לדלג לתוכן

שמא פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמא פרידמן
פרופסור שמא פרידמן
פרופסור שמא פרידמן
לידה 8 במרץ 1937 (בן 87)
פילדלפיה
תאריך עלייה 1973
מוסדות בית המדרש לרבנים באמריקה (1964) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יהושע קולפ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב פרופסור שמא יהודה פרידמן (Shamma Friedman; נולד בכ"ה באדר תרצ"ז, 8 במרץ 1937 בארצות הברית) הוא פילולוג, חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי וחתן פרס ישראל בתחום זה.

נולד בפילדלפיה בארצות הברית להורים ממשפחות שהיגרו מרוסיה ואוקראינה. הוא גדל בסביבה של מהגרים יהודים, שהיו עסוקים בהישרדות כלכלית, והמסורת היהודית הייתה רחוקה מהם. בהיותו כבן שמונה ראה לראשונה ספר עם אותיות עבריות. הצטרפות משפחתו לבית כנסת לשם הכנתו לטקס בר המצווה היא שפתחה לו את הדלת למסורת היהודית. את שיעוריו הראשונים קיבל שמא בבית כנסת זה, במקרא, ובעברית. בגיל שש עשרה הוא החל בלימודי תלמוד מסודרים אצל מורים שונים. שנים אחדות למד באוניברסיטת פנסילבניה ובמקביל במכללת גרץ היהודית. משני המוסדות הוא קיבל תואר ראשון בשנת תשי"ח. ולאחר מכן עבר לבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) של הזרם היהודי הקונסרבטיבי. בשנת 1964 הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים ושם גם הוכתר בשנת 1967 בתואר דוקטור על עבודתו "פירוש רבנו יהונתן מלוניל על מסכת בבא קמא". מרבותיו שהשפיעו על דרכו היו שאול ליברמן, שפרידמן רואה בו את רבו המובהק, וחיים זלמן דימיטרובסקי. הוא עלה לארץ ב-1973.[1]

פרידמן לימד באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם. הוא שימש כפרופסור מן המניין בבית המדרש לרבנים באמריקה ובמחלקה לתלמוד של אוניברסיטת בר-אילן. כיום, לאחר שפרש לגמלאות, מקום מושבו העיקרי הוא מכון שכטר למדעי היהדות. פרידמן חבר באקדמיה ללשון העברית.

פרידמן פרסם מאמרים רבים וספרים אחדים, רובם בחקר התלמוד ובפילולוגיה וחלקם בבלשנות עברית וארמית. כמה ממחקריו היו לאבני דרך בחקר התלמוד. בין השאר התווה פרידמן את הדרך להפרדה שיטתית בין מרכיביה השונים של הסוגיה התלמודית. כמו כן, בכמה מאמרים ובספר שעסקו ביחסי המשנה והתוספתא, טען פרידמן שהמקבצים התנאיים העצמאים - המשנה והתוספתא, כמו גם הברייתות - מקבץ דברי התַּנאים בספרות המדרש ובתלמודים, עברו עם הזמן עריכה יזומה ומגמתית, לעיתים נרחבת, לפי פרשנות הלומדים או בהשפעת הנמסר בהמשך אותה סוגיה. פרידמן התפלמס עם חוקרים אחרים ביניהם יעקב נחום אפשטיין, וד"ר ארתור שפנייר[2] וטען שהחשוב במחקר הוא זיהויין של מגמות אלו, ופחות השתלשלותן של "מסורות" שונות, ושברבים מהמקרים אף לא הייתה "מסורת" שונה אלא עיבוד ושינוי מגמתי ויזום של הנמסר בכל הענפים.[3] פרידמן הראה שדעתו זו הייתה מקובלת על גייגר ואחרים בתקופתו, ונאמרה כבר בתקופת הראשונים בידי הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א, אלא שדרך הבנה זו נדחתה אחרי מאמרו של אפשטיין אשר כלל ציור של השתלשלות התלמוד.[3]

יחד עם זאת, פרידמן קבע שבחלק מן המקרים, הנמסר בקובץ התוספתא קדום יותר מן המשנה, בניגוד להנחה שרווחה בעבר לפיה התוספתא היא אך ורק תוספת למשנה ומאוחרת לה.[4]

בנוסף למפעלו המחקרי, פרידמן יזם והקים כמה גופים וארגונים העוסקים בחקר התלמוד ובפיתוח כלים בתחום הזה. בשנת 1985 הקים את המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן, המפתח כלי עזר ממוחשבים לטובת המחקר התלמודי. המכון הקים את האתר "מאגר עדי הנוסח של התלמוד הבבלי", ואת אתר "המפתח הביבליוגרפי לספרות התלמודית". כמו כן היה פרידמן שותף בהקמת אתר "אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית", מטעם המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. כיום שלושת האתרים הללו מתאחדים תחת האתר החדש של המכון לחקר התלמוד.

פרידמן הקים גם את האיגוד לפרשנות התלמוד, והוא משמש כיושב הראש של האיגוד. מיזם ששם לו למטרה לפרסם פירושים על דרך המחקר לתלמוד הבבלי. למיזם זה שותפים כמה חוקרים, שרבים מהם היו תלמידיו וכתבו בהנחייתו עבודות לתארים מתקדמים, העובדים על כתיבת פירושים לפרקים בתלמוד. פרידמן הוא גם המייסד והעורך הראשי של כתב העת המקוון "אוקימתא", העוסק בספרות חז"ל והספרות הרבנית, וביחד עם פרופ' דוד גולינקין הוא נוטל חלק בעריכת קובצי המדרש היוצאים לאור במסגרת 'מפעל המדרש'.

בשנת 2010 זכה בפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר ע"ש לנדאו בתחום ספרות חז"ל ותקופת המשנה והתלמוד.[5] בשנת תשע"ד (2014) זכה פרידמן בפרס ישראל לחקר התלמוד.[6]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לרחל, אב לארבעה. אחיו הוא חוקר הגניזה הקהירית הפרופסור מרדכי עקיבא פרידמן.

ספרים:

  • תלמוד ערוך, פרק השוכר את האומנין – כרך הפירושים, ירושלים תשנ"א; כרך הנוסח עם מבוא כללי, ירושלים תשנ"ז
  • תוספתא עתיקתא על מסכת פסח ראשון: מקבילות המשנה והתוספתא ופירושן בצירוף מבוא, רמת-גן תשס"ג
  • סוגיות בחקר התלמוד הבבלי, ניו יורק וירושלים תש"ע (הספר הוא אסופה ממאמריו על התלמוד הבבלי)
  • לתורתם של תנאים, ירושלים תשע"ג (הספר הוא אסופה ממאמריו על ספרות התנאים)
  • מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, ירושלים תשע"ד
  • תלמוד האיגוד, גיטין פרק תשיעי (המגרש), ירושלים תשפ"א

מאגרים מקוונים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמרים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ע"פ אתר פרס ישראל
  2. ^ תוארו של ד"ר ארתור שפנייר נלקח ממנו בידי הגרמנים, שהגדירו את בית המדרש לחכמת ישראל כמכון בלבד. הוא נעצר בדכאו ושוחרר אחר קבלת משרת מרצה בהיברו יוניון קולג' בארצות הברית, אך אחר תלאות רבות נרצח במחנה המוות ברגן-בלזן
  3. ^ 1 2 הברייתות בתלמוד הבבלי ויחסן למקבילותיהן שבתוספתא, שמא יהודה פרידמן. מתוך "עטרה לחיים" מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופסור חיים זלמן דימיטרובסקי
  4. ^ תוספתא עתיקתא מסכת פסח ראשון שמא יהודה פרידמן, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, בהקדמה
  5. ^ הוכרזו הזוכים לפרסי מדעים ומחקר ע"ש לנדאו, אתר מפעל הפיס, 15 במרץ 2011
  6. ^ אפי אברהם, ‏חתן פרס ישראל בתחום חקר התלמוד: פרופ' שמא פרידמן, באתר "סרוגים", 19 בינואר 2014