שמואל זנוויל קלפפיש
 | |
| לידה |
בין 1819 ל-1821 ה'תק"ף או ה'תקפ"ה נמירוב |
|---|---|
| פטירה |
אוקטובר 1901 חשוון ה'תרס"ב |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורשה  |
| רבותיו | משה יהודה לייב זילברברג |
| אב | יעקב זאב |
| מספר צאצאים | 3 |
  | |
הרב שמואל זנוויל קְלֶפְּפִיש (ה'תק"ף או ה'תקפ"ה, נמירוב – חשוון ה'תרס"ב, 1901, ורשה) היה אב בית הדין של ורשה, ראש ישיבה ופוסק מרכזי ביהדות פולין במאה ה-19. נמנה עם ראשוני המתירים את היתר המכירה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בנמירוב בשנת ה'תק"ף או ה'תקפ"ה[1] לאביו ר' יעקב זאב. בגיל צעיר עברה משפחתו לוורשה. למד אצל ר' משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא, בעל "זית רענן", ואצל ר' מנחם מנדל רדזינר. נשא את בושל, בת ר' מרדכי ב"ר נחמיה שהיה מו"ץ בורשה. לאחר פטירתה נשא את רחל לאה, נינת רבי חיים מוולוז'ין. הוסמך לרבנות על ידי רבה של ורשה, הרב חיים דוידזון, ובשנת ה'תר"י החל לשמש כמו"ץ בורשה וכדיין בבית דינו של הרב דוידזון. ככל הנראה בשנת ה'תרל"ה[2], נבחר לאב בית דין ו'ממלא מקום הרב'[3]. כמו כן, עמד בראשות הישיבה המקומית, שם לימד בין ארבע לשבע שעות ביום. הוא היה כתובת לשאלות הלכתיות מרחבי פולין, ואף גדולי תורה כרבי יצחק מאיר אלתר[4] ורבי יוסף בר סולובייצ'יק[5] פנו אליו בשאלות. גם בין הנוצרים יצאו לו מוניטין, ולא אחת בחרוהו לשמש כבורר ביניהם. הוא אף היה מנותני ההסכמות לספר משנה ברורה בשנת ה'תרמ"ג[6]. בשנת ה'תרמ"ט התכנסו בביתו[7] הרבנים שמואל מוהליבר והרב ישראל יהושע מקוטנא, והשלושה יזמו את ההיתר למכירת קרקעות ארץ ישראל בשמיטה שנודע כ"היתר המכירה"[8]. היה מהתומכים בישיבות המוסר כנגד המתנגדים אליהן[9]. פעל רבות גם בענייני ציבור ושתדלנות, ועמד בקשרים הדוקים עם הנדבנים משה מונטיפיורי ובנימין זאב רוטשילד מפרנקפורט, לצורך תרומות לישיבות פולין וליטא.
נפטר בחשוון[10] ה'תרס"ב (אוקטובר 1901) ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה.
השאיר בכתב יד תשובות הלכתיות וחידושים על כמה ממסכתות הש"ס ועל חושן משפט.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו:
- הרב אהרן שלמה זלמן, בעל "בית אהרן" על הש"ס, רבן של גובורובו וויזנה.
- ר' אברהם מאיר היה רבה של יבלונה.
- ר' שמריה יוסף
בניו:
- ר' מרדכי - מו"ץ בורשה.
- ר' יעקב זאב מגריצה.
- ר' בנציון רב בקראסנטוב.
חתניו:
- הרב שלמה דוד כהנא - אב"ד וראש ישיבה בורשה, ממייסדי אגודת הרבנים בפולין וראש הלשכה המרכזית לתקנת העגונות שלה, שהתיר אלפי עגונות ממלחמות העולם. בערוב ימיו היה רבה של העיר העתיקה של ירושלים. בנו היה שמואל זנוויל כהנא.
- הרב חיים לייב יודקובסקי - מו"ץ בורשה, חבר אגודת הרבנים בפולין.
- ר' אבא חיים מיקילשאנסקי - מו"ץ בורשה.
- ר' חיים פיין - רבה של ראדזין. נספה בשואה.
- הרב משה ורשובר רוזנטל- מראשי כולל ורשה ומחנך נודע בירושלים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים ה'תשס"ט, עמ' שמג-שמה
- בן-ציון אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, חלק ד', עמ' 32
- דוד פלינקר, רבני ורשה בתוך: יצחק גרינבוים (עורך) "אנציקלופדיה של גלויות: כרך א: ורשה", בהוצאת חברת אנציקלופדיה של גלויות, תל אביב, ה'תשי"ג חלק א, עמ' 300
- הרב משה צינוביץ, הרב ר' ש"ז קלפפיש מ"מ הרב בווארשה - שישים שנה לפטירתו בתוך: אישים וקהילות, תל אביב, ה'תש"ן, עמ' 123–125
- הרב יחיאל מיכל שטרן, רבי שמואל זנויל קלפפיש בתוך: גדולי הדורות חלק ב', ירושלים ה'תשנ"ו, עמ' 856
- יצחק אלפסי, הרב שמואל זנוויל קלפפיש, ראב"ד וורשה, בתוך: דורשי ציון בפועל, הוצאת שם, ירושלים ה'תשס"ו עמ' 115
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צאצאי רבי חיים מוולוז'ין זי"ע - אשכול בפורום "אוצר החכמה" על צאצאי ר' חיים מוולוז'ין, בו ישנה התייחסות לרב קלפפיש שהיה נשוי לנינתו של רבי חיים, ולמשפחתו.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גרינבוים כותב שנולד בה'תקפ"ה בעוד שרוב המקורות כותבים שנולד בה'תק"ף
- ^ מקורות שונים נקטים בתאריכים שונים, אולם תאריך זה מסתבר ביותר
- ^ מאז הועבר מתפקידו הרב יעקב גזונדהייט, בורשה לא מונה באופן רשמי 'רב ראשי', אלא לכל אזור מונה מו"ץ, ואחד מאותם רבנים מונה ל"ממלא מקום הרב" ול"אב בית דין".
- ^ צלותא דאברהם עמ' צז
- ^ גרינבוים, עמ' שמד וצינוביץ עמ' 123
- ^ וכן ללמעלה מ-170 ספרים
- ^ כך כתבו פלינקר וצינוביץ.
- ^ הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, ספר השמיטה, עמ' נט-ס; בצאת השנה, עמ' נה; הרב שלמה יוסף זוין, שמיטה, סיני, כרך מד (תשרי - אדר ב' תשי"ט), עמ' רצח; הרב משה פטרובר, האם אין דוחק בהיתר המכירה לדעת המתירים?, המעין, גיליון 215 (תשרי תשע"ו), עמ' 53.
- ^ מכתבו פורסם על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין בהמליץ, י"ג באב ה'תרנ"ז, ובהצפירה, י"ז באב ה'תרנ"ז
- ^ מקורות שונים מצביעים על תאריך פטירתו כעל ו', ז', ט' י', בחשוון