לדלג לתוכן

קטכולאמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קטכולאמינים)
קבוצת קטכול
דופאמין, דוגמה לקטכולאמין

קטכולאמין (באנגלית: Catecholamine) הוא תרכובת אורגנית המכילה קבוצת קטכול (קבוצת בנזן המכילה שתי קבוצות צד הידרוקסיליות) ומתמיר אמיני.

יצירת קטכולאמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטכולאמינים מיוצרים מחומצת האמינו טירוזין. חומרים אלו מסיסים במים ונקשרים לחלבונים שונים, ובאופן זה מועברים בזרם הדם בגוף. הטירוזין מגיע אל גופינו בצורת חלבון דרך המזון הנצרך, או על ידי הידרוקסילציה של חומצת האמינו פנילאלנין על ידי האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז.

פירוק קטכולאמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

COMT הוא אנזים שמפרק קטכולאמינים בנוזל החוץ-תאי[1].

מוליכים עצביים מקבוצת הקטכולאמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגוף האדם, ישנם מספר מוליכים עצביים מרכזיים המשתייכים לקבוצת הקטכולאמינים. המוליכים הקטקולאמיניים הם חלק ממערכות המוליכים העצביים המרכזיות של המוח[2]. העיקריים שבהם הם אדרנלין (אפינפרין), נוראדרנלין ודופמין והם משתייכים גם לקבוצת המונואמינים.

אדרנלין ונוראדרנלין משתחררים מליבת יותרת הכליה, והם בעלי תפקיד מכריע בוויסות תגובת הילחם או ברח בגוף.

מוליכים עצביים מקבוצת הקטכולאמינים מיוצרים מחומצות האמינו טירוזין. הטירוזין נאגר בנוירונים מפרישי קטכולאמינים, ודורש מספר תגובות על מנת להפוך למוליך העצבי הרצוי בגוף. היצור של קטכולאמינים מווסת על ידי אנזים המכונה מונואמין אוקסידאז[1].

רמת השחרור של קטכולאמינים בקליפת המוח הקדם-מצחית יכולה לשנות במהירות את חוזק הקשרים ברשתות קדם מצחיות, כדי לתאם בין מצבים קוגניטיביים ותודעתיים לבין הדרישות הפיזיולוגיות המתעוררות בעקבות גירויים ואירועים שונים בסביבה[3]. רמות גבוהות של קטכולאמינים, המופרשות בשעת לחץ כתגובה למצבי מתח, יכולים לדכא במהירות את הפעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית ולהעביר אותה למצב "offline" כדי להגיב לסכנה על ידי העברת השליטה על ההתנהגות למערכות פרמיטיביות יותר כמו האמיגדלה והסטריאטום שמתווכים תגובות אינסטינקטיביות[3].

היבטים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר תרופות בשוק שהן אנלוגים של הקטכולאמינים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קטכולאמין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ Li, S. C. (2012). Neuromodulation of behavioral and cognitive development across the life span. Developmental psychology, 48(3), 810.
  3. ^ 1 2 Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.