רדובאן קאראג'יץ'

רדובאן קאראג'יץ'
Радован Караџић

צילום מ-2016 בימי משפטו בהאג
לידה	19 ביוני 1945 (בן 79) Petnjica, יוגוסלביה הדמוקרטית-פדרלית
מדינה	בוסניה והרצגובינה
השכלה	אוניברסיטת סרייבו המכללה לרופאים וכירורגים של אוניברסיטת קולומביה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית הסרבית, המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה
בן או בת זוג	Ljiljana Zelen Karadžić
נשיא בוסניה והרצגובינה 7 באפריל 1992 – 19 ביולי 1996 (4 שנים) Biljana Plavšić ←
פרסים והוקרה
אות המסדר של רפובליקה סרפסקה הפרס הבינלאומי לספרות ומדע על שם מיכאיל שולוחוב
חתימה

צילום משנת 1994

רדובאן קאראדג'יץ' (בסרבית: Радован Караџић; נולד ב-19 ביוני 1945) הוא פוליטיקאי ומשורר סרבי מבוסניה, יליד מונטנגרו, פסיכיאטר במקצועו, שעמד בראש הקהילה הסרבית בבוסניה והרצגובינה בשנים שלאחר פירוק יוגוסלביה. הוא כיהן בשנים 1992–1996 כנשיא הראשון של רפובליקה סרפסקה, הרפובליקה של הסרבים הבוסנים שהוקמה בעקבות הכרזת העצמאות של בוסניה והרצגובינה. בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר מצא אותו אשם ברצח עם, פשעים נגד האנשות ופשעי מלחמה, הכוללים הוראה על טיהור אתני כנגד הבוסנים המוסלמים, במהלך מלחמת בוסניה. הוא מרצה מאסר עולם בבריטניה.

ילדותו וצעירותו

קאראג'יץ' נולד ב-1945 בכפר פטניצה (ליד העיר שאווניק) במונטנגרו, אז רפובליקה חברה בפדרציה של יוגוסלביה. אביו ווּקו קאראג'יץ' היה צאצא למשפחה הסרבית הוותיקה דרובניאצי; בימי מלחמת העולם השנייה הוא היה חבר בצבא הצ'טניקים שבחסות ממשלת יוגוסלביה בגולה ואחרי העלייה לשלטון של המשטר הקומוניסטי של טיטו הושלך לבתי סוהר למשך שנים רבות.

בנו רדובאן בילה את ילדותו בעיר ניקשיץ' במונטנגרו, לא רחוק מן הגבול עם בוסניה. בשנת 1960 התיישב בסרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה ונרשם בהמשך ללימודי רפואה באוניברסיטה המקומית. ביוני 1968 כסטודנט נאם נאומים לאומנים סרבים בפקולטה לפילוסופיה בסרייבו. סיים את לימודי הרפואה ב-19 ביולי 1971 והתמחה בפסיכיאטריה. הוא השתלם בטיפול בנוירוזות ובדיכאון בבית החולים נסטווד בדנמרק ואחר כך בשנים 1974–1975 באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

פעילות כרופא ומשורר, והסתבכותו הפלילית

בשובו לבוסניה במרץ 1977 עבד במרכז לחינוך מבוגרים על שם דורו דאקוביץ' בסרייבו. בשנים 1979–1983 עבד בשירות הפסיכיאטרי של בית החולים הממלכתי קושבו של סרייבו.

קאראג'יץ' עסק באותה תקופה גם בכתיבת שירה והושפע על ידי הסופר הלאומן הסרבי דובריצה צ'וסיץ', לימים הנשיא הראשון של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, שעודד אותו להיכנס לפוליטיקה. זמן מה הוא התקרב לתנועה הירוקה ביוגוסלביה, ואז שמעו אותו אומר "בולשביזם הוא רע, אך הלאומנות היא גרועה מזה".

בשנת 1983 התחיל לעבוד בבית חולים בווזדובאץ, אחד הפרברים של בלגרד, אז בירת יוגוסלביה. כמו כן בשנים 1983–1984 כיהן כ"פסיכולוג" של מועדון הכדורגל "הכוכב האדום" בלגרד.

יחד עם חבר מנהל של המפעל למכרות "אנרגואינווסט", בעזרת הלוואה ממשלתית לפיתוח החקלאות, הם בנו לעצמם בתים באתר הסקי פאלה על יד סרייבו. שניהם נעצרו ב-1 בנובמבר 1984 בחשד למעילה, והוחזקו במעצר למשך 11 חדשים. משפטו חודש אחרי תקופה וב-26 בספטמבר 1985 קאראג'יץ' נידון לשלוש שנות מאסר בגין מעילה מכספי הציבור. מכיוון שנוקתה תקופת המעצר, בסופו של דבר לא ריצה את שאר העונש.

פעילותו הפוליטית בקרב הסרבים הבוסנים

בעידודם של דובריצה צ'וסיץ' ושל יובאן ראשקוביץ', מנהיגם של הסרבים בקרואטיה, קאראג'יץ' ייסד ב-1989 יחד עם אחרים את המפלגה הדמוקרטית הסרבית בבוסניה והרצגובינה. שאיפת מפלגה זו הייתה הגנת האינטרסים של הסרבים הבוסנים ושל הסרבים בקרואטיה במקרה שהרפובליקות שבהן חיו היו מחליטות להיפרד מהפדרציה היוגוסלבית, ועל ידי כך לנתקן מסרביה.

במהלך ספטמבר 1991 החלה המפלגה הדמוקרטית הסרבית להכין תשתית לכמה אזורים אוטונומיים סרבים ברחבי בוסניה והרצגובינה. הפרלמנט של בוסניה והרצגובינה הצביע על עצמאות הרפובליקה ב-15 באוקטובר 1991, ובעקבות זאת התכנסה ב-24 באוקטובר 1991 אספה סרבית נפרדת על מנת לייצג את הסרבים בבוסניה והרצגובינה. בחודש הבא הסרבים של בוסניה קיימו משאל עם שהצביע ברוב גדול בעד הישארותם במדינה פדרלית יחד עם שאר המדינות עם רוב סרבי, סרביה ומונטנגרו, במסגרת יוגוסלביה. בדצמבר 1991 הנהגת המפלגה של קאראג'יץ' הכינה תוכנית חשאית להשתלטות על כל הערים בבוסניה והרצגובינה על ידי הקמת ממשלי צללים ומטות מאבק, וגיוסם של הסרבים הנאמנים בשיתוף פעולה עם צבא העם היוגוסלבי.

ב-9 בינואר 1992 האספה הסרבית בוסנית הכריזה על "הרפובליקה של העם הסרבי בבוסניה והרצגובינה" – רפובליקה סרפסקה. ב-28 בפברואר 1992 היא אימצה חוקה של רפובליקה זו שנועדה לכלול אזורים אוטונומיים סרבים, ערים וכפרים מיושבים בסרבים במדינה, אך גם אזורים שבהם הסרבים הפכו בהם למיעוט בעקבות רצח העם נגדם בימי מלחמת העולם השנייה. כמו כן רפובליקה סרפסקה הכריזה עצמה כחלק מהמדינה הפדרלית היוגוסלבית.

ב-29 בפברואר 1992 וב-1 במרץ 1992 שלטונות בוסניה והרצגובינה קיימו משאל עם בנוגע לעצמאות כלפי יוגוסלביה. סרבים רבים החרימו את משאל העם. השתתפו בו 64% מבעלי זכויות ההצבעה, ו-98% מתוכם היו בעד ההתנתקות מיוגוסלביה.

נשיא הרפובליקה סרפסקה

ב-6 באפריל 1992 הכירו האומות המאוחדות בבוסניה והרצגובינה כמדינה עצמאית. מספר חדשים מאוחר יותר הרפובליקה של העם הסרבי בבוסניה והרצגובינה נודעה בשמה המקוצר "רפובליקה סרפסקה" שבירתה באתר הנופש פאלה, על יד סרייבו. ב-13 במאי 1992 נבחר קאראג'יץ' לנשיא הרפובליקה, ובתוקף התפקיד – גם המפקד העליון של צבאה. במסגרת מגעים דיפלומטיים הוא נסע שלוש פעמים לאו"ם בפברואר ובמרץ 1993 וב-1994 למוסקבה. זכה בתמיכה רחבה בקרב חוגים של הכנסייה הסרבית האורתודוקסית. הוא כיהן בתפקיד עד 19 ביולי 1996.

משפטו בבית הדין הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר

קאראג'יץ' היה לאחד המבוקשים ביותר לצורך משפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר, על מעשי הזוועה לכאורה שביצע במהלך המלחמה בבוסניה, בין השנים 1992 ל-1995. הוא הואשם שלא בפניו בבית דין זה ברצח עם בשל הטבח שאירע בסרברניצה ב-1995, בו נרצחו 8,000 גברים ונערים מוסלמים, וכן בגין המצור בן 43 הימים שהטילו הסרבים הבוסנים על בירת בוסניה, סרייבו, במהלכו נספו כ-11 אלף מתושבי העיר.

נגד קאראג'יץ' הוצא צו מעצר בינלאומי בעוון פשעים נגד האנושות ורצח עם, אך במשך 12 שנה הוא נמלט מרודפיו. ב-21 ביולי 2008 הודיע נשיא סרביה, בוריס טאדיץ', כי קאראג'יץ' נתפס, והובא בפני שופט חוקר של בית הדין לפשעי מלחמה בבלגרד. בלכידתו היו מעורבים אנשי משרד הפנים הסרבי ואנשי סוכנות הביון והביטחון של סרביה. ב-30 ביולי הועבר לבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר לצורך משפט. במשפט ביקש קאראג'יץ' להגן על עצמו לבדו אך נעזר בכמה עורכי דין.

קאראג׳יץ׳ עמד למשפט בפני לשכת משפט III.

כתב האישום ייחס לקרדז'יץ' על בסיס אחריותו הפלילית האינדיבידואלית (סעיף 7(1) לחוק) ואחריות פלילית עליונה (סעיף 7(3) לחוק): חמש עבירות של פשעים נגד האנושות (השמדה, רצח, רדיפות על רקע פוליטי, גזעני ודתי, רדיפות, מעשים לא אנושיים (העברה בכפייה)); שלוש עבירות של הפרות של דיני המלחמה (רצח, הטלת טרור באזרחים שלא כדין, לקיחת בני ערובה); סעיף אחד של הפרות חמורות של אמנות ז'נבה (סעיף 2 לאמנה - הרג מכוון). ו העברה בלתי חוקית של אזרחים בגלל זהות דתית או לאומית.

ב-27 ביוני 2012 הוא זוכה מאשמת רצח עם נגד הערים של בוסניה והרצגובינה (סעיף 1) לאחר שטען טענת אין להשיב לאשמה על פי חוק 98bis של חוקי סדר הדין והראיות של בית הדין. נותרו שאר 10 סעיפי האישום נגדו, אחד בנוגע לרצח עם על ידי אחריותו לטבח בסרברבניצה ועוד 9 סעיפים על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בימי מלחמת בוסניה. ב-11 ביולי 2013 לשכת הערעורים ביטלה את הזיכוי מ-2012 והחזירה לכתבי האישום את הסעיף על רצח עם נגד ערי בוסניה והרצגובינה. בינואר 2014 הופגש לצורך עימות עם הנאשם ראטקו מלאדיץ'.

ב-24 במרץ 2016 הורשע קאראג'יץ' באחריות לטבח סרברניצה, אך זוכה מסעיף אישום אחר שבו יוחסה לו אחריות לטבח בכפרים שונים בבוסניה (אותו סעיף ממנו זוכה ב-2012). כן הורשע בתשעה סעיפי אישום אחרים. בית הדין גזר עליו 40 שנות מאסר.

ב-20 במרץ 2019 נדחה ערעורו על ידי המנגנון השיורי הבינלאומי לבתי דין פליליים ועונשו הוחמר למאסר עולם.

ב-12 במאי 2021 מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים דומיניק ראב הודיע שקאראג'יץ' ירצה את שארית מאסר העולם שלו בבריטניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רדובאן קאראג'יץ' בוויקישיתוף

• רדובן קרדז'יץ' הורשע ברצח עם ופשעים נגד האנושות, באתר ynet, 24 במרץ 2016
• רדובאן קאראג'יץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רדובאן קאראג'יץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)