קרולין קייזר
 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1925 ספוקיין, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 2014 (בגיל 88) סונומה, ארצות הברית |
| שם לידה | Carolyn Ashley Kizer |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
סיאטל, סונומה, פריז, ספוקיין |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת וושינגטון, קולג' שרה לורנס, אוניברסיטת וושינגטון, תיכון לואיס וקלארק |
| שפות היצירה | English, Chinese, Urdu |
| סוגה | Poetry |
| זרם ספרותי |
פמיניזם |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קרולין אשלי קייזר (באנגלית: Carolyn Ashley Kizer; 10 בדצמבר 1925 – 9 באוקטובר 2014) הייתה משוררת אמריקאית, זוכת פרס פוליצר לשירה ב-1985. היא נחשבת לאחת המשוררות החשובות שעסקו בסוגיות מגדריות ופמיניסטיות במאה ה-20.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייה וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בספוקיין, וושינגטון למשפחה מהמעמד הגבוה. אביה, בנג'מין המילטון קייזר, היה עורך דין מצליח. אמה, מייבל אשלי קייזר, הייתה פרופסור לביולוגיה, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד.[1] קרולין הייתה בת יחידה ונולדה להוריה כאשר היו בשנות ה-40 המאוחרות לחייהם. היא גדלה בבית בו ספרות זכתה להערכה רבה; הוריה קראו לה מדי ערב וחשפו אותה למגוון רחב של שירה ופרוזה.[2] חשיפה מוקדמת זו לספרות טיפחה את אהבתה לקריאה ולכתיבה, והיא פיתחה טעם ייחודי משלה. בעוד שהוריה העדיפו משוררים רומנטיים כמו קיטס וויטמן, קייזר נמשכה לסופרים כמו גרטרוד שטיין וברנרד שו בגיל צעיר, והעריכה שנינות, אירוניה ודיוק אינטלקטואלי.[3] בהיותה בת 17 פרסמה שיר במגזין היוקרתי הניו יורקר.[4]
לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון לואיס וקלארק בספוקיין, נרשמה לתואר ראשון בממכללת שרה לורנס, שם למדה בין היתר מיתולוגיה השוואתית עם החוקר ג'וזף קמפבל. ב-1945 קיבלה את התואר הראשון ולאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני באוניברסיטת קולומביה (בספרות סינית,[5] 1946-1945) וכן באוניברסיטת וושינגטון (1947-1946).[2] בתקופה זו גם נישאה והפכה לאם צעירה, וזנחה למספר שנים את תחום השירה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1954 נרשמה לסדנת כתיבה יוצרת באוניברסיטת וושינגטון בהנחייתו של המשורר תיאודור רות'קה.[6] רות'קה השפיע עמוקות על התפתחותה של קייזר כמשוררת ושיחק תפקיד מכריע בהחלטתה להתחייב לשירה כייעוד ודרך חיים.[7] כמנטור, הוא עודד אותה להתגבר על הספק העצמי, לפתח את כישוריה ולהכיר בפוטנציאל שלה כמשוררת.[7] אמונתו ביכולותיה הייתה משמעותית במיוחד לאור הדינמיקה המגדרית שהתקיימה בשנות ה-50 בתחומים שנשלטו באופן מסורתי על ידי גברים, כגון ספרות ואקדמיה.[8] נשים סופרות ומשוררות נתקלו במחסומים רבים: בגישה להשכלה גבוהה, בהיצע של הזדמנויות מקצועיות,[9] בהתייחסות בלתי רצינית ליצירתן,[10] ועוד. לאחר רות'קה, למדה קייזר אצל המשורר סטנלי קוניץ, שעבד כמרצה אורח באוניברסיטת וושינגטון ב-1955–1956, וגם הוא הותיר עליה רושם משמעותי.[11]
ב-1959, ייסדה עם ארבעה משוררים נוספים את "Poetry Northwest" (אנ'), כתב עת רבעוני לשירה.[12] הגיליון הראשון היה בן 32 עמודים ובו יצירות של משוררים בולטים כמו פיליפ לרקין, ג'יימס רייט (אנ') ווויליאם סטאפורד (אנ').[13] חמשת המייסדים ערכו את כתב העת במשותף עד 1964, אז הפכה קייזר לעורכת יחידה, תפקיד בו כיהנה עד 1966.[13] תחת הנהגתה, צבר כתב העת מוניטין בינלאומי, ונודע ככזה שנותן במה הן למשוררים ידועים והן למשוררים בתחילת דרכם.[13]
ב-1961 יצא לאור ספר שיריה הראשון, "הגן כפוי הטובה", אשר ביסס את מעמדה כקול בולט בשירה האמריקאית.[14]
בשנים 1964–1965 נסעה קייזר ללמד בפקיסטן, כמומחית בספרות מטעם מחלקת המדינה האמריקנית.[2] במשך חצי שנה לימדה במוסדות שונים, העבירה הרצאות והקריאה שירה, כשגרירה תרבותית של ארצות הברית.[15] ב-1966 מונתה למנהלת הראשונה של תוכניות ספרותיות במסגרת הקרן הלאומית לאמנויות, שזה עתה נוצרה.[16] כמנהלת ספרותית, היא קידמה תוכניות לסיוע לסופרים וכתבי עת ספרותיים, ופעלה לקידום קריאת שירה בבתי ספר ציבוריים. קיזר כיהנה בתפקיד עד 1970.[2]
בשנות ה-70 וה-80 עבדה כמרצה ומשוררת בתוכניות שהות סופר במכללות ובאוניברסיטאות אמריקאיות רבות, כולל קולומביה, סטנפורד, פרינסטון, אוניברסיטת סן חוזה סטייט (אנ') ואוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. היא הייתה אורחת בכנסים ואירועים ספרותיים ברחבי ארצות הברית, כמו גם בדבלין ופריז.[16] במהלך שני העשורים הללו פרסמה ארבעה ספרי שירה; אחד מהם, "Yin", שיצא לאור ב-1984, זכה בפרס פוליצר לשירה ב-1985.[17]
בנוסף לכתיבה ולהוראה, קייזר תרגמה שירה משפות שונות, כולל אורדו, סינית ויפנית. על עבודת התרגום אמרה: "אני חושבת שיש לי תיאוריה שונה של תרגום לכל משורר שאני מתרגמת, כי כל שפה דורשת דברים שונים כל כך. כל קול פיוטי שונה כל כך מכל קול פיוטי אחר. הדבר שאתה צריך לעשות הוא להפוך לזמן מה לאדם שכתב את השיר".[2]
ב-1995 מונתה לתפקיד קנצלרית באקדמיה למשוררים אמריקאים, אך התפטרה שלוש שנים לאחר מכן עם המשוררת מקסין קומין, במחאה על היעדרותם של נשים ומיעוטים אחרים במועצת המנהלים.[18] כתוצאה מצעד זה, פתח הארגון את שורותיו והפך עם הזמן למגוון יותר.[19]
בשנת 2000 הוציאה לאור את אוסף שיריה, שהקיף ארבעה עשורים של יצירה.[20] באותה שנה הייתה שותפה לעריכת האנתולוגיה "שירה אמריקאית: המאה ה-20".[2]
קייזר זכתה להערכה רבה. מלבד פרס פוליצר הוענקו לה פרס האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות (1985), מדליית רוברט פרוסט למפעל חיים בתחום השירה (1988), פרס לשירה על שם תיאודור רות'קה (אנ') (1988), פרס הספר של וושינגטון (אנ') (1965, 1985, 2002), פרס הר בורסטון לשירה (אנ') (6 פעמים), פרס על שם ג'ון מייספילד, פרס על מפעל חיים מאגודת המשוררים של וושינגטון (2006), ועוד.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1946 נישאה לצ'ארלס סטימסון בוליט, עורך דין ממשפחה עשירה ומשפיעה בסיאטל, ולזוג נולדו שלושה ילדים – בן ושתי בנות.[21] הנישואין הסתיימו בגירושים בשנת 1954.[22]
ב-1975 נישאה לג'ון מרשל וודברידג', היסטוריון אדריכלות.[23] השניים חילקו את זמנם בין בתים בקליפורניה ובפריז.[16] וודברידג' נפטר ביוני 2014, חודשים ספורים לפני מותה של קייזר באותה שנה.[24] קייזר נפטרה ב-9 באוקטובר 2014, בסונומה, קליפורניה, עקב סיבוכים של דמנציה.[19] היא הייתה בת 89.
יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירתה של קייזר הייתה מלאת סתירות, וערבבה רגשות ורעיונות שונים. היא שילבה בין האישי לאוניברסלי, בין עומק אינטלקטואלי לכנות רגשית, מה שהעניק לשירתה עוצמה מיוחדת.[2]
קייזר כתבה לא רק על חוויותיה האישיות, אלא חקרה רעיונות גדולים יותר על החיים, על החברה ועל מערכות יחסים לסוגיהן.[25] היא לא חששה לכתוב בכנות על נושאים קשים כמו זכויות אדם, יחסי כוחות מגדריים, או ציפיות חברתיות. לעיתים קרובות כתבה על חוויותיהן של נשים, על המאבקים שלהן ועל הדרכים בהן החברה מתייחסת אליהן. הסופרת מלאני רהאק אמרה על קייזר ש"הייתה פמיניסטית כמעט לפני שהמונח היה קיים, והתבטאה בעקביות נגד אי צדק, הן בעבודתה והן בחייה".[2]
שירתה של קייזר יכלה להיות כועסת וביקורתית, אך גם עליזה ושנונה. הסגנון שלה היה ברור וישיר, אבל גם עמוק ומהורהר. לעיתים עשתה שימוש בהומור כדי לדון בנושאים רציניים ומורכבים באופן שיהיה נגיש לקורא.[26] השפה ובחירת המילים שלה היו מדודות ומוקפדות. היא כתבה לא רק באופן ספונטני, אלא יצרה כל שורה במחשבה אסטרטגית על צליל, משמעות והשפעה רגשית. שיריה היו מלאים בדימויים והתאפיינו בעושר לשוני, תוך שימוש באוצר מילים מתוחכם אך ברור, והימנעות מביטויים פשטניים או סנטימנטליים מדי.[27] כך שלטה בטון הרגשי של השיר.
קייזר שילבה בשירתה השפעות מסורתיות ומודרניות: היא שאבה השראה ממשוררים קלאסיים כמו אלכסנדר פופ, תוך התייחסות ביקורתית לסוגיות חברתיות ופוליטיות עכשוויות.[2] כמו כן מיזגה אלמנטים של מזרח ומערב, באמצעות שימוש במסורות ספרותיות יפניות וסיניות ביצירתה.[28] על ידי מיזוג מסורות וגישות מגוונות אלה, יצרה קייזר קול פיוטי ייחודי, שהיה גם חדשני וגם מעוגן בהיסטוריה הספרותית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרולין קייזר – מבחר משיריה, באתר Poetry Foundation (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Kizer, Benjamin H. (Benjamin Hamilton), 1878-1978". Social Networks and Archival Context (snaccooperative.org).
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Carolyn Kizer 1925–2014". Poetry Foundation. נבדק ב-11 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Carolyn Kizer: First Loves, Poetry Society of America (באנגלית)
- ^ Carolyn Kizer, Pulitzer Prize-winning poet who had 'love-hate' relationship with Spokane, dies | The Spokesman-Review, www.spokesman.com
- ^ "The Art of Poetry No. 81" (באנגלית). Vol. Spring 2000, no. 154. 2000. ISSN 0031-2037. נבדק ב-2024-12-30.
- ^ "Roethke Readers -- Carolyn Kizer interview". אורכב מ-המקור ב-2006-09-20. נבדק ב-2006-11-02. Zahler, Richard, article from the Seattle Times, (no specific date) 1985, as reprinted at the University of Washington English Department Web site, Web page titled: "Theodore Roethke Memorial Poetry Readings: Carolyn Kizer Interview (1985)"
- ^ 1 2 On Kizer: “Her Own Woman”, www.poetrynw.org
- ^ english literature: the asymmetry between male writers and female students, mxogyny (באנגלית אמריקאית)
- ^ Pragya Singh Rajput, Anuradha Ekka, Gender Roles: A Critical Examination of Their Construction, Evolution and Impact in English Literature, International Journal of Humanities, Social Science and Management Volume 3, Issue 4, 2023, עמ' 322-337
- ^ Garima Diwan, Women's Voices in 20th-Century Literature, International Journal of Early Childhood Special Education Vol 13, Issue 01, 2021, עמ' 1207-1210
- ^ David Rigsbee - Guest Editorial - On "The Abduction" and First Meeting Stanley Kunitz, Live Encounters (באנגלית אמריקאית)
- ^ Center for the Study of the Pacific Northwest, www.washington.edu
- ^ 1 2 3 About, www.poetrynw.org
- ^ Carolyn Kizer | Feminist Poet, Pulitzer Prize, Poetry Critic | Britannica, www.britannica.com, 2024-12-06 (באנגלית)
- ^ Marian Janssen, Poet in Pakistan: the Flamboyant Carolyn Kizer, The Markaz Review, 2021-03-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 "New York State Writers Institute - Carolyn Kizer". אורכב מ-המקור ב-2006-09-15. נבדק ב-2006-11-02. New York State Writers Institute of the State University of New York Web site, Web page titled "Carolyn Kizer: September 29, 1999 (Wednesday)". Retrieved November 1, 2006.
- ^ Kizer, Carolyn 1925– | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
- ^ "Obituary of Carolyn Kizer".
- ^ 1 2 Fox, Margalit (10 באוקטובר 2014). "Carolyn Kizer, Pulitzer-Winning Poet, Dies at 89". The New York Times. נבדק ב-11 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Academy of American Poets, Carolyn Kizer, Poets.org (באנגלית)
- ^ "Carolyn Kizer Obituary | Carolyn Kizer Funeral | Legacy.com". Legacy.com. 14 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Carolyn Kizer dies at 89; Pulitzer winner's poems reflected her feminism". Los Angeles Times. 13 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kizer, Carolyn (Ashley) 1925- | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
- ^ Carolyn Kizer, Pulitzer Prize-winning poet who had 'love-hate' relationship with Spokane, dies | The Spokesman-Review, www.spokesman.com
- ^ John Taylor, Cool? Calm? Collected?: A Meditation on Carolyn Kizer's Poetry, Michigan Quarterly Review XLI, Winter 2002
- ^ Carolyn Kizer’s Poetry – Persimmon Tree (באנגלית אמריקאית)
- ^ Carolyn Kizer Critical Essays - eNotes.com, eNotes (באנגלית)
- ^ Yin by Carolyn Kizer: A Pulitzer Prize-Winning Collection, BOA Editions, Ltd.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קרולין קייזר".