes Away". masonrytoday.com. February 7, 2016.
- ^ "Jones Construction, Brunswick GA". www.ShipbuildingHistory.com. 13 October 2010.