קארן קמנסק
 | |
| לידה |
2 בינואר 1970 (בת 54) שיקגו, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
|
www | |
  | |
קארן קמנסק (באנגלית: Karen Kamensek; נולדה ב-2 בינואר 1970) היא מנצחת תזמורות ואופרה אמריקאית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קמנסק נולדה ב־1970 בשיקגו, ארצות הברית. הוריה הגיעו לארצות הברית מקמניצה מריבור, סלובניה.
קמנסק קיבלה תארים בניצוח תזמורתי וביצוע פסנתר מבית הספר למוזיקה ג'ייקובס באוניברסיטת אינדיאנה.[1]
משנת 2000 עד 2002 קמנסק שימשה כמנצחת הראשונה של הפולקסאופר של וינה. מ-2003 עד 2006 היא הייתה המנהלת המוזיקלית הכללית של תיאטרון פרייבורג והאישה המנצחת הראשונה בתולדות פרייבורג.
מ-2007 עד 2008 קמנסק שימשה כמנהלת מוזיקלית זמנית בתיאטרון הלאומי הסלובני במריבור ומ-2008 עד 2011 כמנהלת מוזיקלית שותפה באופרה הממלכתית של המבורג.
בשנת 2011, היא זכתה לתואר GMD והמנצחת הראשית של האופרה הלאומית של הנובר (אנ') והאישה המנצחת הראשונה שכיהנה בתפקיד זה בהנובר. היא ויתרה על התואר GMD ב-2015,[דרוש מקור] ונשארה כמנצחת ראשית עד 2016.[2] [3] [4] [5]
במרץ 2016 קמנסק ביצעה את הופעת הבכורה שלה בניצוח באופרה הלאומית האנגלית עם "אחנתון" של פיליפ גלאס.[6] [7] [8] היא שיתפה פעולה לעיתים קרובות עם גלאס [9] וניצחה ב־2005 על ההקלטה של מוזיקת אורנג' מאונטיין של המלחין, "Les Enfants Terribles". בשנת 2017, קמנסק הופיעה בקונצרט הבכורה שלה בפסטיבל הפרומס, עם תזמורת בריטן סינפוניה, כשניצחה על הביצוע החי המלא הראשון לקטעים של פיליפ גלאס וראווי שנקר, עם בתו של שנקר אנושקה שנקר כסולנית.[10] היא חזרה לאופרה הלאומית האנגלית עבור החידוש שלהם ב-2018 ל- "Satyagraha של Glass". [11]
ב-2018 ניצחה על האופרה כרמן באופרה הישראלית.[12]
בנובמבר 2019, קמנסק הופיעה בהופעת הבכורה שלה בניצוח במטרופוליטן אופרה עם "אחנתון".[13] ב-23 בנובמבר 2019, קמנסק ניצחה במטרופוליטן אופרה בשידור חי ב־HD (אנ') עם "אחנתון" והייתה המנצחת השנייה אי פעם לעשות זאת.[1]
ההקלטה של "אחנתון" זכתה לאחר מכן בפרס גראמי לשנת 2022 להקלטת האופרה הטובה ביותר .
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קארן קמנסק, באתר AllMusic (באנגלית)
קארן קמנסק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קארן קמנסק, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
אתר האינטרנט הרשמי של קארן קמנסק (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Office of Entrepreneurship and Career Development (2020-03-25). "Karen Kamensek: March Entrepreneur of the Month". Indiana University Bloomington, JSoM: Entrepreneurship & Career Development - Resources to Take Charge of Your Future. נבדק ב-2020-07-07.
- ^ Peters, Von Helmut (5 בינואר 2009). "Die Frau an ihrer Seite" (בגרמנית). Die Welt. נבדק ב-12 בדצמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Karrieresprung: Karen Kamensek geht nach Hannover" (בגרמנית). Hamburger Abendblatt. 2 במרץ 2010. נבדק ב-12 בדצמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Arndt, Stefan (19 במרץ 2014). "Kamensek verlässt Hannover" [Kamensek leaves Hanover]. Hannoversche Allgemeine (בגרמנית). אורכב מ-המקור ב-2014-03-22. נבדק ב-2024-04-13.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brown, Emily Freeman (2015). "Kamensek, Karen". A Dictionary for the Modern Conductor, p. 175. Scarecrow Press. מסת"ב 0810884011
- ^ Alexandra Coghlan (2016-03-05). "Akhnaten, English National Opera". The Arts Desk. נבדק ב-2020-07-07.
- ^ Andrew Clements (2016-03-06). "Akhnaten review – a gloriously coloured eye-catching affair". The Guardian. נבדק ב-2020-07-07.
- ^ George Hall (במרץ 2016). "Akhnaten, London, English National Opera, 3/4/16". Opera News. נבדק ב-2020-07-07.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Anna Kisselgoff (1996-11-22). "A Fusion Inspired By Cocteau". The New York Times. נבדק ב-2015-12-12.
- ^ Frances Wilson (2017-08-16). "Prom 41: East meets West in Glass/Shankar Passages". Bachtrack. נבדק ב-2020-07-07.
- ^ Erica Jeal (2018-02-07). "Satyagraha review – a masterclass in suggestion and imagination". The Guardian. נבדק ב-2020-07-07.
- ^ Kamensek Karen, conductor, www.israel-opera.co.il (באנגלית)
- ^ Anthony Tommasini (2019-11-10). "Review: 'Akhnaten' Puts You on Philip Glass Time". The New York Times. נבדק ב-2020-07-07.