רב אחא בר עויא
| מקום מגורים | ארץ ישראל, בבל |
|---|---|
| השתייכות | דור שלישי לאמוראי בבל |
| רבותיו | רבי יוחנן, רבי אסי, רב חסדא, אולי רבי שמעון חסידא |
  | |
רב אחא בר עויא היה אמורא בבלי מהדור השלישי.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת הרב אהרן היימן מוצאו מארץ ישראל ולדעת מרדכי מרגליות הוא יליד בבל שעלה ללמוד בארץ ישראל ושב לבבל.
רב אחא למד בטבריה מפי רבי יוחנן ורבי אסי[1]. לאחר מכן ירד לבבל, שם היה היה יושב לפני רב חסדא ומוסר שמועות מפי רבי יוחנן, שלא נתקבלו בברכה על ידי רב חסדא[2], וכן מסר שמועות מפי חכמי ארץ ישראל סתם[3].
לפי חלק מהגרסאות, שב לבסוף לארץ ישראל[4].
בשל הדמיון בין שם אביו "עויא" לשם "עוירא", לעיתים התחלפו השמות זה בזה[5]. אמורא בשם רב אחא בר עוירא מסר בשם רבי שמעון חסידא[6], ולפי גרסת דקדוקי סופרים מדובר ברב אחא בר עויא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לתולדות חכמי התלמוד והגאונים, מהדורת אייזנברג תשס"א, חלק א' עמ' 31.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "רב אחא בר עויא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף כ"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ו, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ד, עמוד א' בגרסת דקדוקי סופרים; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ג, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קי"ז, עמוד א'.
- ^ כך מסיק הרב היימן מגרסת ש"ס וילנה בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ג, עמוד א', ברם גם הוא מעדיף את גרסת דקדוקי סופרים שמדובר ברב אחא בר עוירא. לעומתו מרגליות סבור שהיה זה בתקופה שלמד בארץ ישראל, ומאז שהגיע לבבל לא שב לארץ ישראל.
- ^ הרב אהרן היימן נקט מספר דוגמאות לכך, כגון בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ג, עמוד א', שם נכתב "עויא" ובדקדוקי סופרים "עוירא", ועוד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ה, עמוד א'.