קרנטל

קרנטל
جبل قرنطل
	הקרנטל בתמונה מ-1910
מידע כללי
על שם	פיתויו של ישו
גובה	כ-100 מטר
מדינה	מדינה פלסטינית
מיקום	ליד מבואות יריחו, ברשות הפלסטינית
רכס הרים	הרי יהודה
מסלול ההעפלה הקל	רכבל
קואורדינטות	31°52′26″N 35°25′53″E / 31.8739983°N 35.4313281°E
	(למפת דרום השומרון רגילה) קרנטל

קרנטל (בערבית: جبل الأربعين; בלטינית: Mons Quarantania), הידוע גם בשם "הר הפיתוי" (באנגלית: "Mount of Temptation"), הוא הר המתנשא מעל העיר יריחו, ממערב, בתחומי הרשות הפלסטינית. פסגת ההר היא בגובה של כ-100 מטר מעל פני הים והנישאות טופוגרפית שלו כ-350 מטר מעל בקעת יריחו.

מקור השם

"קרנטל" הוא שיבוש מהמילה הלטינית "קוורנטה" (quarranta, צורה מלטינית מאוחרת של המילה הלטינית הקלאסית "קוודרגינטה", quadraginta), שפירושה ארבעים. לפי המסורת הנוצרית, ישו שהה במקום 40 יום ו-40 לילה במהלכם ניסה השטן להעביר אותו על אמונתו (לוקאס ד 1–13). מכאן גם השם "הר הפיתוי" על שם "פיתויו של ישו".

שמו הערבי של ההר, ג'בל אלארבעין (הר הארבעים), משמר גם הוא את המסורת הזו.

אתרים בהר

בהר מספר אתרים ביניהם:

מבצר דוק

דוק (או גם "דגון") מבצר מהתקופה החשמונאית.

בפרק האחרון של ספר חשמונאים א' (פרק טז, יא-טז) מתואר רצח שמעון התרסי, אשתו ושניים מבניו במדבר יהודה, במבצר דוק שמעל יריחו. המבצר הוקם בתקופת בית שני אך לא ידוע על ידי מי נבנה, אך ודאי שכבר היה קיים בימי שמעון ב-135 לפנה"ס.^[1] במקום נמצאו שרידים מהתקופה החשמונאית. מאוחר יותר הוקמה במקום הלאורה השנייה במדבר יהודה על ידי חריטון.

מערות כתף יריחו

כתף יריחו הוא חלק מההר שבראשו נמצא מבצר דוק שנבנה בתקופת בית שני ומנזר הקרנטל שהוקם במאה הרביעית. השם "כתף יריחו" ידוע מהמקורות, בספר יהושע, כמקום אליו שלחה רחב את המרגלים ומספרי מכבים ומלחמות היהודים, כמקום אליו ברח תלמי בן חבוב לאחר רצח שמעון התרסי.^[1]

המערות בכתף יריחו מתחלקות לשניים, אלו מדרום לנחל פרת ואלו מצפון לו. מנזר קרנטל נבנה מעל ל - 25 מערות טבעיות בגדה הצפונית של הואדי, שהורחבו בתקופה הביזנטית על ידי נזירים. מכלול המערות הדרומי כולל את מערת אביאור, מערת סנדל וקומפלקס מערות גדול שלא עבר הרחבה.^[1]

ב 1979 נערך סקר במערות בגדה הדרומית של הנחל על ידי המלח"ם, בסקר נתגלו בתחילה שלושה רובים קנדיים ותחמושת ובהמשך נתגלו שרידי עצמות וכלי חרס מהתקופה הכלקוליתית. בשנת 1984 נתגלו במקרה מסרק עץ מתקופת בר כוכבא. בשנת 1993 נערך "מבצע מגילה", שבמסגרתו נסרקו המערות ונתגלו בהן שרידי מגילות וממצאים מתקופות שונות.^[1]

מערת אביאור

המערה נקראת כך על שם שנמצא כתוב על מגילה מהמאה הרביעית לפנה"ס. המערה היא קטנה יחסית בעלת שלוש כניסות והיא באורך של 26 מטר. במערה נתגלו ממצאים משלוש תקופות עיקריות. מהתקופה הכלכוליתית הממצאים הם מועטים, מספר חרוזים, שבבים, וממצאים עשויים עצם וניתן לשער שהמערה שימשה לקבורה בהסתמך על והשוואה לממצאים ממערת סנדל. מהמאה הרביעית לפנה"ס נתגלו מגילות פפירוס בתוך סיר בישול מהתקופה הרומית המוקדמת. בטרסה מתחת למערה נתגלו שרידי מגילות גם כן מהתקופה הרומית והתקופה הרומית המוקדמת, מה שמעיד על שימוש במערה וניקיונה בתקופות מאוחרות יותר. כמו כן נתגלו שלדים של 38 בני אדם.^[1]

בין המגילות מהתקופה הרומית, נתגלתה אחת מתקופת כיבוש יריחו על ידי המלך הפרסי ארתחשתתא בשנת 343 לפנה"ס. היא ככל הנראה הובאה לשם על ידי פליטים שברחו מהכיבוש של תלמי הראשון. כמו כן נתגלתה דרכמה שנטבעה בשנת 323 בתקופת אלכסנדר הגדול.^[1]

מתקופת מרד בר כוכבא נתגלו כלי חרס שונים, כלי זכוכית, נר רומאי, טבעת ברונזה, מסרק, פיסות טקסטיל, סנדלי עור ומחט. בנוסף, נתגלו שלוש מטבעות ברונזה מתקופה הקיסר אדריאנוס, שתיים נטבעו בקיסריה והשאר הוטבעו בגבע פיליפוס. מהמאה ה – 14 נתגלו מטבע ממלוכי ושברי כלי חרס.^[1]

מערת סנדל

המערה נקראת כך היות שהממצא הראשון שנתגלה בה היה סנדל רומאי. המערה היא מערה קרסטית שנתגלתה במהלך המבצע כשלוש מאות מטר מקומפלקס המערות הגדול. במערה נמצאו שרידים של לפחות 18 בני אדם, תשעה מהם נמצאו בקבורה משנית והם מהתקופה הכלכוליתית והברונזה המוקדמת. כמו כן נתגלו שלושה כלי חרס.^[1]

מתקופת בר כוכבא נתגלו תשעה שלדים שמשערים שהם של לוחמים שהתחבאו במערה. הממצאים כוללים מספר כלי חרס האופייניים לתקופה נרות שמן, סירי בישול וכלי אחסון, מטבעות, סנדלי עור, שברי כוסות זכוכית, כמו גם חלקי מגילות פפירוס בשפה היוונית, תכשיטים כולל שתי טבעות זהב, עגיל וכפית כסף ונתגלו 26 מטבעות.^[1]

קומפלקס המערות הגדול

הקומפלקס שימש למגורים בתקופות רבות ושונות. התחלת השימוש בוא היא בתקופה הכלכוליתית והברונזה הקדומה ועקב השימושים החוזרים ונשנים בקומפלקס זה, הממצאים בו הם מעטים ביותר.^[1]

דיר אל-קרנטל

דיר אל-קרנטל (מנזר קרנטל), מנזר יווני-אורתודוקסי במצוק ההר. במאה ה-4 הקים הנזיר חריטון לאורה בפסגת ההר, מעל מיקומו הנוכחי של המנזר. את המנזר הנוכחי התחילה הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית לבנות ב-1875, בסיוע הכנסייה הרוסית.

ההר מוקף חומה שנבנתה לפני מלחמת העולם הראשונה ונועדה להגן על כנסייה שבנייתה לא הושלמה.^[2]

הרכבל

ב-1998 בנתה החברה השווייצרית-אוסטרית דופלמאייר-גאראוונטה רכבל שעולה ממרכז יריחו מערבה במעלה ההר, לאורך 1,330 מטר, עד למסעדה ולמרכז מבקרים. ממנו ממשיכים ברגל למנזר הקרנטל. לרכבל שני זוגות של שלוש קרוניות אדומות (12 קרוניות סך הכל עם קיבולת של 8 אנשים כל אחת) ומתוכנן להסיע 625 אנשים בשעה. כל המסלול הוא מתחת לפני הים: התחנה התחתונה היא בגובה 230- מטר והתחנה העליונה היא בגובה 50- מטר^[3]. הרכבל עלה באש ב-3 במרץ 2015^[4].

מגדל יריחו

מגדל יריחו נמצא בתל יריחו, אך רן ברקאי ורועי לירן מאוניברסיטת תל אביב מציעים כי המבנה שימש למטרת מדידה אסטרונומית, וכי צל הר הקרנטל הגיע עד המגדל בדיוק ביום הארוך ביותר בשנה, וכך היווה המגדל למעשה לוח שנה^[5]. החוקרים סבורים כי המגדל נבנה מסיבות תאולוגיות הקשורות להתקצרות הימים לאחר יום זה.

המגדל נתגלה בחפירות שבוצעו על ידי קתלין קניון בין השנים 1952–1958.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרנטל בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של הרכבל לקרנטל (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ Emanuel Tov, Discoveries in the Judaean Desert Volume XXXIX, global.oup.com, ‏2002
^ אהוד נצר, ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול, יד יצחק בן צבי, ירושלים תש"ס (1999), עמ' 62.
^ משה גלעד, עשרה אתרי תיירות חמים שלא תוכלו לבקר בהם ברשות הפלסטינית, באתר הארץ, 26 בינואר 2017
^ הרכבל עולה באש
^ ויין פרי, Jericho mystery solved: It was a tower of power

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ Emanuel Tov, Discoveries in the Judaean Desert Volume XXXIX, global.oup.com, ‏2002

[2] אהוד נצר, ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול, יד יצחק בן צבי, ירושלים תש"ס (1999), עמ' 62.

[3] משה גלעד, עשרה אתרי תיירות חמים שלא תוכלו לבקר בהם ברשות הפלסטינית, באתר הארץ, 26 בינואר 2017

[4] הרכבל עולה באש

[5] ויין פרי, Jericho mystery solved: It was a tower of power

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]