אסטרונום
אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן[1]) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים. כמו כן, הוא מודד את תנועתם של גרמי השמיים ואת תפוצתם ביקום.
מקצוע האסטרונומיה נחשב למדע העתיק בעולם. ישנה חפיפה מסוימת בין עבודתם של אסטרונומים לעבודתם של אסטרופיזיקאים ומתקיים ביניהם שיתוף פעולה. במסגרת זו, מנסים האסטרונומים למצוא עדויות לתהליכי ההיווצרות וההתפתחות של גרמי השמיים, ושל היקום בכלל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אסטרונומיה
יש עדויות ארכאולוגיות ברורות לאסטרונומים בתרבויות העתיקות ביותר, החל מתקופת הפריחה של שומר (כ-6,000 שנה לפני זמננו). האסטרונומים המצרים הקדמונים עסקו בתצפיות שסייעו לקבוע את לוח השנה. נמצאו גם כתבים אסטרונומיים מימיה האחרונים של ממלכת בבל, מן המאה השלישית או השנייה לפני הספירה.
בעולם ההלניסטי, התפתח מקצוע האסטרונום. אסטרונומים צפו באירועים כגון ליקויי חמה ולבנה והפיקו לוחות שנה למיפוי כיפת השמיים ויצירת קטלוגים ותאוריות. כתבים המיוחסים לאסטרונום אוודוקסוס מקנידוס (Eudoxus of Cnidus), מן המאה הרביעית לפני הספירה, כוללים מודל גאוצנטרי. ברבע השני של המאה השנייה לפני הספירה ערך היפרכוס (Hipparchus) קטלוג שכלל כ-1,000 כוכבים, והצביע על אי-דיוקים במודלים האסטרונומיים של מערכת השמש שהיו מקובלים בתקופתו.
במאה השנייה לספירה גיבש תלמי את המודל הגאוצנטרי, שמשל בכיפה עד לימי גלילאו. עם עליית האסלאם עלתה קרנם של האסטרונומים הערבים שהחלו בתקופה זו במחקר אסטרונומי רב, ועד היום מקובל לרוב הכוכבים שם ערבי. תקופת הרנסאנס הביאה עמה את האסטרונומים האיטלקים הגדולים, ואחריהם אסטרונומים נוספים באירופה. תגליותיהם של גלילאו גליליי וניקולאוס קופרניקוס, ויותר מכל – של יוהאנס קפלר פתחו את הצוהר לתאוריה החדשה של האסטרונומיה, התאוריה ההליוצנטרית שלפיה השמש היא במרכז היקום וכדור הארץ ושאר גרמי השמיים סובבים אותה.
באותה תקופה הומצא גם הטלסקופ שעד ימינו הוא הכלי החשוב ביותר באסטרונומיה. בעזרת הטלסקופ התגלו כוכבים רבים בשמיים, כוכבי לכת חדשים ואף גלקסיות. במאה ה-19 החלו האסטרונומים בספקטרוסקופיה שאפשרה לגלות את הרכבם הכימי של הכוכבים. במאה ה-20 החלו האסטרונומים לחקור גם תחומים שאינם בתחום האור הנראה בספקטרום האלקטרומגנטי, כמו גלי רדיו וקרני X.
אסטרונומים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | לאום | תקופת חייו | תחומי פעילות | הישגיו |
ת'אבת אבן קורה | ערבי | 826–901 | אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי | חקר נקודת השוויון, תורת המספרים |
ג'ון קואצ' אדמס (John Couch Adams) |
בריטי | 1819–1892 | אסטרונום, מתמטיקאי | חיזוי תנועות נפטון |
אבו ג'עפר מוחמד אל-ח'ואריזמי | פרסי | 780? – 850? | אסטרונום, מתמטיקאי, אסטרולוג, גאוגרף | כתיבת ספר "אלגברה", המילה אלגוריתם היא שיבוב שמו, כתב ספר בגאוגרפיה, כתב ספר על אסטרונומיה שכלל חישובים שונים וטבלאות עם מידע אסטרונומי, ספר עם הנחיות לבניית ושימוש באצטרולב |
מארק אהרונסון | אמריקאי | 1950–1987 | אסטרונום |
חקר קבוע האבל וכוכבי קרבון |
היינריך וילהלם אולברס | גרמני | 1758–1840 | אסטרונום, רופא, פיזיקאי | גילוי אסטרואיד פאלאס, ווסטה, גילוי שביט 13P/Olbers |
יאן אורט (Jan Oort) |
הולנדי | 1900–1992 | אסטרונום |
גילוי עננת אורט. |
יוהאן אנקה (Johann Franz Encke) |
גרמני | 1791–1865 | אסטרונום | גילוי שביט אנקה, חקר טבעות שבתאי, רווח אנקה |
אולוג בג (Ulugh Beg) |
פרסי | 1393–1449 | אסטרונום, מתמטיקאי | הקמת מצפה כוכבים, יצירת קטלוג כוכבים גדול |
רוברט אינס | סקוטי | 1861–1933 | אסטרונום | גילוי פרוקסימה קנטאורי, ומספר כוכבי זוג |
אנכסגורס | יווני | 500–428 לפנה"ס | אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף, משורר | מדידת ההיקף של כדור הארץ, חישוב מרחק עד השמש |
ארטוסתנס | יווני | 276–194 לפנה"ס | אסטרונום, פילוסוף | חקר מבנה היקום |
אריאבהטה | הודי | 476–550 | אסטרונום, מתמטיקאי | חקר מערכת השמש, חקר פאי |
אריסטרכוס מסמוס | יווני | 310–230 לפנה"ס | אסטרונום, מתמטיקאי | הצעת המודל ההליוצנטרי, חישוב מרחק עד השמש |
וולטר באדה (Walter Baade) |
גרמני, אמריקני | 1893–1960 | אסטרונום | חקר גלקסיית אנדרומדה, כוכב נייטרונים |
בראהמגופטה | הודי | 598–668 | אסטרונום, מתמטיקאי | הצעת אפס במתמטיקה, חישובים אסטרונומיים שונים |
טיכו ברהה | דני | 1546–1601 | אסטרונום | הקמת מצפה כוכבים וביצוע תצפיות רבות |
ג'ורדנו ברונו | איטלקי | 1548–1600 | אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי | הצגת תאוריה למבנה היקום |
אדוארד ברנרד | אמריקאי | 1857–1923 | אסטרונום | גילוי כוכב ברנרד |
פרידריך בסל | גרמני | 1784–1846 | אסטרונום, מתמטיקאי | פונקציית בסל, היסט |
קרל פרידריך גאוס | גרמני | 1777–1855 | אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי | תורת המספרים, חוק גאוס, דירוג מטריצות, אלימינציית גאוס-ג'ורדן, אלגוריתם גאוס-ניוטון, אלקטרומגנטיות |
הרמן גולדשמידט (Hermann Mayer Salomon Goldschmidt) |
יהודי-גרמני | 1802–1866 | אסטרונום, צייר | גילוי 14 אסטרואידים |
מרסלו גלייזר | ברזילאי | 1959 | אסטרונום, פיזיקאי, אסטרופיזיקאי | חוקר הפיזיקה ביקום המוקדם |
גלילאו גליליי | איטלקי | 1564–1642 | אסטרונום, פילוסוף | מחקרים בתחום קינמטיקה, המצאת טלסקופ חקר מערכת השמש |
דוד גנז | יהודי | 1541–1613 | אסטרונום, מתמטיקאי, היסטוריון, גאוגרף | עבד במצפה כוכבים של טיכו ברהה, כתב ספר אסטרונומיה בעברית |
פרנק דרייק | אמריקאי | 1930 | אסטרונום, אסטרופיזיקאי | נוסחת דרייק, פרויקט סט"י |
אדווין פאוול האבל | אמריקאי | 1889–1953 | אסטרונום | חקר הגלקסיות נמצאות מחוץ לשביל החלב, ניסוח חוק האבל העוסק בהתפשטות היקום |
כריסטיאן הויגנס | הולנדי | 1629–1695 | אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי | שעון מטוטלת, עקרון הויגנס |
פרד הויל | בריטי | 1915–2001 | אסטרונום, סופר | חקר מבנה היקום |
אסף הול | אמריקאי | 1829–1907 | אסטרונום | גילוי פובוס ודימוס |
אדמונד היילי | אנגלי | 1656–1742 | אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי, גאופיזיקאי, מטאורולוג | תוספות למפות כוכבים, גילוי הקשר בין הלחץ האוויר וגובה על פני הים, חקר שביט היילי, חקר מרחק עד השמש, חקר מבנה כדור הארץ |
קיוצוגו היראיאמה | יפני | 1874–1943 | אסטרונום | גילה שלאסטרואידים רבים מסלול דומה שלא יכול להיות תוצאה של מקריות ועל כן חילקם למשפחות אסטרואידים |
היפרכוס | יווני | 190–120 לפנה"ס | אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף | חקר תנועות הירח והשמש, פיתוח שיטה לחיזוי ליקוי חמה, פיתוח טבלאות טריגונומטריות, כתיבת קטלוג כוכבים |
ויליאם רואן המילטון | אירי | 1805–1865 | אסטרונום, מתמטיקאי | חוג הקווטרניונים, פיתוח המילטוניאן, מסלול המילטוני |
ג'ון הרשל | אמריקאי | 1792–1871 | אסטרונום, מתמטיקאי, כימאי | הכנסת שימוש ביום יוליאני, נתן שמות ל-7 ירחי שבתאי ו-4 ירחי אורנוס, חקר הצילום |
ויליאם הרשל | אנגלי | 1738–1822 | אסטרונום, מלחין | תרומה למכניקה אנליטית, גילוי קרינה תת-אדומה, אורנוס, חשבון דיפרנציאלי, תורת המספרים |
מקס וולף | גרמני | 1863–1932 | אסטרונום | גילוי 248 אסטרואידים, מראשוני אסטרופוטוגרפים |
רוברט וילסון | אמריקאי | 1936 | אסטרונום | גילוי קרינת הרקע הקוסמית |
אברהם זכות | יהודי-ספרדי | 1452–1515 | אסטרונום, מתמטיקאי, אסטרולוג | פרסום ספר לחישוב מיקום אוניות בים הפתוח, ספר עם מידע אסטרונומי שונה |
קלייד טומבו | אמריקאי | 1906–1997 | אסטרונום | גילוי פלוטו |
עומר ח'יאם | פרסי | 1048–1131 | אסטרונום, מתמטיקאי, פילוסוף, משורר | ספרים במתמטיקה, חישוב אורך השנה, מפת כוכבים |
פרסיוול לוול | אמריקאית | 1855–1916 | אסטרונום, מתמטיקאי | חקר המאדים, הקמת מצפה כוכבים באריזונה (לוול) |
אורבן לה-ורייה | צרפתי | 1811–1877 | אסטרונום, מתמטיקאי | גילוי נפטון |
רפאל לוי | יהודי-גרמני | 1685–1779 | אסטרונום | פרסום ספרים באסטרונומיה |
הנרייטה ליוויט | אמריקאית | 1868–1921 | אסטרונום | חקר ענני מגלן, חקר משתנה קפאידי |
ויליאם לאסל (William Lassell) |
בריטי | 1799–1880 | אסטרונום | גילוי טריטון, חיפריון, אריאל, אומבריאל |
פייר-סימון לפלס | צרפתי | 1749–1827 | אסטרונום, מתמטיקאי | משוואת לפלס, התמרת לפלס, שיטת הריבועים הפחותים, אופרטור לפלס, חקר תנועות כוכבי לכת וכוכבים |
אוגוסט פרדיננד מביוס | גרמני | 1790–1868 | אסטרונום, מתמטיקאי | גילוי טבעת מביוס, העתקת מביוס, פונקציית מביוס, נוסחת ההיפוך של מביוס |
שארל מסיה | צרפתי | 1730–1817 | אסטרונום | פרסום קטלוג כוכבים, גופי מסיה |
ג'ון נפייר | סקוטי | 1550–1617 | אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי | המצאת לוגריתם, ניקודה עשרונית, עצמות נפייר |
חגי נצר | ישראלי | 1945 | אסטרונום | חקר קווזרים, חורים שחורים |
נילקנטה סומיאג'י | הודי | 1444–1544 | אסטרונום, מתמטיקאי | חקר טורים, הצעת מודל מערכת השמש |
קרל סייגן | אמריקאי-יהודי | 1934–1996 | אסטרונום | פרויקט סט"י, דיסקית פיוניר, סרטים פופולריים |
ג'ובאני סקיאפארלי (Giovanni Schiaparelli) |
איטלקי | 1835–1910 | אסטרונום | חקר מאדים |
אנדרס צלזיוס | שוודי | 1701–1744 | אסטרונום, פיזיקאי | הצעת מעלות צלזיוס, השתתפות במשלחת לחישוב אורך מרידיאן, תצפיות של זוהר הקוטב |
ג'ובאני קאסיני | איטלקי-צרפתי | 1625–1712 | אסטרונום, מתמטיקאי, אסטרולוג, מהנדס | גילוי הכתם האדום הגדול בצדק, חקר טבעות שבתאי |
ניקולאוס קופרניקוס | פולני | 1473–1543 | אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי | יצירת המודל ההליוצנטרי |
יוהאנס קפלר | גרמני | 1571–1630 | אסטרונום, מתמטיקאי, אסטרולוג | גילוי חוקי קפלר |
הנרי נוריס ראסל | אמריקאי | 1877–1957 | אסטרונום | פיתוח דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל |
יוג'ין שומייקר (Eugene Merle Shoemaker) |
אמריקאי | 1928–1997 | אסטרונום | מייסד חקר כוכבי הלכת, גילוי שביט שומייקר-לוי 9 |
פרידריך פון שטרובה | גרמני-רוסי | 1793–1864 | אסטרונום | חקר כוכבים כפולים, ייזום הקשת הגאודזית של שטרובה |
ליו שין | סיני | ?–23 | אסטרונום, היסטוריון | קטלוג כוכבים, חישוב משך שנה |
ליימן שפיצר | אמריקאי | 1914–1997 | אסטרונום, פיזיקאי | חקר פלזמה חיזוי טלסקופ חללי |
תלמי (פטולמאוס קלאודיוס) | יווני | 83–161 | אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרולוג | ספר "אלמגסט", שכלל מידע אסטרונומי רב כולל קטלוג כוכבים וחישובים שונים, ספר "גאוגרפיה", שריכז כל המידע של העולם העתיק, ספר Tetrabiblos המרכז מידע אסטרולוגי |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסטרונומים, דף שער בספרייה הלאומית