שבתי בן דב
לידה |
1924 וילנה, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה | 1978 (בגיל 54 בערך) |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
שפות היצירה | עברית |
שבתי בן דב (31 במאי 1924 – 29 בדצמבר 1978) היה לוחם בארגון הלח"י, הוגה דעות וחוקר המשפט העברי, ומשפטן בשירות המדינה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבתי בן דב נולד בווילנה שבליטא בשנת 1924 כשבתי דרביינסקי. הוא עלה לארץ ישראל עם אמו בשנת 1935 ולמד בבית הספר התיכוני למסחר; אביו, דב, נפטר לפני כן. כנער הצטרף לארגון צבאי לאומי כדי להילחם בשלטון המנדט הבריטי, והתפלג ממנו יחד עם קבוצת אברהם שטרן (יאיר) בעת הקמת מחתרת לח"י. כשהיה בן שמונה עשרה כבר היה אסיר. ישב במאסר בכלא עכו, בלטרון במזרע, באריתריאה, בסודאן, בקניה ובעתלית. הוא שוחרר רק עם קום מדינת ישראל ולחם לשחרור הנגב בגדוד 89 של צה"ל.
בשנות מאסרו העמיק והרחיב בן דב את השכלתו הכללית, אך רק כאשר למד משפטים ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, בתחילת שנות ה-50, חל מִפנה עמוק באישיותו והוא עבר לעסוק באינטנסיביות, בהגיון ובשיטה המשפטית של תורת ישראל; בחודשים ספורים למד אז את מסכתות סדר נזיקין בתלמוד הבבלי.
בשנת 1954 החל לעבוד במשרד המשפטים במחלקת החקיקה, בה פיתח טיוטה לפיתוח חוק דיני ממונות על בסיס המשפט עברי. בן דב ביצע מחקר מקיף השוואתי בין שיטות המשפט האנגלית, גרמנית, צרפתית, רומית, שווייצרית וזו הנהוגה במשפט הישראלי. הצעתו נגנזה עקב התנגדות שר המשפטים דאז, דב יוסף. בן דב עזב את משרתו במשרד המשפטים ועבר לשמש יועץ משפטי במשרד המסחר והתעשייה.[1]
בשנת 1966 שימש עוזר בכיר במחלקת חקיקה אצל היועץ המשפטי לממשלה.[2]
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[3].
היה נשוי ליעל לבית ברנדווין, לוחמת לח"י שהייתה אמורה להתנקש בגנרל אוולין יו בארקר, וכן בשחרורו של ישראל אלדד מידי הבריטים. לשבתי וליעל נולדו 2 ילדים.
הגותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסה הראשונה שכתב – מכוח התוודעותו אל עולמה של היהדות – היא: "הקדמות לחירות המחשבה העברית" (בהוצאת סולם, ה'תשי"ג, 1953), לאחר מכן כתב במשך חמש שנים את ספרו העיקרי: "גאולת ישראל במשבר המדינה", אשר הכנתו הסתיימה בראשית שנת ה'תשי"ח (1957) והוא ראה אור ב"הוצאת המתמיד", (ה'תש"ך, 1960).
שלושה חלקים בספרו זה: "שורשים ציוניים", "משבר המדינה" (משבר המצמית, לשיטתו, כל אפשרות של התקדמות לגאולה), ולבסוף – "המוצָא". בפרק אחרון זה מצביע בן דב על הדרך "להבראת האומה מניוונה התרבותי ולחילוצה מן החול הטובעני אל תנופת הקודש, לשחרור ארצי ורוחני. שחרור אשר יעלה את העם היהודי אל אופקיה של מלכות ישראל היעודה, הראויה לבוא, החבויה עדיין עמוק בשכבות מי-התהום של התודעה".
בן דב המשיך ופיתח את שיטתו זו במשך שלושה עשורים של כתיבה אינטנסיבית. יותר משלושים חיבורים יצאו מתחת ידו, מקצתם בהיקף של ספרים.
זוויות המבט בכתיבתו משתנות: בחלק מהמקומות מוצגת שיטתו לאור ניתוח דברי ימי בית שני ולעיתים לאור ניתוח תולדות הציונות, לעיתים מבחינה מדינית ביטחונית וכלכלית ולעיתים מבחינה משפטית או אמנותית, לעיתים נדון סיבוכה של היהדות בפילוסופיה ובקבלה ולעיתים נדון סיבוכה בתרבות אירופה.
בשבט ה'תשס"ז הופיעו כל כתבי הגותו הלאומית של שבתי בן דב בהוצאת "סולמות" ובעריכתו של יהודה עציון.
כתביו המשפטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך עבודתו במחלקה לתכנון החוק במשרד המשפטים משנת תשי"ד ואילך הכין שב"ד שתי הצעות חוק המבוססות לחלוטין על המשפט העברי. הצעה מקיפה ביחס לדיני הקניין במקרקעין והצעת חוק הבוררות. במסגרת הכנת החוקים הוא ערך מחקר ענק מונומנטלי בו הוא ערך השוואה בין דיני הקניין בשבע שיטות משפט (האנגלי, הצרפתי, הגרמני, האיטלקי, והשווייצרי והמשפט הנוהג במדינת ישראל) לבין משפט התורה - המשפט העברי.[4] מחקר זה מחולק ל-4 ספרים: ספר א' - מושג הקנין ומערכת זכויות הממון, ספר ב' - ההחזקה ודיניה, ספר ג' - דיני הקנין במוחזק וספר ד' - דיני הקנייה. ספרים אלו פורסמו במרשתת בשנת תשע"ט באתר "משפט התורה" על ידי מיכאל פואה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של שבתי בן דב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- סולמות למלכות ישראל היעודה - מחשבות, הארות ועיונים בעקבות משנתו של שבתי בן דב.
- סולם למלכות ישראל היעודה - כל כתבי שבתי בן דב, באתר דעת.
- תורת דיני קניין - מחקר-השוואה בקורתי במשפט העברי ובשיטות משפט חדשות, שבתי בן דב, באתר דעת.
- בג"ץ 223/67 שבתי בן-דב נ' שר הדתות.
- יותם משה הלפרין, יסודות למהפכה משיחית - מבוא להגותו של שבתי בן דב, 2021. באתר אקדמיה.
- נדב שרגאי, תוכנית עבודה לתנועת גאולה, פורסם במקור בהארץ
- רותי אברהמי, יהודה עציון במשימת חייו, באתר ערוץ 7, 19 בפברואר 2007
- מוטי קרפל: שלב חדש בגאולה, או: איך פגשתי את שבתי בן דב
- כרטיס הקבר של שבתי בן דב, באתר הר הזיתים
- עמיחי רדזינר, 'ציון במשפט תפדה: על גאולת המשפט וגאולה באמצעות המשפט בהגותו המשפטית של שבתי בן דב', בתוך: עופר שיף (עורך), גלויות ישראליות, עיונים: סדרת 'נושא', 2015, הוצאת מכון ב"ג, אונ' ב"ג, עמ' 319 - 355
- אריה בנדר ואבינועם בן יוסף, הנביא שבתי, מעריב, 26 בספטמבר 1984
- שבתי בן דב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שנתון הממשלה לשנת תשכ"ז, עמ' 235, בארכיון המדינה
- ^ שנתון הממשלה לשנת תשכ"ו, עמ' 277, בארכיון המדינה
- ^ ארכיון שבתי בן דב, בספרייה הלאומית
- ^ עמיחי רדזינר, חוק מקרקעין עברי: על עוד ניסיון (מרשים אך כושל) להחדרת המשפט העברי לחקיקה הישראלית, שנתון המשפט העברי כח, תשע"ד- תשע"ה, עמ' 239-313.
- עובדי ייעוץ וחקיקה
- לוחמי הלח"י
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- פילוסופים של המאה ה-20
- פילוסופים ישראלים
- סופרים כותבי עברית
- חוקרי משפט עברי
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת קהילת ירושלים
- גולי אפריקה
- ישראלים ילידי ליטא
- אנשי העלייה החמישית
- סופרים ישראלים
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- בוגרי גימנסיה גאולה
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- נווה יעקב: אישים
- לוחמי האצ"ל
- ישראלים שנולדו ב-1924
- ישראלים שנפטרו ב-1978
- חיילי חיל השריון במלחמת העצמאות