לדלג לתוכן

רחוב 42 (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחוב 42
42nd Street
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על הרומן רחוב 42 של ברדפורד רופס
בימוי לויד בייקון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דריל זאנוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ראיין ג'יימס, ג'יימס סימור עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה תומאס פראט
שחקנים ראשיים וורנר בקסטר
רובי קילר
ביב דניאלס
ג'ינג'ר רוג'רס
אונה מרקל
דיק פאוול
מוזיקה הארי וורן (מוזיקה), אל דובין (מילים)
צילום סול פוליטו
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה האחים וורנר, Warner Bros. Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 במרץ 1933
משך הקרנה 89 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מוזיקלי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 439,000 דולר
הכנסות 2,300,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו 42ndstreet
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום הרגלים מ"רחוב 42"

רחוב 42אנגלית: 42nd Street) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1933 בבימויו של לויד בייקון, עם וורנר בקסטר, רובי קילר, ביב דניאלס, ג'ינג'ר רוג'רס, אונה מרקל ודיק פאוול בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על הרומן "רחוב 42" של ברדפורד רופס (אנ'). השירים נכתבו על ידי הארי וורן (מוזיקה) ואל דובין (מילים). הכוריאוגרפיה היא של באזבי ברקלי.

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.

ב-1998 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס "על היותו בעל חשיבות תרבותית, היסטורית ואסתטית".

ב-2006 הוא נבחר במקום ה-13 ברשימת 25 הסרטים המוזיקליים הגדולים ביותר.

ב-1980 עובד הסרט לבמה והועלה בתיאטראות ברודוויי עד 1989 3,486 פעמים. הוא נמצא במקום ה-15 ברשימות המחזות שהועלו הכי הרבה פעמים בברודוויי. ב-2001 הוא הועלה מחדש בברודוויי וכן בלונדון ובמקומות רבים בעולם ולמעשה הוא הועלה עד לתקופת הקורונה.

העלילה היא על הפקת מחזמר בתיאטרון ברחוב 42 במנהטן בתקופת השפל הגדול, מבחירת צוות השחקנים עד להצגת הבכורה עם כל הבעיות והמתחים בתוך צוות השחקנים, הבמאי והמפיקים. מבחינה זאת הוא דומה למחזות זמר כמו קרון הלהקה או שורת המקהלה.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וליאן מארש (וורנר בקסטר) הוא במאי תיאטרון שאיבד את כל כספו בתקופת השפל הגדול לאחר נפילת הבורסה בוול סטריט. כעת הוא עייף ומריר ורוצה לביים מחזה מצליח שיאפשר לו לפרוש בביטחון מהמקצוע. הוא מקבל את הזדמנות חייו, לביים מחזמר בשם "Pretty Lady" בתיאטרון ברחוב 42 בניו יורק.

אבנר דילון (גאי קיבי) הוא בנקאי עשיר שמשקיע בהפקה 200,000 דולר מכספו, וכן הוא השוגר דדי של השחקנית הראשית בהפקה, דורותי ברוק (ביב דניאלס). מתוך 5,000 בחורות נבחרות 200 שעוברות סקירה ראשונית על ידי הבמאי והמשקיע, שכוללת את מראה הרגליים שלהן.

למקום מגיעה פגי סוייר מאלנטאון, פנסילבניה שרוצה להשתתף בהפקה למרות שאין לה כל כל ניסיון. היא מוצאת חן בעיני השחקן הראשי, בילי לאולר (דיק פאוול) שמציג אותה לפני הבמאי והיא מתקבלת כנערת מקהלה. עוזרות לה גם שתי שחקניות ותיקות, אנה לואל (ג'ינג'ר רוג'רס) ולורין פלמינג (אונה מרקל).

דורותי מנהל רומן סודי עם השחקן המובטל (פאט דנינג) וזה יכול להכעיס את המשקיע ולסכן את ההפקה. מארש שול שני עבריינים ש"משכנעים" את פאט להפסיק את קשיו עם דורותי. הוא נכנע ועובר לפילדלפיה.

החזרות נמשכות ללא לאות מהבוקר עד הערב, במשך חמישה שבועות. הצגת הבכורה נקבעת להיות בפילדלפיה. דורותי רבה עם ה"שוגר דדי" שלה וגם נוקעת את רגלה. הוא מחליף אותה באני ודרש מהבמאי שהיא תחליף את דורותי. אני אומרת שהפקיד גדול עליה והיא ממליצה על נערת המקהלה פגי.

מארש עומד לפני התמוטטות עצבים אבל אין לו מה להפסיד. הוא מתחיל בחזרות עם פגי עד שעה לפני עליית המסך. דורותי נפגשת עם פגי ומאחלת לה הצלחה ומודיעה כי היא מתחתנת עם פאט.

ההצגה מצליחה מאוד והקהל מריע. מארש עומד בחוץ אכול מדאגה ושומע מהקהל היוצא שההצגה הצליחה בזכות פגי, הוא אינו מוזכר כלל.

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם השחקן/ית שם הדמות הערות
וורנר בקסטר ג'וליאן מארש במאי
ג'ינג'ר רוג'רס אני שחקנית
אונה מרקל לורן שחקנית
ביב דניאלס דורותי ברוק שחקנית ראשית
רובי קילר פגי סוייר רקדנית מתחילה
דיק פאוול בילי לאולר שחקן
ג'ורג' ברנט פאט דנינג שחקן
ג'ורג' סטון אנדי לי מנהל ההצגה
גאי קיבי אבנר דילון מממן ההצגה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחוב 42 בוויקישיתוף