קארל סנדרס

קארל סנדרס
Carl Sanders

קארל סנדרס, 1966
לידה	15 במאי 1925 אוגוסטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
פטירה	16 בנובמבר 2014 (בגיל 89) אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
שם מלא	קארל אדוארד סנדרס האב
מדינה
מקום קבורה	פארק הזיכרון ווסטאובר, אוגוסטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת ג'ורג'יה אקדמיית מחוז ריצ'מונד בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'יה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל ג'ורג'יה ה־74 14 בינואר 1963 – 10 בינואר 1967 (4 שנים) סגן מושל ג'ורג'יה פיטר זאק גיר → ארנסט ונדייבר לסטר מדוקס ←
חבר הסנאט של ג'ורג'יה 1956–1962 (כ־6 שנים)
חבר בית הנבחרים של ג'ורג'יה 1954–1956 (כשנתיים)

קארל אדוארד סנדרס האב (באנגלית: .Carl Edward Sanders Sr;‏ 15 במאי 1925 – 16 בנובמבר 2014) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-74 בשנים 1963–1967.

ראשית חייו

קארל סנדרס נולד באוגוסטה, ג'ורג'יה למשפחה מהמעמד הביניים. לימים הוא ציין שהייתה לו "ילדות מאושרת ובטוחה במיוחד". הוא התחנך בבית הספר התיכון אקדמיית מחוז ריצ'מונד, שם הוא הצטיין בלימודיו ושיחק בנבחרת הפוטבול של בית הספר. הוא היה מועמד ללימודים באקדמיה הצבאית של ארצות הברית, אך בסופו של דבר הוא קיבל מלגת פוטבול באוניברסיטת ג'ורג'יה. ב-1942 הוא שיחק כקוורטרבק בנבחרת השנה הראשונה של האוניברסיטה.

בעת לימודיו, נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, וב-1943 הוא עזב את לימודיו והתגייס לחילות האוויר של צבא ארצות הברית. הוא הוצב כלוטננט והטיס מטוסי בואינג B-17 מבצר מעופף. למטוס האישי שלו הוא קרא "האפרסק של ג'ורג'יה" (Georgia Peach), אך מעולם לא הוצב מעבר לים. לאחר המלחמה הוא שב לאוניברסיטה כדי להשלים את לימודיו. הוא למד משפטים, בראשית 1947 עבר את בחינות לשכת עורכי הדין, וסיים את לימודיו בדצמבר אותה שנה. סנדרס שיחק בקבוצת הפוטבול "ג'ורג'יה בולדוגס" (Georgia Bulldogs) והשתתף במשחק הגמר "אויל בול" (Oil Bowl). הוא היה חבר באחוות כי-פי ובאגודה הספרותית פי-קפא, והשתתף בנבחרת הדיבייט של האוניברסיטה. בספטמבר 1947 הוא נשא לאישה את בטי פוי, סטודנטית לאומנות שהוא הכיר בעת לימודיו, ולשניים נולדו שני ילדים. סנדרס החל לעסוק בעריכת דין באוגוסטה בשותפות עם הנרי המונד לפני שהקים משרד משל עצמו בשותפות עם כמה שותפים אחרים. הוא הקדיש זמן בעבודתו כדי לממן חוב שנוצר בשל טיפול רפואי שעברה אשתו.

מחוקק בג'ורג'יה

סנדרס גילה עניין בפוליטיקה בזכות אביו ששימש כחבר מועצת מחוז ריצ'מונד. ב-1954 הוא נבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה. שנתיים לאחר מכן הוא נבחר לסנאט של ג'ורג'יה. באותה תקופה היה נהוג הסכם רוטציה, על פיו המושב אותו אייש סנדרס בסנאט היה עובר לסירוגין בין נציגים ממחוז ריצ'מונד, מחוז גפרסון ומחוז גלאסקוק. סנדרס נבחר לתקופות כהונה נוספות ב-1958 וב-1960, ובכך היה האדם היחידי אי פעם שכיהן בשלוש תקופות כהונה רצופות מטעם מחוז בחירה של שלוש מחוזות בסנאט המדינתי בתקופה בה היו נהוגים הסכמי הרוטציה.

ב-1958 שימש סנדרס כיושב ראש ועדת הסנאט שחקרה אפשרויות לשחיתות ברשות הכבישים הכפריים במהלך תקופת כהונתו של המושל מרווין גריפין. הוועדה מצאה שהרשות הוציאה יותר מדי כספים על מיזמי בנייה, קבעה תוואי של כבישים חדשים ללא דיון מעמיק, ופעלה בחוסר יעילות בתחזוקת כבישים קיימים. היא המליצה שהרשות תפורק ושמיזמי כבישים כפריים עתידיים יוקצו על בסיס צפיפות אוכלוסין וימומנו מתקציבים קיימים. כתוצאה מעבודת הוועדה היה סגן המושל ארנסט ונדייבר לבעל ברית של סנדרס, וב-1959 הוא היה מנהיג הסיעה בסנאט. בהמשך נבחר ונדייבר כמושל, ובאותה שנה הורה שופט פדרלי למועצת החינוך של אטלנטה לנסח תוכנית לבתי ספר בהם יונהג שילוב גזעי. ונדייבר זימן שישים איש למעון המושל כדי לדון בשאלה אם להמשיך בתהליך השילוב הגזעי או לסגור את בתי הספר. רק סנדרס ומנהיג הסיעה בבית הנבחרים פרנק טוויטי תמכו בשילוב הגזעי, כאשר טוויטי חשש שסגירת בתי הספר "תיצור דור של אנאלפביתים". בסופו של דבר החליט ונדייבר על סגירת בתי הספר באופן זמני בלבד בזמן שבית המחוקקים של ג'ורג'יה יעדכן את חוקי ההפרדה הגזעית. הוא התנגד להצעה להעלאת שאלת בתי הספר למשאל עם מדינתי. בתמיכת ונדייבר, שימש סנדרס כנשיא הזמני של הסנאט בשנים 1960–1962.

מושל ג'ורג'יה

בחירות 1962

ב-1962 החליט סנדרס להתמודד בבחירות למשרה ציבורית בכירה יותר. בתחילה הוא התלבט בנוגע להתמודדות על משרת סגן המושל, שהמכהן בה עמד לפרוש, והיו לו ספקות כאשר מועמד מאטלנטה בשם דומה, קארל פ. סנדרס, הכריז על מועמדותו. קארל א. סנדרס חשד שהמועמד השני נשתל כדי לבלבל את הבוחרים ולחבל בסיכויים על ידי הצבתו של מועמד אחר, פיטר זאק גיר. גיר הכחיש את ההאשמות. לאחר מכן החליט קארל א. סנדרס להתמודד על משרת המושל. במועד בו הוא הגיש את מועמדותו בסוף אפריל, הייתה נהוגה בבחירות המקדימות בג'ורג'יה שיטת הבחירות האזוריות, לפיה מועמד שזכה ברוב מחוזות הבחירה הבטיח את זכייתו במועמדות מפלגתו, במקום האפשרות שהמועמד המנצח יהיה זה שזכה במרבית הקולות ברמה המדינתית. שיטה זו הגבילה את סיכוייהם של מועמדים עירוניים לנצח במשך עשורים רבים. כמה שבועות לאחר תחילת הבחירות המקדימות, הכריזו בתי משפט פדרליים שהיא נוגדת את החוקה, והותירה את שיטת הבחירות הכלליות כדרך להחליט על המנצח. סנדרס ניהל מסע בחירות על "מצע של קידמה", התחייב לשיפור החינוך, לארגון מחדש של מחלקת הכבישים המדינתית, לחידוש המוסדות לחולי נפש ובתי הכלא, למשוך למדינה תעשיות, ולחלק מחדש את מחוזות הבחירה בבית המחוקקים.

מי שכבר שאף לזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת המושל היו המושל לשעבר מרווין גריפין וסגן המושל המכהן גרלנד בירד. בירד פרש מהמרוץ לאחר שבמאי לקה בהתקף לב. גריפין היה תומך קנאי בהפרדה הגזעית. הוא תקף את סנדרס על כך שהוא היה צעיר מדי לתפקיד המושל ולא מחויב דיו להגנה על ההפרדה הגזעית. סנדרס תמך בהפרדה הגזעית, אך חש שיהיה זה חסר תועלת להתנגד להוראות השילוב הגזעי של הממשל הפדרלי. הוא הבטיח "לשמור על ההפרדה המסורתית של ג'ורג'יה", אך אמר שהוא מתנגד לצעדים פוליטיים מסוג של פיתיונות וש"אני מטה את הכובע שלי אל העבר, אך אני מסיר את המעיל שלי לעתיד". הוא גם הבטיח להשאיר את בתי הספר הציבוריים פתוחים, גם אם הממשלה הפדרלית תורה ליישם בהם שילוב גזעי. גריפין קיים עצרת בחירות יחד עם מושל אלבמה הנבחר ג'ורג' וולאס, תומך אדוק נוסף בהפרדה הגזעית, כדי להפגין את תמיכתו בה. בעצרת בחירות שלו שהתקיימה באותו יום לעג סנדרס לאסטרטגיה שלו, ותיאר את גריפין כאדם "כה חלש באמונתו בג'ורג'יה ובאנשיה עד שהוא מתכנן לייבא אדם מבחוץ כדי להתערב בעניינינו. אני לא זקוק למשענת של אלבמה כדי שתעזור לי". לאורך כל מסע הבחירות שלו התחייב גריפין להתנגד להחלטות של בתי המשפט הפדרליים על שילוב גזעי והשמיץ את "גוש המצביעים הכושים" בג'ורג'יה. לאחר עימות בין ארגון הקו קלוקס קלאן לבין משטרת המדינה בעצרת של הארגון, הציע גריפין שהוא יבטיח כיצד לטפל במצב כזה. סנדרס האשים את המושל לשעבר על כך שהיה לו ידע מוקדם על העצרת ועל הבאת אנשי הקלאן לתוך ג'ורג'יה. סנדרס גם האשים את גריפין בניהול ממשל מושחת בתקופת כהונתו הקודמת. בבחירות המקדימות הוא הביס את גריפין כאשר קיבל 494,978 קולות (58.7 אחוזים) מול 332,746 הקולות (39 אחוזים) שקיבל גריפין. רוב התמיכה בו הגיעה מאזורים עירוניים. לאחר מכן הוא ניצח בבחירות הכלליות והושבע כמושל ג'ורג'יה ב-14 בינואר 1963. בגיל 37 הוא היה אז צעיר מושלי מדינות ארצות הברית באותה עת.

צעדים ביצועיים

סנדרס מינה את ועדת המושל ליעילות ולשיפורים בממשלה, שניהלה רפורמות במערכת הכליאה, בשירותי בריאות הנפש, בשירות הציבורי, במחלקת הכבישים, במחלקת החקלאות ובמחלקת החינוך. הוא עבד בשיתוף פעולה עם ראש עיריית אטלנטה איוון אלן הבן כדי להביא קבוצות ספורט מקצועני לעיר, וב-1963 הוא גייס את ידידו, רנקין מ. סמית' האב כדי לממן את הקמתה של קבוצת הפוטבול אטלנטה פלקונס.

סנדרס ניהל את מסע הבחירות שלו כגזען תומך ההפרדה הגזעית ולא תמך באופן פעיל בתנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח כאשר כיהן בתפקידו, אך נאלץ לטפל בסוגיות גזעיות בכמה הזדמנויות. הוא נחשב על ידי פרשנים כמתון בסוגיות גזע, ותיאר את עמדתו בנושא כ"תומך ההפרדה הגזעית אך לא שוטה ארור". הוא נחשב הן על ידי הראקציונרים הלבנים והן על ידי פעילי זכויות האזרח השחורים כקיצוני מבחינה פוליטית. מתוך דאגה שאלימות גזעית תחבל בתוכניותיו להרחבת כלכלת ג'ורג'יה, הוא אמר, "כל עוד אני המושל, אנחנו נציית לחוקים, אנחנו לא מתכוונים להתנגד להוראות בית המשפט הפדרלי תוך שימוש באלימות, ואנחנו לא נסגור אף אחד מבתי הספר". הוא מינה כמה שחורים למועצות מדינתיות ואת השחורים הראשונים במשטרת המדינה ובמשמר הלאומי שלה. מעל הכול, ממשלו אויש בעיקר בלבנים והוא לא מינה אף שחור לתפקיד ראשי הסוכנויות או כשופטים. כאשר התחוללו עימותים בין קבוצות שונות בסוגיות גזעיות, הוא נטה לנסות ולהגיע לפשרות, אף על פי שהוא שיגר את משטרת המדינה לסוואנה ביולי 1963 כדי למנוע אלימות והציב את משטרת המדינה בכוננות באטלנטה באמצע 1966 כאשר ראש העיר אלן התעמת עם מפגינים שחורים זועמים. הוא מתח ביקורת על הפורעים והעיד בפני הקונגרס נגד העברתו של חוק זכויות האזרח של 1964, בטענה שהוא הפר זכויות קניין.

צעדים חקיקתיים

סנדרס נואם בטקס חנוכת שדה תעופה ב-1966.

בעת שהושבע סנדרס לתפקידו, היה מקובל שלמושל הייתה השפעה רחבה על האספה הכללית של המדינה, כולל אפשרות להשפיע על זהותו של יושב ראש בית הנבחרים של ג'ורג'יה ועל זהותו של יושב ראש ועדת החקיקה. הוא היה אחד המושלים האחרונים שהיה מסוגל ליישם היקף כזה של סמכות כלפי בית המחוקקים. ב-1963 היה לירוי ג'ונסון השחור הראשון שנבחר כחבר הסנאט של ג'ורג'יה מזה עשורים. כאשר המאבטחים בקפיטול המדינתי הודיע לסנדרס שג'ונסון ואנשי צוותו התעלמו מהשלטים שהגדירו הפרדה ללבנים ולשחורים בחדרי השירותים בבניין, הורה סנדרס על הסרת השלטים. מאחר יותר, ניסה ג'ונסון לסעוד במועדון המסחרי, שהיה מקום מפגש באטלנטה למחוקקים ולאישים אחרים באליטה הפוליטית והכלכלית של המדינה. רב המלצרים סירב לתת לג'ונסון שירות, ואז הוא פנה לסנדרס. סנדרס התקשר למייסד המועדון, רוברט ו. וודרף, שבסופו של דבר הנחה את רב המלצרים לתת שירות לג'ונסון.

סנדרס היה שמרן בהיבט הכלכלי. מוקד פעולות התקצוב שלו כוון לחינוך הציבורי. המלצות ממשלו בנוגע לתקציב 1963 לאספה הכללית כללו הקצאה של 56 אחוזים מההוצאות לחינוך. לבקשתו, הקים בית המחוקקים את ועדת המושל לשיפור החינוך, ש-25 חבריה מונו על ידו. גוף זה כלל את השחורים הראשונים שמונו לוועדה מדינתית מאז תקופת השיקום. כשבידו המלצות הוועדה, נכללה בתקציב של השנה הבאה ההצהרה שמערכת החינוך של ג'ורג'יה נמצאה ב"משבר מודרני" והוא קרא להגדלה של 30 מיליון דולר במיסים לצורך שיפור בתי הספר. אלו כללו העלאה של 50 סנט בשיעור המס לגלון של משקאות חריפים, הגדלה של 12 סנט במס על ארגז בירה, העלאה של אחוז אחד בשיעור מס ההכנסה לתאגידים, וביטול העמלה ששולמה למוכרים על גביית מס המכירות הכללי. בהמשך הוא ביקש שלמועצת החינוך המדינתית תינתן הסמכות להגדיר תקנים מינימליים וש-100 מיליון דולר באיגרות חוב יגויסו כדי לממן את בנייתם של מוסדות חינוך חדשים. האספה הכללית אימצה את הצעותיו של סנדרס בשינויים קלים. במהלך תקופת כהונתו של סנדרס, הועלו משכורות המורים והמרצים באוניברסיטאות, התקבלו לעבודה 10,000 מורים נוספים, הושג מספר שיא חדש של בניית בתי ספר, הוקמו קולג'ים חדשים לצעירים ובתי ספר מקצועיים, ונוצרה תוכנית ההצטיינות של המושל.

סנדרס ביקש מבית המחוקקים להקצות כספים לבניית שדות תעופה כדי למשוך תעשיות לקהילות מרוחקות. כתוצאה מכך, בין השנים 1965–1966 נבנו 33 שדות תעופה קהילתיים בג'ורג'יה. כלכלת המדינה התנהלה היטב בתקופת כהונתו, ותקציב המדינה היה במצב של עודף כאשר סיים אותה.

בעת כהונתו כמושל תמך סנדרס בניסיון של האספה הכללית לנסח חוקה חדשה למדינה. בטיוטת החוקה המוצעת נמנע קיום משאל עם הדרוש לאשרורו על ידי בית משפט פדרלי מחוזי, שפסק שמאחר והמחוקקים שכוננו את החוקה היו ממחוזות בחירה בחלוקה לא נכונה, צעדיהם היו בלתי תקפים. סנדרס התאכזב קשות מפסיקה זו. מאוחר יותר נהפכה החלטה זו על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית, אך עד אז כבר לא היה רצון פוליטי לחדש את החוקה. ב-17 בפברואר 1964 פסק בית המשפט העליון בפסק הדין וסברי נגד סנדרס (Wesberry v. Sanders) שעל ג'ורג'יה לבצע חלוקה מחדש של מחוזות הבחירה שלה לקונגרס כדי לעמוד בעקרון של קול אחד לכל אחד. לאספה הכללית נותרו רק ארבעה ימים כדי לקיים את ההוראה לפני פיזורה המתוכנן, אך סנדרס דחק במחוקקים לבצע את מהלך החלוקה מחדש של מחוזות הבחירה. המחוקקים קיימו מאבק במסגרת התהליך, ולאחר שמנהיג הסיעה התפטר, ביקר סנדרס במליאת הבית ב-21 בפברואר כדי לעודד את חברי הבית להמשיך ולעבוד. על אף חוסר השביעות הקולני מצד כמה מהמחוקקים, הועברה בסופו של דבר תוכנית לעדכון מחוזות ההצבעה.

פעילות פוליטית

סנדרס בפגישה עם הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, 1962.

זמן קצר לאחר ניצחונו בבחירות, ערך סנדרס ביקור אצל נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי. באופן כללי הוא תמך בממשל קנדי ועשה שימוש ברטוריקת הסְפר החדש שלו.

ב-1964 מינה סנדס משלחת דו-גזעית שתייצג את ג'ורג'יה בוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, הפעם הראשונה בה היו במשלחת נציגים שחורים. סנדרס הסביר, "זהו לא מועדון חברתי. זהו אך ורק ארגון פוליטי, המתבסס על העיקרון שכל מצביע צריך להיות מיוצג".

על פי הגבלת הכהונה בחוקת ג'ורג'יה, היה סנדרס מנוע מלהתמודד בבחירות 1966. במערכת הבחירות הכלליות באותה שנה, הוא תמך במועמד הדמוקרטים לסטר מדוקס, תומך ההפרדה הגזעית, כיורשו בתפקיד אף על פי שהשניים היו חלוקים בדעותיהם בסוגיות רבות. בוועידה המדינתית של הדמוקרטים שהתכנסה במייקון ב-15 באוקטובר אותה שנה, פנה סנדרס לנציגים ואמר: "אדם צריך להיות נאמן לארצו, למשפחתו, לאלוהיו ולמפלגתו - ולעולם אל תשכחו זאת". בנאומו, השווה סנדרס את יריבו הרפובליקני של מדוקס, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית בו קאלווי, ל"יהירות של ריצ'רד ניקסון, למיומנויות הזיקית של רונלד רייגן להחליף צדדים במקום להיאבק, ואת הדאגה העמוקה לצורכי האנשים שהייתה חזרה לאחור למקינלי, הרדינג וקולידג'". קאלווי מתח ביקורת על סנדרס על הניהול הכושל בעודף התקציבי של המדינה, טענה שהחלישה את הרפובליקנים בקרב המצביעים המתונים נגד מדוקס. קאלווי הוביל אחרי מדוקס בסך כל הקולות אך לא עלה בידו להשיג רוב, וכתוצאה מכך האספה הכללית של ג'ורג'יה, שנשלטה על ידי ההדמוקרטים, בחרה במדוקס כמושל. ב-10 בינואר 1967 הושבע מדוקס כמחליפו של סנדרס.

בחירות 1970

סנדרס סיים את כהונתו כמושל כאשר היה בשיא הפופולריות שלו ודחה כמה הצעות לתפקידים בממשלה הפדרלית שקיבל מהנשיא לינדון ג'ונסון. תחת זאת הוא פתח ב-1970 במסע בחירות בלתי מוצלח למשרת המושל. שני המועמדים האחרים בבחירות המקדימות של הדמוקרטים היו חבר הסנאט המדינתי לשעבר ג'ימי קרטר ועורך הדין השחור שווין באוורס קינג. בתחילה הועדף סנדרס על ידי רוב המשקיפים הפוליטיים כמי שהיה בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לנצח. סקרים מוקדמים שהתקיימו מטעם קרטר הראו שרוב תושבי ג'ורג'יה ראו בחיוב את תקופת כהונתו הקודמת של סנדרס כמושל. קרטר הנחה את צוות הקמפיין שלו ליצור ליריבו תדמית של אנטי-דמוקרטי, נובו ריש, "איש אטלנטה", ליברל יתר על המידה ועוין לג'ורג' וולאס.

קרטר ניסה להציג את עצמו כידידותי כלפי "האדם הממוצע" וכלפי המצביעים ממעמד העובדים, בעוד שהוא הציג את סנדרס כמנותק ובאופן כללי התייחס אליו כ"קארל של החפתים". הוא גם טען ללא כל ביסוס שסנדרס ניצל את תקופת כהונתו כמושל כדי להתעשר. סנדרס ניהל מסע בחירות תחת הסיסמה "קארל סנדרס חייב להיות מושל שוב", שנראתה לחלק מהמצביעים כשחצנית. יותר מכך, בעוד שתשדירי הטלוויזיה שלו הראו אותו כאדם מצליח שמבצע ג'וגינג, שט בסירה וטס במטוס, התשדירים של קרטר התמקדו ברקע שלו כחוואי וטענו שסנדרס היה מועמד של "נערי הכסף הגדול".

צוות מסע הבחירות של קרטר הפיץ תצלום של סנדרס נשטף בבקבוק שמפניה על ידי שחקן שחור של קבוצת הכדורסל אטלנטה הוקס שחגגה את ניצחונה במשחק. התצלום העביר כמה מסרים עם פוטנציאל לנזק לסנדרס, כולל עושרו, התחברותו לאלכוהול (שממנה סלדו קהילות כפריות מתנגדות לשתייה) וקשר אישי עם אדם שחור. מטה קרטר גם פרסם בעילום שם "דפי עובדות" שתיארו את סנדרס כבעל ברית אדוק של המחוקק השחור השנוי במחלוקת ג'וליאן בונד (השניים למעשה סלדו זה מזה), ציינו את נוכחותו של סנדרס בהלווייתו של מרטין לותר קינג, ותקפו אותו על כך שמנע מוולאס לקיים ביקור רשמי במדינה. בה בעת, הקים צוות מסע הבחירות "ועדה לדאגה לשחורים" פיקטיבית כדי למשוך תמיכה של ציבור האפרו-אמריקאים מסנדרס על סמך טענה שהוא כשל בכיבוד הבטחותיו לקהילה השחורה בעת שכיהן כמושל. מזכיר העיתונות של מטה קרטר תיאר מאוחר יותר את המאמצים האלו כ"מסע בחירות כושי".

בבחירות המקדימות שהתקיימו ב-9 בדצמבר, הגיע קרטר למקום הראשון עם 388,280 קולות מול 301,179 הקולות של סנדרס, רובם משחורים ומעירוניים. בשל העובדה שהיה דרוש סיבוב שני מאחר שאף אחד מהמועמדים לא זכה ברוב הנדרש, החל סנדרס בסדרה של מתקפות על קרטר. במסיבת עיתונאים שהתקיימה זמן קצר לאחר הבחירות, הוא כינה את קרטר "מתחסד חייכן" וליברל אדוק. כאשר סירב קרטר לקיים אתו עימות בחירות, אירח סנדרס עימות טלוויזיוני מול כיסא ריק, אם כי קרטר התייחס לאירוע באירוניה באומרו, "יש האומרים שהכיסא ניצח". לאחר שקרטר הבטיח לעצמו את תמיכתו של המוציא לאור תומך ההפרדה הגזעית רוי ו. האריס, הוציא צוות מסע הבחירות של סנדרס עלון שתיאר את קרטר מטפס למיטה יחד עם האריס. הצוות גם הוציא עלון נוסף שהראה תמונת בית רעוע של דייר בחווה של קרטר, שתחתיה הכיתוב "האם לא הגיע הזמן שמישהו ידבר לטובת האנשים הללו?". קרטר גינה את הפרסומים הללו כהשמצות והזהיר את צוותו מפני הפצתם. במהלך הימים האחרונים של מסע הבחירות, נקט צוותו של סנדרס במאמצים אינטנסיביים לפזר עלונים באזורים נידחים של המדינה. רבים מהם יורטו על ידי תומכי קרטר שהתחזו לאנשיו של סנדרס והושמדו.

בסיבוב השני ניצח קרטר לאחר שזכה ב-60 אחוזים מהקולות. סנדרס קיבל 93 אחוזים מקולות השחורים וזכה בקולות של תומכיו הוותיקים, אך קרטר זכה בניצחון סוחף באזורים הכפריים. הוא חש אשם על הטקטיקות בהן הוא נקט, ולאחר ניצחונו הוא התנצל בפני סנדרס על המתקפות האישיות. קרטר ניצח בסופו של דבר בבחירות הכלליות, כיהן כמושל, ובבחירות לנשיאות של 1976 נבחר כנשיא. סנדרס נותר מריר בנוגע למערכת הבחירות של 1970, ומאוחר יותר אמר על קרטר, "הוא לא גאה על מערכת בחירות זו, והוא לא צריך להיות גאה בה", אף על פי שהוא סבר שקרטר נקט "ביותר הבחנות מעמדיות מאשר הבחנות גזעיות" במסע הבחירות שלו. לאחר הפסדו בבחירות אלו הוא מעולם לא ביקש להיבחר למשרה ציבורית ונותר פעיל כמגייס כספים למועמדים דמוקרטים. במהלך תקופת כהונתו של ג'ורג' באסבי כמושל הוא שימש כיושב ראש הוועדה הפיננסית של המפלגה הדמוקרטית בג'ורג'יה.

שנותיו האחרונות

לוחית לזכרו של סנדרס בהיכל התהילה של התעופה בג'ורג'יה.

ב-1967, יחד עם כמה עורכי דין נוספים, הקים סנדרס את משרד עורכי הדין "טרוטמן, סנדררס, לוקרמן ואשמור" באטלנטה. לאחר הפסדו בבחירות 1970 הוא חידש את התמקדותו במשרד עורכי הדין, שב-1992 שונה שמו ל"טרוטמן סנדרס", והוא גייס את חברות התשתיות Georgia Power ו-Southern Company כלקוחות המשרד. ב-1973 הוא היה ליושב הראש של הבנק הראשון של ג'ורג'יה. הוא שימש כיושב ראש שותף של משרד עורכי הדין שלו במשך שלושים שנה, וב-2006 היה ליושב ראש אמריטוס. בעת מותו הועסקו במשרד 600 עורכי דין.

קארל סנדרס נפטר באטלנטה ב-16 בנובמבר 2014 כתוצאה מנפילה בביתו. הוא נטמן בפארק הזיכרון ווסטאובר שבאוגוסטה.

לאות הכרה בחלקו בעידוד הבנייה והרחבת שדות התעופה בג'ורג'יה, הוכנס סנדרס ב-1997 להיכל התהילה של התעופה של ג'ורג'יה. ב-2000 נפתח בניין ימק"א על שם משפחת קארל א. סנדרס בבאקהד שבאטלנטה, על בסיס תרומה שניתנה לכבודו של סנדרס על ידי איש העסקים גאי מילנר.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 323-324

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קארל סנדרס בוויקישיתוף

• קארל סנדרס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• קארל סנדרס באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה (באנגלית)
• קארל סנדרס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• קארל סנדרס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)