לדלג לתוכן

שחף שחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשחף שחור
שחף שחור
שחף שחור
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חופמאים
תת־סדרה: שחפאיים
משפחה: שחפיים
סוג: שחף
מין: שחף שחור
שם מדעי
Larus fuscus
לינאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שחף שחור בפלורידה
שחף מקנן בפינלנד
Larus fuscus graellsii

שחף שחור (שם מדעי: Larus fuscus) הוא מין עוף ימי ממשפחת השחפיים הנבדל משאר השחפים בהיותו בעל גב וכנפיים בגוון שחור או אפור כהה מאוד.

תיאור המין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחף השחור הוא שחף דק גזרה, שנודד למרחקים ארוכים. בוגרי השחף השחור הם בעלי גב וכנפיים בגוון שחור או אפור כהה מאוד, ללא ניגודיות בין קצה הכנף שלהם (צבע-שחור) לבין שאר הכנף והגב. צעירי השחף השחור הם בממוצע כהים יותר משאר השחפים בישראל, במיוחד בגב ובתת הכנף. בכל הגילאים השחפים במבנם ארוכי גוף - כנפיים ארוכות הבולטות הרחק מעבר לקצה הזנב. השחף השחור מהווה למעשה רצף של קבוצות המתערבבות ביניהן באזורי המפגש.

מידותיו של השחף השחור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גוף: 48 - 56 ס"מ. מוטת כנף: 117 - 134 ס"מ.

תפוצתם של השחפים השחורים היא בצפון נורווגיה, פינלנד, שוודיה, במערב רוסיה, דנמרק, מזרח אפריקה, בריטניה, מערב אירופה וישראל.

השחף השחור מקנן בעיקר בפינלנד אך גם מעט בנורווגיה, שוודיה, מערב רוסיה, דנמרק ובריטניה.

בתקופת הנדידה, חלקם נודדים דרומה למזרח אפריקה, וחלקם נשארים להעביר את החורף בישראל, בחופי הים התיכון. נדידת הסתיו מתחילה בספטמבר, ונדידת האביב מגיעה לשיאה באמצע מרץ.

אוכלוסיית השחפים הדוגרת בבריטניה, Graellsii, היא בעלת הגוון הבהיר ביותר בחלקים העליונים. הקבוצה הדוגרת במערב אירופה, Intermedius, היא בעלת גוון כהה למדי, כמעט שחור, בחלקים העליונים. חלק ניכר מהאוכלוסייה הדוגרת בפינלנד מטובעת בטבעות צבעוניות בשטחי הקינון, ומדי שנה נצפים בישראל בחודשים פברואר-מאי מאות פרטים בעלי טבעות צבעוניות, שבאים בעיקר מפינלנד.

תת המין שחף בלטי (Larus fuscus fuscus) הוא חולף וחורף מצוי אך פחות שכיח מבעבר.

תת המין שחף סיבירי (Larus fuscus heuglini) הוא חולף וחורף מצוי.

תת המין Larus fuscus intermedius (אין שם בעברית) הוא נדיר יחסית בישראל אבל נראה שהוא פחות נדיר משחשבו בעבר, בעיקר בגלל בלבול וזיהוי לא מדויק של שחפים שחורים intermedius בתור שחפים סיביריים.[2]



הפעם הראשונה שתת-המין "המערבי" (Larus fuscus graellsii) נצפה בישראל, הייתה בסתיו 2014, כאשר קבוצת צפרים ישראליים זיהתה בטלסקופים שחף לא רגיל עם טבעת צבע על רגל אחת ומעין משדר על רגלו השנייה. הצפרים תיעדו את השחף וקראו את פרטי הטבעת - JE0H - הנחשבים לתעודת הזהות של הציפור. לאחר שהתמונות נשלחו למומחה השחפים אמיר בן דב התברר כי השחף שנצפה הוא שחף שחור (מערבי) מתת המין Graellsii, ושזו הפעם הראשונה בה נצפה תת-המין הזה בישראל.[3] השחפים השחורים נוהגים לחנות באתר שנמצא סביב תחנת המעבר של אשדוד, אגני ההחדרה, יבנה, וחוף הים מצפון לנמל אשדוד. אך במעופם, השחפים השחורים נצפים לכל אורך חוף הים התיכון ובבריכות דגים בכל הארץ, מראה שהוא מיוחד לעין. במהלך האביב נצפות להקות גדולות באילת לפני חציית המדבר במעופם צפונה בגובה רב.[4]

הערה: שחף ערבות נחשב לעיתים תת-מין של שחף סיבירי שלפעמים מוגדר כמין נפרד משחף שחור, כמו כן כל תת-המינים של שחף שחור מוגדרים על ידי חלק כמינים נפרדים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחף שחור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שחף שחור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ערד בן דוד, חמישים גוונים של אפור, באתר הצפרות הישראלי
  3. ^ יאיר קראוס, לראשונה בישראל: שחף שחור נצפה בשמי הארץ, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2014
  4. ^ שחף בלטי - Larus fuscus fuscus מתוך אתר הצפרות הישראלי