קולחוז
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
קוֹלְחוֹז (ברוסית: ⓘⒾ – "קוֹלֶקְטִיבְנוֹיֵה חוֹזְיַאִסְטְבוֹ" – משק שיתופי) הוא כינוי למשק שיתופי בברית המועצות. כחלק מתוכנית החומש של סטלין כפו שלטונות ברית המועצות על האיכרים, בתקופה המכונה "קולקטיביזציה", להתאחד בחוות חקלאיות שיתופיות, בהם הרווחים מתחלקים בין חברי הקולחוז. בניגוד לסובחוז, שהיה משק חקלאי בבעלות המדינה, חברי הקולחוז לא קיבלו משכורת קבועה אלא התחלקו ברווחיו ובתוצרתו.[1]
בתקופת הקולקטיביזציה הוכרחו חקלאים רבים בברית המועצות להתאחד בקולחוזים בניגוד לרצונם ולמכור את התוצרת למדינה במחיר קבוע מראש ונמוך. לשם דוגמה, ב-1948 היה מחיר השיפון הסיטונאי בברית המועצות 335 רובלים ל-100 ק"ג, אך הקולחוזאים קיבלו עבור כמות זו 8 רובל בלבד ואף תשלום זה נשחק בשל האינפלציה עד שעמד בתחילת שנות ה-50 על כמחצית או שליש מעלות הגידול בפועל. מסיבה זו ואחרות, מרדו באוקראינה האיכרים נגד השלטון בשנים 1930–1933[2] וגרמו להשמדת אזורים חקלאיים רבים ולשחיטת בהמות (בין השנים 1929 ל-1933 נשחטו יותר ממיליון בהמות. מעל מ-700 בהמות ליום, בממוצע). כתוצאה מהמרד של החקלאים האוקראינים החליט יוסיף סטלין על חקיקת חוקים שלבסוף גרמו להולודומור.[3]
.jpeg)
במסגרת הקולחוז, כל חבר היה מקבל חלק מהרווחים בהתאם לכמות ימי העבודה שהשקיע בקולחוז. אולם חוסר האמון בין חברי הקולחוז גרם לכך שהעבודה נעשתה בעצלתיים והיעילות הייתה נמוכה ביותר. חברי הקולחוז הורשו להחזיק משק ביתי פרטי לצריכה עצמית בלבד עם אדמה בשטח של 4 דונם, בו הורשו לעבוד לאחר שמלאו את מכסת העבודה היומית עבור הקולחוז. במקרים רבים, עיקר התפוקה של הקולחוז הייתה ממשקים פרטיים אלו. במחקרים בשנות ה-70 התגלה, שהתפוקה במשקים הביתיים הייתה פי 15 מהתפוקה במשקים הקולחוזיים.[4]
מסך הברזל שהתרומם ב-1989, והוציא כעשרים מדינות מהבידוד וההסתרה משאר העולם במשך ארבעה עשורים, חשף בפנינו את החקלאות המסורתית והשפעותיה הכלכליות, שהתרחשו במדינות אלו (מדינות ברית המועצות לשעבר). חלק משיטות אלו היו מוצלחות וחלק פחות. תקופה זו היא תקופת ה"חקלאות במעבר" הן מבחינה כלכלית והן מבחינת מדיניות הקרקע והצמיחה של מבנה החקלאות במדינות פוסט סובייטיות.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולחוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ R. W. Davies, The Industrialisation of Soviet Russia 2: Soviet Collective Farm, 1929-1930, Springer, 1989-05-05, ISBN 978-1-349-10255-6. (באנגלית)
- ^ Mark Harrison, Review of The Industrialisation of Soviet Russia. Vol 5: The Years of Hunger: Soviet Agriculture, 1931-1933, The Economic History Review 58, 2005, עמ' 626–628
- ^ Paul R. Gregory, Review of The Socialist Offensive: The Collectivisation of Soviet Agriculture, 1929-1930.; The Soviet Collective Farm, 1929-1930., R. W. Davies, Journal of Economic Literature 20, 1982, עמ' 1070–1073
- ^ Paul Gregory, Review of The Years of Hunger: Soviet Agriculture, 1931–1933, R. W. Davies, Stephen G. Wheatcroft, The Journal of Modern History 78, 2006, עמ' 539–541 doi: 10.1086/505849
- ^ Zvi Lerman, Csaba Csáki, Gershon Feder, Agriculture in Transition: Land Policies and Evolving Farm Structures in Post-Soviet Countries, Lexington Books, 2004, ISBN 978-0-7391-0807-9. (באנגלית)
