קרב מפרץ בנטרי
מלחמה: מלחמת תשע השנים | ||||||||||||||||||
תאריך | 11 במאי 1689 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | מפרץ בנטרי, אירלנד | |||||||||||||||||
קואורדינטות | 51°39′00″N 9°43′00″W / 51.65°N 9.71666667°W | |||||||||||||||||
תוצאה | אין הכרעה חד משמעית, ניצחון טקטי צרפתי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב מפרץ בנטרי (באנגלית: Battle of Bantry Bay) הוא קרב ימי שנערך ב-11 במאי 1689, במהלך מלחמת תשע השנים, בין צי צרפתי בפיקוד תת-אדמירל מרקיז דה שאטורנו לבין צי הברית של אנגליה, ממלכת הבסבורג, בוואריה, ספרד והאימפריה הרומית הקדושה בפיקודו של האדמירל האנגלי ארתור הרברט. הקרב, שניטש במפרץ בנטרי בדרום אירלנד, היה גם הפעם הראשונה מאז שנת 1545 בה נלחמו צי צרפתי וצי אנגלי אחד בשני.
העילה לקרב הייתה ניסיון של הצרפתים להעביר אספקה למלך ג'יימס השני במסגרת ניסיונותיו להשיב לידיו את כס השלטון האנגלי. תוצאות הקרב לא היו חד משמעיות: הצרפתים הצליחו להעביר אספקה למערכה האירית של ג'יימס והצי הצרפתי בפיקודו של שאטורנו הסב נזק רב לצי האנגלי, אך ההצלחות הטקטיות של הצרפתים לא הביא להשגים אסטרטגיים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המהפכה באנגליה אשר התרחשה בשנת 1688 הביאה לנפילתו של המלך ג'יימס ה-2 ולעלייתו של ויליאם, הנסיך מאורנג'. ויליאם, כעת המלך ויליאם ה-3 שלט בצוותא עם אשתו מרי. ג'יימס אמנם נמלט לצרפת שם קיבל מקלט מדיני מעמיתו הצרפתי, המלך לואי ה-14 אך לא זנח את נסיונותיו לשוב לאנגליה ולכס המלכות.
לואי סייע לג'יימס משתי סיבות: ראשית, המלך הצרפתי האמין בכל ליבו בזכותו של המלך מבית סטוארט לשלוט באנגליה. שנית וחשובה יותר, לואי האמין שהמלחמה באירלנד תעסיק את ויליאם בעוד שהוא עסוק בחזית בדרום הולנד שמאוחר יותר תהפוך למוקד משמעותי במלחמה.
בעודו בצרפת גייס ג'יימס צבא כדי לסייע לסגנו באירלנד ארל מטירקונל. אומנם ג'יימס שלח בעבר עזרה כספית לטירקונל אך רק בשנת 1689 היה טירקונל מוכן עם צבאו להוביל את המערכה. ג'יימס נחת בקינסייל יחד עם 100 קצינים צרפתיים וכ-2500 חיילים ונע יחד עם טירקונל לכיוון דבלין מתוך כוונה להכריע את המערכה באירלנד טרם פלישה לסקוטלנד או אנגליה. לשם כך נזקק ג'יימס לאספקה וציוד מצרפת. אנגליה לא ששה לאפשר לג'יימס ובעלי בריתו מצרפת דריסת רגל באירלנד והפרלמנט החליט לערב את הצי המלכותי.
קרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארתור הרברט, המפקד החדש של הצי האנגלי, יצא לים רק בתחילת אפריל כאשר הוא משאיר מאחוריו מספר ספינות שהתמרדו עקב עיכובים בתשלומי משכורות. הצי יצא לים עם 19 ספינות ב-4 באפריל והגיע לקורק ב-12 באפריל מתוך כוונה לאתר ספינות צרפתיות. הצי הצרפתי שהורכב מ-24 ספינות מרמה שלישית ורביעית, שתי פריגטות ועוד מספר ספינות קטנות יותר לאספקה עבור המערכה של ג'יימס, עזב את נמל ברסט ב-6 במאי. כשהגיע הצי הצרפתי לדרום אירלנד הם גילו כי הצי של הרברט לא אפשר הנחתה של ציוד לחוף בקינסייל ולכן פנו למפרץ בנטרי. בבוקר לאחר מכן, ב-11 במאי, בעוד הצרפתים מורידים לחוף אנשים, אספקה וכסף, נגלה הצי של הרברט. הצרפתים מיהרו להרים עוגן וקרב התפתח בתוך המרחב הצפוף של המפרץ.
תחילה נערכו שני הציים בקווים מקבילים אך הצי האנגלי נאלץ לצאת אל הים הפתוח עקב יתרון ברוח של הצי הצרפתי. הקרב נמשך סך הכל כארבע שעות והסתיים ללא הכרעה ממשית אף על פי שהצי הצרפתי הצליח לשמור על ספינות האספקה ולהוריד את כל הציוד הנחוץ לחוף. כשהצי הצרפתי ניתק מגע בתום הקרב, בשעות אחר הצהריים, הנזקים שנגרמו הן לכלים והן בנפש בצי האנגלי לא אפשרו להרברט לפתוח במרדף.
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני הציים נפרדו. שאטורנו חזר לברסט ב-18 במאי כאשר בדרך הוא הספיק לתפוס ולהחרים שבע ספינות סחר הולנדיות. הרברט הפליג לאיי סכילי ב-22 במאי. עבור שני הציים תוצאות הקרב אינן מספקות. על אף שהצי האנגלי ספג נזק כבד שאילץ את הרברט לחנות חודשיים בפורטסמות' (כשבאותו זמן אירלנד הייתה חסרת הגנה ימית), שאטורנו כשל בניצול היתרון שיצר בקרב לטובת המערכה. בינתיים ג'יימס החל את המצור על העיר דרי שתפיסתה תאפשר לו גישה לסקוטלנד. שלוש פריגטות צרפתיות תחת קפטין דוקוסנה (Duquesne) נשלחו כדי לסייע. הפרלמנט הסקוטי בתגובה שלח 2 ספינות קטנות להתמודד עם הצרפתים אולם ניסיון זה נכשל כאשר דוקוסנה תפס אותם ב-20 ביולי בתעלה הצפונית בין אנגליה לאירלנד. בעלות הברית החלו לעבות את הכוח הימי בתעלה והצי במהרה הגיע ל-34 אוניות קו אנגליות ו-20 הולנדיות, 17 פריגטות ו-17 אוניות סיור קטנות יותר. הכח פיטרל בים דרומית לקינסייל ומנע מספינות אספקה צרפתיות להגיע לאירלנד לסייע למערכה של ג'יימס.
הצי הצרפתי שהתאסף בברסט קיבל תגבורת עם 20 אוניות קו של טורוויל וארבע פריגטות והפליג ב-15 באוגוסט לכיוון מפרץ ביסקיי אך לא היווה איום על הצי האנגלי-הולנדי ולא יכול היה למנוע מאדמירל ג'ורג' רוק מלהסיר את המצור על דרי, ומהצבא של מרשל סקומברג לנחות בקאריקפרגוס ב-23 במאי. עם התגבורת של קאריקפרגוס הצבא של ויליאם שהתייצב מול ג'יימס כבר מנה מעל ל-40 אלף חיילים.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Aubrey, Philip. The Defeat of James Stuart’s Armada 1692. Leicester University Press, (1979)
- Lynn, John A. The Wars of Louis XIV, 1667–1714. Longman, (1999)
- Kinross, John. The Boyne and Aughrim: The War of the Two Kings. The Windrush Press, (1998)
- Roger N.A.M. The Command of the Ocean: A Naval History of Britain 1649–1815, Penguin Group, (2006)
- Tunstall, B. Naval Warfare in the Age of Sail: The Evolution of Fighting Tactics, 1650-1815. Conway Maritime, (2001)