קישטלק
| |||
כיכר סנט אישטוואן | |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | המישור הגדול הדרומי | ||
מחוז | צ'ונגראד-צ'נאד | ||
נפה | נפת קישטלק | ||
ראש העיר | Sándor Nagy | ||
שטח | 69.19 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 7,072 (1 בינואר 2024) | ||
‑ צפיפות | 100.71 נפש לקמ"ר | ||
קואורדינטות | 46°28′23″N 20°08′42″E / 46.473°N 20.145°E | ||
אזור זמן | UTC 1 | ||
[1] | |||
קישטלק (בהונגרית: Kistelek) היא עיירה במחוז צ'ונגראד-צ'נאד שבהונגריה. מקום מושב נפת קישטלק.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הפלישה הטורקית לאזורים המרכזיים של המדינה, היה צורך ביישוב מחדש, ובשל כך נעקרו 100 משפחות באמצע הדרך בין סגד לבין קישקונפלדיהאזה לתוך ערבת קיש-טלק. הצאצאים של מתיישבים אלה חיים במקום פחות או יותר גם כיום. קו האורך ה-20 המפורסם נמצא רק כמה קילומטרים ממזרח לתנועת המעגל והמהווה את מרכז היישוב.
היישוב שוכן על הגבול של שני אזורים עם נתונים גאוגרפיים שונים, האחד הוא קישקונשאג (Kiskunság) החולי והשני הוא עמק נהר הטיסה החרסיתית. שני אזורים אלו שונים גם בפני השטח, בעוד האחד מאופיין בעולם חקלאי נרחב (למשל: Zöldmező, Kemping, Balástyán), השני מאופיין במערכת אחוזות רחבת היקף (למשל טירת Pallavicini ב"אופוסטאסר" (Ópusztaszer)). לקרקעות יש הרכב הטרוגני למדי. על הגבול של אופוסטאסר וקישטלק אדמת החרסית אופיינית יותר. על גבול צ'נגלה נוכל למצוא חול, בו ניתן למצוא פה ושם שטחי מרעה מלוחים, אזור אבן גיר של מים מתוקים שטוף.
הצמחייה של לפני תחילת המאה ה-20 הבל אפוק הייתה דומה לזו של ערבה מיוערת, עם כמה עצים פה ושם. היום רובו הפך לאזור מתורבת (כלומר מעובד או מיושב), חלק קטן נשאר מרעה, לא נשארה הרבה צמחיית יער טבעית. למרבה המזל, הקומוניזם לא השפיע על אזורי החווה המבודדות שלו כמו גם על אזורים אחרים.
נגישות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז העיר, עובר כביש 5, כרחוב הראשי שלה, בערך מצפון לדרום, מה שהופך אותו לנתיב הגישה החשוב ביותר לעיר. האזור מושפע גם מהכביש המהיר M5, שהצומת הקרוב ביותר שלו נמצא כ-4.5 ק"מ מערבית למרכז, מבחינה מנהלית באזור צ'נגלה, בצומת הכביש וכביש 5411.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הוזכר לראשונה בצ'ארטר חוקי בשנת 1420, במקום של היישוב הנוכחי היה קיים כבר בימי הביניים יישוב של הקומנים עם כנסייה.[1] היישוב הפך לערבת סגד במשך זמן רב לאחר הפלישה הטורקית. בשנת 1747, בערבת קישטלק, ליד הדרך לקישקונפלדיהאזה, היו שבעה בתים ליד סניף הדואר והפונדק.
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכנסייה הקתולית המלך אישטוואן הקדוש. Bercsényi Miklós utca 5
- הכנסייה הקלוויניסטית. Rákóczi Ferenc utca 5
- הכנסייה הלותרנית. Rákóczi Ferenc utca 5
- הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי. Damjanich János utca 20
- הקהילה היהודית. Kisteleki Ede utca 6
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחנת כוח גיאותרמית
- הכנסייה הרומית-קתולית של סטפן הקדוש: נבנתה בין 1825 לבין 1831 בסגנון קלאסיסטי
- ליד הכנסייה הקתולית נמצאת אנדרטת מלחמת העולם הראשונה שנבנתה ב-1929. עבודתם של הוגו קביצקי ואימרה הדנאגי, שעל הכן חרוטים שמותיהם של 261 גיבורים שנפלו.
- אנדרטת מלחמת העולם השנייה (1991)
- מוזיאון קישטלק, אוסף היסטוריה מקומית
- "בתים שטופי שמש" (נותרו רק 11 בניינים: זהו עיטור נפוץ ואופייני של בתי חווה)
- מזרקת סטפן הקדוש
- מרחצאות תרמיות: 38-34 °C מים שמתאימים לטיפול במחלות מפרקים ותנועה ותלונות גינקולוגיות
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדה קישטלקי, (מקודם רייכלינגר עד 1897[2] בהונגרית: Kisteleki Ede; קישטלק, 26 בנובמבר 1861 – בודפשט, 14 במאי 1931)[3] היה סופר, משורר, עיתונאי, עורך עיתון יהודי-הונגרי.
קהילה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקישטלק התיישבו יהודים במאה ה-18. בשנת 1880 ישבו בה 141 יהודים.[4] בשנת 1930 ישבו בה 218. הקהילה הייתה מסונפת לעיר סגד וכנראה גורשו לאושוויץ בסוף יוני 1944 דרך גטו סגד.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גן הכנסייה
-
כיכר סנט אישטוואן
-
כיכר סנט לאסלו
-
כיכר סנט אישטוואן
-
קפלת עגלה ותחנות קלווארי
-
בית עיריית קישטלק
-
הכנסייה הקתולית בקישטלק
-
מרכז התרבות הרוזן קונו קלבלסברג
-
מרכז חינוך חקלאי קישטלק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קישטלק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Ethnographia • 90. évfolyam (1979) | Arcanum Digitális Tudománytár". adt.arcanum.com. נבדק ב-2021-08-03.
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 66564/1897. Forrás: MNL-OL 30798. mikrofilm 187. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1897. év 25. oldal 4. sor
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1176/1931. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-13.
- ^ האנציקלופדיה של החיים היהודיים לפני השואה