תקופת השופטים
| אזור גאוגרפי | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופה |
ארץ ישראל בעת העתיקה  |
| טווח תאריכים | 1271 לפנה"ס – 879 לפנה"ס |
| אירוע התחלה | הכניסה לארץ ישראל |
| אירוע סיום | המלכת שאול למלך |
| תקופה קודמת | תקופת ישראל במדבר |
| תקופה הבאה | תקופת המלכים |
  | |
תקופת השופטים היא תקופה המתוארת בתנ"ך בספר שופטים, בתחילת ספר שמואל ובמגילת רות, בה הנהיגו שופטים את עם ישראל. התקופה מתחילה עם פטירתו של יהושע בן נון בעת התנחלות השבטים בארץ ישראל, ומסתיימת עם המלכת שאול המלך בידי שמואל הנביא, בשנת 1030 לפנה"ס לערך.
כרונולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספר שופטים#הכרונולוגיה של הספר
לפי ספר שופטים, התקופה ארכה כ-390 שנה.
מצב מדיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך תקופת השופטים, היו אויבים רבים שנלחמו עם ישראל. ממזרח, היו ארם, מואב, עמון ועמלק ששיעבדו את ישראל. בתוך הארץ, היו הכנענים, שחלק משבטי ישראל כבשו את עריהם בתחילת הספר, וששיעבדו את ישראל בימי דבורה וברק. בימי השופטים, חדרו הפלשתים לארץ והתנחלו במישור החוף – בערים עזה, גת, עקרון, אשדוד ואשקלון. גם הפלשתים שיעבדו את ישראל בימי השופטים. האויבים קמו ושיעבדו את ישראל כתוצאה מחטאים ומעבודה זרה.
וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה' וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבְּעָלִֽים׃ וַיַּעַזְב֞וּ אֶת־ה' ׀ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת־ה'׃ ... וַיִּֽחַר־אַ֤ף ה' בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹא־יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם׃ ... וַיָּ֥קֶם ה' שֹׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם׃ ... וְהָיָ֣ה ׀ בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃
— שופטים ב יא-יט
במגילת רות מתואר שהיה רעב בארץ בתקופת השופטים:
וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ שְׁפֹ֣ט הַשֹּׁפְטִ֔ים וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ
— רות א א
הנהגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך תקופת השופטים, היו בני ישראל מפולגים לשבטים, ללא שלטון מרכזי ומסודר:
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃
— שופטים כא כה
השופט היה מין מנהיג, לעיתים צבאי, שהנהיג שבט מסוים או קבוצה של מספר שבטים, אך לא הנהיג את כל העם. בתוך העם, כל אחד דאג לנחלתו ולשבטו:
וַיִּתְהַלְּכ֨וּ מִשָּׁ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אִ֥ישׁ לְשִׁבְט֖וֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וַיֵּצְא֣וּ מִשָּׁ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ׃
— שופטים כא כד
במהלך תקופת השופטים היו מלחמות אחים בתוך העם – מלחמת אבימלך בבעלי שכם ובתבץ, מלחמת יפתח באנשי אפרים ומלחמת העם בשבט בנימין לאחר מעשה פילגש בגבעה.
בסוף הספר, בסיפור פילגש בגבעה, מתואר שפינחס מנהיג את העם.
השופטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר שופטים מוזכרים שלושה עשר שופטים ששפטו את העם:
- עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז משבט יהודה
- אֵהוּד בֶּן גֵּרָא משבט בנימין
- שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת כהן משבט לוי
- דְּבוֹרָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת משבט אפרים[1]
- גִּדְעוֹן (יְרֻבַּעַל) בֶּן יוֹאָשׁ משבט מנשה
- אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן (יְרֻבַּעַל) משבט מנשה (היה מנהיג בתקופת השופטים, אך יש שאינם מונים אותו עם השופטים.)
- תּוֹלַע בֶּן פּוּאָה משבט יששכר
- יָאִיר הַגִּלְעָדִי משבט מנשה
- יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי משבט מנשה
- אִבְצָן מִבֵּית לֶחֶם משבט יהודה
- אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי
- עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי משבט אפרים
- שִׁמְשׁוֹן בן מנוח משבט דן
על שמשון נאמר כי "הוא יחל להושיע את ישראל", הוא השופט שחותם את ספר שופטים ומכין את הקרקע לספר שמואל. על פי חז"ל בתקופת השופטים עמדו לישראל שופטים מכל אחד מהשבטים.[2][דרושה הבהרה]
בספר שמואל ובדברי הימים מופיעים עוד מספר שופטים, שלאחריהם החלה תקופת המלוכה:
מצב רוחני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת השופטים, מצבו הרוחני של עם ישראל היה נמוך. פעם אחר פעם העם עבד עבודה זרה, וכתוצאה מכך נענש ושועבד לעם אחר. ה' שולח להם שופט שיושיע אותם, אך העם לא לומד את הלקח וממשיך לעבוד עבודה זרה. בסוף הספר, מובאים שני סיפורים שמבטאים היטב את מצבו הרוחני הנמוך של העם – מעשה פסל מיכה, שם כסף גנוב הפך לעבודה זרה שגם הוא נגנב לבסוף, ומעשה פילגש בגבעה, שם נעשה מעשה התעללות נורא, שהוביל למלחמת אחים בתוך עם ישראל. מעשיהם של ישראל מנוגדים לברית שכרת איתם יהושע לפני מותו, שם התחייבו העם:
וַיַּ֤עַן הָעָם֙ וַיֹּ֔אמֶר חָלִ֣ילָה לָּ֔נוּ מֵעֲזֹ֖ב אֶת־ה' לַעֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃
— יהושע כד טז
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת השופטים היא בסוף תקופת הברונזה ובתחילת תקופת הברזל. ישנם מספר ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו, הקשורים לתקופת השופטים:
- באתר הארכאולוגי בחורבת אל־ראעי נמצא פך מחרס המתוארך לתקופת השופטים ועליו הכתובת "ירובעל". ירובעל הוא שמו של השופט גדעון בן יואש.[3]
- בחפירות בתל בית-שמש נמצא חותם אבן ועליו חרוט אדם הנלחם בבעל חיים גדול, ויש הטוענים שזוהי עדות ארכאולוגית לשופט שמשון שמתואר עליו שהכה אריה בידיו.[4]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה אליצור, מבוא לספר שופטים, דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ"ו.
- אברהם רמר, איש לשבטו, תשנ"ח.
- ישראל פינקלשטיין, הארכאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ז, עמוד ב' וברש"י שם
- ^ יאיר קראוס, כתובת נדירה מימי השופטים נמצאה ליד קריית־גת, באתר מקור ראשון, 12/07/2021
- ^ האם נמצא תיעוד ארכיאולוגי נדיר לעלילות שמשון?, באתר אוניברסיטת תל-אביב
