קרח צף
קרח צף (נקרא גם קרח סחף או נסחף; באנגלית: Drift ice) הוא קרח ים שאינו מחובר לקו החוף או לכל עצם קבוע אחר.[1][2][3] בניגוד לקרח יבשתי (אנ'), ש"מחובר" ליבשה. קרח צף הוא רובד קרח שצף על פני הים במרחבי האוקיינוסים באזורי הקטבים. שכבת הקרח מתחדשת כל שנה. באזורים מסוימים עובי הקרח הצף מגיע למטר אחד, באזורים בהם קיימת שכבת קרח יציבה עובי הקרח מגיע לעובי שמעל ל-4 עד 5 מטרים. במקרים יוצאים מן הכלל השכבה יכולה להגיע לעובי של כ-20 מטר. לעיתים קרובות הקרח הצף עשוי משברי גושי קרח שהתאחדו יחד וקפאו לגוש גדול.
קרח צף נסחף, נישא עם הרוחות וזרמי ים, ומכאן שמו. כאשר גושי קרח צף נדחסים וקופאים יחד עם גושי קרח צף נוספים וכל המסה הזאת קופאת לגוש קרח אחד ענק (ששטחו גדול מעל ל־70% משטח הכיסוי של כל הגושים יחד), נקרא לו גוש קרח דחוס וגדוש-pack ice.[1] רוחות וזרמים יכולים להערים את הקרח הזה לכדי רכסי קרח (אנ') בעובי של עד עשרות מטרים. רכסי קרח אלה מהווים אתגר עבור ספינות שוברות קרח הפועלות באוקיינוסים ובימים הקפואים.
קרח צף מורכב מגושי קרח הפזורים על שטחי ים נרחבים, חתיכות בודדות של קרח ים ברוחב של 20 מטרים או יותר. גושי קרח מסווגים לפי גודלם: קטנים – בגודל 20–100 מטרים; בינוניים – בגודל 100–500 מטרים; גדולים - בגודל 500–2000 מטרים; עצומים – בגודל 2–10 קילומטרים; וענקים - בגודל של יותר מ-10 קילומטרים.[4][5]
קרח צף משפיע על:
- אפשרויות ניווט
- השפעה אקלימית (גושי קרח בקוטב)
- השפעה גאולוגית
- השפעת ביוספרה (אקולוגיה של קרח ים)
קרח צף הנסחף כנחשול קרח יכול להפעיל כוחות אדירים כאשר הוא פוגע בחופים, הוא יכול לגזור הגים ומדחפים מספינות הוא יכול להרוס מזחים ומבנים הנמצאים על חופי הים. ספינות יכולות להיתקע בין גושי קרח.
שני גושי הקרח הצף העיקריים על כדור הארץ הם גוש הקרח הארקטי (אנ') בקוטב הצפוני וגוש הקרח האנטארקטי (אנ') בקוטב הדרומי. אזורי גושי הקרח שנוצרו בקטבים של כדור הארץ נוצרו ממי ים: אזורי גושי הקרח הארקטי באוקיינוס הארקטי ואזורי הקרח האנטארקטי בהאוקיינוס הדרומי משנים באופן משמעותי את גודלם במהלך השינויים העונתיים בשנה. בגלל כמויות אדירות של מים שנוספים או מופחתים (כתוצאה מקפאונם או הפשרתם של גושי הקרח הללו) מהאוקיינוסים ומהאטמוספירה, להתנהגות אזורי הקרח בקטבים יש השפעה משמעותית על שינויי האקלים העולמיים.
-
שוברת הקרח קונטיו, שבתמונה זו נתקעה בקרח צף תוך כדי גרירת ספינת משא בקרח צפוף בצפון הים הבלטי
-
קרח צף בים אוחוצק
-
על סיפון שוברת הקרח של אורורה בים אוחוטסק
סחיפת קרח עונתית בים אוחוטסק ליד החוף הצפוני של הוקאידו, יפן, הפכה לאטרקציה תיירותית,[6] והיא אחת מ -100 נופי הקול של יפן (אנ'). ים אוחוטסק הוא האזור הדרומי ביותר בחצי הכדור הצפוני שבו ניתן להבחין בקרח צף.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפלאי ההתחממות הגלובלית: המסת הקרחונים מסייעת להציל, זמנית לפחות, דובי קוטב, אתר רוטר.נט
- "קרח בים" : פרק מתוך ה- American Practical Navigator של נתנאל בוודיץ '
- אור אליאסון, פצצות החום של האוקיינוס הארקטי, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 22 בספטמבר 2021
- The ‘heat bombs’ destroying Arctic sea ice, סרטון בערוץ "Scripps Oceanography", באתר יוטיוב (אורך: 02:45)
- קריוספירה היום: תנאי קרח הים הארקטי הנוכחיים
- כל מה שאי פעם רצית לדעת על קרח ים אבל פחדת לשאול
- אטלס של סחף קרח ים אנטארקטי
- המסמכים של פול גורדיאנקו אודות קרח בספריית מכללת דארטמות']
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 WMO Sea-Ice Nomenclature
- ^ Weeks, Willy F. (2010). On Sea Ice. University of Alaska Press. p. 2. ISBN 978-1-60223-101-6.
- ^ Leppäranta, M. 2011. The Drift of Sea Ice. Berlin: Springer-Verlag.
- ^ NSIDC All About Sea Ice
- ^ Environment Canada Ice Glossary
- ^ "A Port's Ice Is Thinning, and So Is Its Tourist Trade", The New York Times, March 14, 2006.
- ^ "Honda, Meiji, Koji Yamazaki, Hisashi Nakamura, Kensuke Takeuchi, 1999: Dynamic and Thermodynamic Characteristics of Atmospheric Response to Anomalous Sea-Ice Extent in the Sea of Okhotsk. J. Climate, 12, 3347–3358". Journal of Climate. Journals.ametsoc.org. 12: 3347. 1999. doi:10.1175/1520-0442(1999)012<3347:DATCOA>2.0.CO;2. ISSN 1520-0442.