לדלג לתוכן

שיחת חולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

פורטל סוציולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בסוציולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בסוציולוגיה ועוד.

שיחת חולין

שיחת חולין (בסלנג: סמול טוק, נלקח מהצירוף האנגלי: small talk) הוא שיח לא פורמלי, בדרך כלל בנושאים שטחיים. שיחות חולין לרוב לא יעסקו בנושאי שיחה ענייניים בהרחבה, או בנושאים שיש להתייחס אליהם ברצינות לקבל החלטות לגביהם[1].

ההגדרה המילונית בעברית לשיחת חולין: שיחה מזדמנת על עניינים קלילים ולא מחייבים[2].

היכולת לנהל שיחות חולין היא מיומנות חברתית ולכן שיחות חולין הן סוג של תקשורת חברתית. מרבית השיחות הן שיחות מנומסות העוסקות בדברים שחשיבותן נמוכה[3].

התופעה של שיחות חולין הופיעה במחקר משנת 1923[4] שנערך על ידי הנתרופולוג והאתנוגרף ברוניסלב מלינובסקי. מלינובסקי כתב מאמר בשם: "בעיית המשמעות בשפות פרימיטיביות"[5] וטבע את הביטוי "תקשורת פתטית" כדי לתאר את שיחות החולין[6].

מטרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שנראה כי אין לשיחות אלו מטרה מוגדרת, שיחות חולין הן טקס היקשרות ואסטרטגיה לניהול מרחק בין-אישי[7].

שיחות אלו משמשות בסיוע בהגדרת מערכות היחסים בין חברים, עמיתים ומכרים חדשים. שיחות חולין יכולות לעזור למכרים חדשים לחקור ולקטלג את העמדה החברתית של העומד מולם[8].

שיחות חולין קשורות לצורך של אנשים לשמור על גישה חיובית ולהרגיש שהם מקבלים אישור ממי שמקשיב להם. השיחות משמשות ל"שימון" והנעה של אינטראקציות חברתיות, אך הפונקציה הרצויה תלויה לעיתים קרובות בנקודת הזמן בשיחה בה מתרחשת שיחת החולין:[9]

  1. בפתיחת השיחה: כאשר הדוברים אינם מכירים זה את זה, שיחת חולין יכולה לאפשר להם להראות שיש להם כוונות ידידותיות ושהם מעוניינים באינטראקציה חיובית. בפגישה עסקית היא מאפשרת לאנשים לגבש דעה על העומד מולם בכמה מישורים: המוניטין, רמת המומחיות של השותף לשיחה ועוד. אם קיים קשר קודם בין הצדדים בשיחה, אז שיחת החולין בעצם משמשת הקדמה לפני המעבר לעיסוק בנושאי שיחה ענייניים יותר. זה מאפשר להם לאותת על מצב הרוח שלהם ולחוש את מצב הרוח של האחר.
  2. בתום שיחה: סיום פתאומי של שיח בין שני אנשים עלול ליצור מצב בו אחד הצדדים יחוש דחייה. ניתן להשתמש בשיחות חולין כדי להקל על תחושת הדחייה האפשרית, לאשר את הקשר בין שני האנשים ולרכך את הפרידה.
  3. מילוי חלל כדי להימנע משקט: בתרבויות רבות, שתיקות בין שני אנשים נחשבות בדרך כלל כלא נוחות ו/או מסורבלות. ניתן להפחית את המתח על ידי פתיחת שיחות פתטיות עד שמתעורר נושא מהותי יותר. באופן כללי, בני אדם מוצאים שתיקה ממושכת לא נוחה, ולעיתים בלתי נסבלת. זה יכול לנבוע מההיסטוריה האבולוציונית האנושית כמין חברתי, כמו אצל בעלי חיים חברתיים רבים אחרים, שתיקה היא סימן תקשורתי לסכנה פוטנציאלית[10].

בשיחות מסוימות, אין כלל גורמים פונקציונליים או אינפורמטיביים. הדוגמה הבאה לשיחת חולין היא בין שני עמיתים העוברים זה מול זה במסדרון:

עומרי: בוקר טוב, טלי.
טלי: היי, בוקר טוב, עומרי, מה שלומך?
עומרי: בסדר, תודה. שיהיה לך סוף שבוע נעים.
טלי: כן, תודה. אתפוס אותך אחר כך.
עומרי: יופי, נתראה.

בדוגמה זו באים לידי ביטוי אלמנטים של שיחה פתטית בתחילת השיחה ובסיומה. כל השיחה הקצרה עצמה היא חסרת תוכן משמעותי ובמהותה היא מילוי חלל. שיח מסוג זה נקרא לרוב פיטפוטים.

הצורך להשתמש בשיחות חולין תלוי באופי הקשר בין האנשים המנהלים את השיחה. זוגות במערכת יחסים אינטימית יכולים לאותת על רמת הקרבה שלהם על ידי חוסר שיחות חולין. הם יכולים לקבל בנוחות שתיקה בנסיבות שלא היו נוחות לשני אנשים שהם רק חברים מזדמנים[11].

במקום העבודה, שיחות חולין נוטות להתרחש בעיקר בין עובדים באותה רמה, אך מנהלים יכולים להשתמש בשיחות אלו כדרך לפתח את קשרי העבודה עם הצוות המדווח להם. מנהלים המבקשים מעובדיהם לעבוד שעות נוספות עשויים לנסות להניע אותם באמצעות שיחות חולין כדי להפחית באופן זמני את ההבדל בסטטוס החברתי שלהם[12].

האיזון בין שיחה פונקציונלית לשיחות חולין במקום העבודה תלוי בהקשר ומושפע גם מהעוצמה היחסית של שני הדוברים. בדרך כלל הממונים יהיו אלו שמגדירים את השיחה מכיוון שיש להם את הכוח לסגור את שיחת החולין ו"לרדת לשורש העניין"[13].

נושאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושאים של שיחות החולין בדרך כלל פחות חשובים מתפקודם החברתי[14]. הנושא הנבחר תלוי בדרך כלל בכל מערכת יחסים שקיימת מראש בין שני האנשים, ובנסיבות השיחה. בשני המקרים, מישהו שיוזם שיחות חולין נוטה לבחור נושא שעבורו הוא יכול להניח שיש רקע משותף, כדי למנוע מהשיחה להיות חד צדדית מדי[13].

את רוב הנושאים ניתן עקרונית לסכם כנושאים ישירים או עקיפים[15]:

  • נושאים ישירים יכולים לכלול ניתוח אישי של המתבונן ותגובה לנושאים כמו בריאות או מראה חיצוני.
  • נושאים עקיפים מתייחסים להקשרים קונטקסטואליים כמו למשל נושאים אקטואליים שעל הפרק כרגע בחדשות, או לתנאים הקשורים למצב בתקשורת.

נושאים מסוימים נחשבים ל"בטוחים" ברוב הנסיבות[9] כמו למשל מזג האוויר, ספורט וטלוויזיה.

רמת הפירוט המוצעת לא צריכה לחדור את גבולות המרחב הבין אישי. כשמישהו נשאל "מה שלומך?" על ידי מכר שהוא לא מכיר היטב, סביר להניח שאדם יבחר בתשובה כללית פשוטה כמו "אני בסדר, תודה." בנסיבות אלה, לרוב לא יתאים לנשאלים להשיב עם רשימת סימפטומים של כל המצבים הרפואיים מהם הם סובלים[13]. במידה ואדם כן עושה זאת בתשובה לשאלה "מה שלומך", סביר להניח שיש מידה רבה יותר של היכרות בין שני האנשים. במידה וההיכרות אינה רבה והנשאל משיב בפירוט, סיטואציה זו עלולה ליצור מצב לא נוח אצל שני הצדדים.

דפוסי שיחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר קלאוס שניידר ערך מחקר על שיחות חולין במצבים הכרוכים במפגש עם אנשים זרים[16]. הוא העלה תאוריה לפיה שיחה כזו לרוב תהיה מורכבת ממספר קטעים צפויים למדי, או "מהלכים". המהלך הראשון מנוסח בדרך כלל כך שקל לאדם האחר להסכים. זו יכולה להיות שאלה או הצהרת דעה עם שאלת תיוג. לדוגמה, קו פתיחה כמו "מזג אוויר יפה, לא?" היא הזמנה ברורה להסכמה. המהלך השני הוא תגובתו של האדם האחר. בשיחות פונקציונליות העוסקות בנושא מסוים, עקרון שיתוף הפעולה של גריס מציע כי התגובות לא צריכות להכיל מידע נוסף ממה שנדרש במפורש[17]. שניידר טוען כי אחד העקרונות של שיחות חולין סותר את מיקסום הכמות. הוא מציע שהנימוס בשיחות חולין ממקסם על ידי תגובה עם תשובה מהותית יותר.

אם נחזור על הדוגמה של "מזג אוויר יפה, לא?", להגיב עובדתית על ידי סתם לומר "כן" (או אפילו "לא") זה פחות מנומס מאשר להגיד, "כן, יחסית רגוע מאוד לתקופה הזו של השנה". שניידר מתאר כי מהלכים שלאחר מכן עשויים לכלול הכרה כמו "אני רואה", הערכה חיובית כמו "זה נחמד", או מה שנקרא "התנהגות סרק", כמו "מממ", או "באמת?" .

הבדלים מגדריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, סגנון השיחה ודפוסי הדיבור בשיחות בין נשים בלבד הם שיתופיים יותר מאלו של גברים, ונוטים לעודד מעורבות גבוהה של הצד השני בשיחה. נושאים לשיחות חולין של נשים יכולים לעיתים לכלול מחמאות על היבטים הקשורים במראה חיצוני, כמו למשל: "השמלה הזו ממש מתאימה לך." שיחות חולין בין נשים שהן חברות עשויות לכלול גם מידה רבה יותר של חשיפה עצמית. הנושאים עשויים לגלוש גם להיבטים אישיים יותר בחיים הפרטיים, בעיות וסודות אחת של השנייה. החשיפה העצמית הזו יכולה לייצר קרבה רבה יותר ובסופו של דבר להביא לחיזוק של מערכות יחסים, גם אלו שהיו קרובות יחסית, מאחר שהשיחות האלו יכולות להוות בסיס ואיתות לכך שיש יחסי קרבה חבריים[18].

לעומת זאת, שיחות חולין של גברים נוטות להיות תחרותיות יותר. השיחות האלו יכולות לכלול סלנג צבאי, וגם בדיחות שיכולות להיות עוקצניות ואף ירידות מעליבות[18]. למרות זאת, לא מדובר רק בשימוש בצורה שלילית בכל אלו, אלא גם ובעיקר בדרך שיכולה לסמן או לעורר גם סולידריות חברתית; הגברים מאותתים כי הם מרגישים מספיק בנוח בחברת המעורבים בשיחה הזו, כדי להיות מסוגלים לומר את הדברים האלה מבלי שהם יובילו לעלבונות או יתפרשו בצורה שלילית.

הבדלים תרבותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד אמריקאים, באופן כללי, יכולים בקלות לנהל שיחות קטנות עם זרים, בתרבויות אחרות שיחות אלו נתפסות לעיתים כבזבוז זמן.

כמו כן, הכללים והנושאים של שיחות החולין יכולים להשתנות באופן נרחב בין תרבויות. מזג האוויר הוא נושא שיחה נפוץ באזורים בהם האקלים משתנה מאוד ויכול להיות בלתי צפוי. שאלות לגבי המשפחה נפוצות בחלק מארצות ערב ומדינות שונות ברחבי יבשת אסיה. בתרבויות או בחברות בהן למעמד וסטטוס יש חשיבות גדולה, כמו למשל בתרבות הסינית והיפנית[19] שיחות חולין בין מכרים חדשים עשויות לכלול שאלות המאפשרות סיווג חברתי של המשוחחים.

ההבדלים בין המשתייכים לקבוצות תרבותיות שונות בהיבטים של עמדותיהם ותפיסתם את שיחות החולין, נחשבים למושרשים בתפיסתם הסביבתית-תרבותית של יחסים בין אישיים[20][21][22][23]. בתרבויות אירופאיות רבות מקובל לדון במזג האוויר, בפוליטיקה או בכלכלה, אם כי במדינות מסוימות נושאים בתחום הכספים האישיים כמו למשל משכורת נחשבים לטאבו ולא נהוג להעלותם בשיחות חולין[24][25].

נטען[דרושה הבהרה] כי פינלנד היא מדינה שתרבות שיחות החולין תופסת בה מקום מועט ולאנשים נוח יותר עם שתיקות[26].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ How to Master the Art of Small Talk – For Dummies
  2. ^ פירוש לשיחת חולין, באתר milog.co.il
  3. ^ "small-talk noun - Definition, pictures, pronunciation and usage notes | Oxford Advanced Learner's Dictionary at OxfordLearnersDictionaries.com". www.oxfordlearnersdictionaries.com. נבדק ב-2019-12-27.
  4. ^ Nield, David. "Here's The Science Behind Why Small Talk Is So Awkward – And So Essential". ScienceAlert (באנגלית בריטית). נבדק ב-2019-12-27.
  5. ^ "The Problem of Meaning in Primitive Languages". The Problem of Meaning in Primitive Languages. נבדק ב-2019-12-27.
  6. ^ Malinowski, B. (1923) "The problem of meaning in primitive languages", in: Ogden, C. & Richards, I., The Meaning of Meaning, Routledge, London
  7. ^ Bickmore, T. (1999) A Computational Model of Small Talk, accessed online at media.mit.edu
  8. ^ Laver, J. (1975), "Communicative Functions of Phatic Communion", in: Kendon, A. / Harris, R. / Key, M. (eds.), The Organisation of Behaviour in Face-to-Face Interaction, pp.215–238, The Hague: Mouton.
  9. ^ 1 2 Holmes, J. (2000) "Doing collegiality and keeping control at work: small talk in government departments", in: J. Coupland, (ed.) Small Talk, Pearson, Harlow UK.
  10. ^ Joseph Jordania. "Times to fight and times to relax: Singing and humming at the beginning of Human evolutionary history". Kadmos 1, 2009: 272–277
  11. ^ Jaworski, A. (2000) "Silence and small talk", in: J. Coupland, Small Talk, Pearson, Harlow UK.
  12. ^ Holmes, J. (1998) "Don't Under-Rate Small Talk", New Zealand Business, 12,9.
  13. ^ 1 2 3 Holmes, J. & Fillary, R. (2000) "Handling Small Talk at Work: challenges for workers with intellectual disabilities", International Journal of Disability 47,3.
  14. ^ Tracy, K. & Naughton, J. M. (2000) "Institutional identity-work: a better lens", in: J. Coupland, Small Talk, Pearson, Harlow UK.
  15. ^ Ventola, E. (1979) "The Structure of Casual Conversation in English", Journal of Pragmatics 3: pp.267–298.
  16. ^ Schneider, K. (1988) Small Talk: Analysing Phatic Discourse, PhD thesis, Philipps-Universität, Marburg, W. Germany.
  17. ^ Grice, H. P. (1975) "Logic and Conversation", in: P. Cole & J. Morgan (eds.) Syntax and Semantics : Speech Acts, Vol.3, Academic, NY.
  18. ^ 1 2 Tannen, D. (1992) "How men and women use language differently in their lives and in the classroom", The Education Digest 57,6.
  19. ^ Hofstede, G. (2000) Culture's Consequences, revised edition, Beverly Hills, CA: Sage.
  20. ^ Cui, X. (2012, October 30). Communicating with Chinese colleagues, not just small talk. The Age.
  21. ^ Cui, X. (2013, July 30). Tongue-tied. South China Morning Post, pp. A11
  22. ^ Cui, X. (2012). ‘How are you? – Fine, thanks. How about you?’: A case of problematic social interaction at work between Chinese and Australians. In C. Gitsaki & R. B. Baldauf (Eds.), Future directions in applied linguistics: Local and global perspectives (pp. 373–389). Cambridge Scholars Publishing.
  23. ^ Cui, X. (2014). Getting to the Source: An Instrument for Examining the Dynamics of Problematic Interactions. RELC Journal: A Journal of Language Teaching and Research, 45(2), 197–210.
  24. ^ Grzega, J. (2006) EuroLinguistischer Parcours: Kernwissen europäischer Sprachkultur, Frankfurt (Main): IKO.
  25. ^ Grzega, J. (2008) "Elements of Basic European Language Guide", Journal for EuroLinguistics 5: pp.118–133.
  26. ^ Studarus, Laura (17 באוקטובר 2018). "How the Finnish survive without small talk". נבדק ב-15 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שיחת_חולין&oldid=38083456"