לדלג לתוכן

מחוז הצפון

(הופנה מהדף צפון ישראל)
מחוז הצפון (מחוז)
הרים בגליל העליון
הרים בגליל העליון
מדינה ישראלישראל ישראל
נפות במחוז 5
ערים במחוז 17
בירת המחוז נוף הגליל
העיר הגדולה נצרת
על שם צפון עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 4,473 קמ"ר (דירוג: 3)
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 1,571,100 (דירוג: 2, 2023)
 ‑ צפיפות 351 נפש לקמ"ר (דירוג: 5, 2023)
קואורדינטות 32°50′00″N 35°20′00″E / 32.833333333333°N 35.333333333333°E / 32.833333333333; 35.333333333333 

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפון
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לחצו כדי להקטין חזרה
עכונהריהאילוןיחיעםכרמיאלשפרעםהרי נצרתעמק יזרעאליקנעםרמות מנשהעמק חרודרמת כוכבעמק בית שאןהכנרתהגליל התחתוןהגליל העליוןחצורצפתעמק החולההר חרמוןנפת עכונפת יזרעאלנפת כנרתנפת כנרתנפת גולןנפת צפת
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

חלוקת מחוז הצפון לנפות ולאזורים

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

המחוז הוא המחוז היחיד בישראל שיהודים לא מהווים רוב באוכלוסיית המחוז.

חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים.

באפריל 1957 הועברה מועצה אזורית זבולון מהמחוז למחוז חיפה.[1]

תפוצה גאוגרפית של הקהילות האתנו-תרבותיות העיקריות במחוזות חיפה והצפון.[2]

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.[3]

  • לפי חלוקה לדתות:

הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

נפות ואזורים טבעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפת רמת הגולן

  1. אזור החרמון
  2. גולן צפוני
  3. גולן תיכון
  4. גולן דרומי

נפת צפת

  1. עמק החולה
  2. גליל עליון מזרחי
  3. אזור חצור

נפת עכו

  1. אזור שפרעם
  2. אזור כרמיאל
  3. אזור תרשיחא (יחיעם)
  4. אזור אילון
  5. אזור עכו (עכו ונהריה ביחד)

נפת כנרת

  1. אזור כנרת
  2. גליל תחתון מזרחי

נפת יזרעאל

  1. עמק בית שאן
  2. עמק חרוד
  3. רמת כוכב
  4. עמק יזרעאל
  5. אזור יקנעם
  6. רמות מנשה
  7. הרי נצרת-תורען

חלוקה מוניציפלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות מועצות מקומיות תעשייתיות

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.[4]

מספר שם העיר סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) נפת שנת הכרזה כעיר שנת הקמה
1 נצרת
77,811 14,172 יזרעאל 1875 תקופת בית שני
2 נהריה
60,797 13,778 עכו 1961 1935
3 עפולה
59,509 29,170 יזרעאל 1972 1925
4 עכו
49,606 17,495 עכו השלטון העות'מאני מאה 15 לפנה"ס
5 טבריה
47,104 16,196 כנרת 1877 20 לספירה
6 כרמיאל
46,189 22,029 עכו 1984 1964
7 שפרעם
43,100 19,582 עכו השלטון העות'מאני תקופת התנאים
8 נוף הגליל
42,711 32,872 יזרעאל 1974 1957
9 צפת
37,121 29,939 צפת השלטון העות'מאני תקופת בית שני
10 טמרה
35,421 29,770 עכו 1996 השלטון העות'מאני
11 סח'נין
32,778 11,529 עכו 1995 התקופה הכנענית
12 עראבה
26,729 8,440 עכו 2016 תקופת התנאים
13 מגדל העמק
26,153 8,715 יזרעאל 1988 1953
13 יקנעם עילית
24,214 8,311 יזרעאל 2006 1950
14 מע'אר
23,643 20,760 כנרת 2021 התקופה הרומית
15 קריית שמונה
22,377 14,383 צפת 1974 1949
16 מעלות-תרשיחא
22,196 9,260 עכו 1996 1957[5]
17 בית שאן
18,659 7,387 יזרעאל 1999 התקופה הכלקוליתית

מועצות מקומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת קבלת מעמד מוניציפלי
1 כפר כנא
23,734 10,057 1968
2 ג'דיידה-מכר
21,495 9,093 1989
3 כפר מנדא
21,118 11,029 1964
4 יפיע
19,533 4,080 1960
5 ריינה
19,228 10,846 1968
6 ירכא
17,643 15,629 1956
7 מג'ד אל-כרום
15,608 9,252 1964
8 אכסאל
15,160 9,105
9 טורעאן
14,642 11,914 1959
10 אבו סנאן
14,461 6,696 1964
11 כאבול
14,461 7,277 1976
12 עין מאהל
13,747 5,211 1964
13 אעבלין
13,683 12,083 1960
14 נחף
13,549 6,067 1968
15 דייר אל-אסד
12,924 5,138 1975
16 בית ג'ן
12,311 7,199 1964
17 מג'דל שמס
11,408 15,382 1982
18 דבורייה
10,783 5,515 1961
19 דייר חנא
10,587 8,917 1975
20 כפר יאסיף
10,308 2,661 1925
21 בועיינה-נוג'ידאת
10,132 7,160 1980
22 ביר אל-מכסור
9,970 5,828 1990
23 חצור הגלילית
9,778 5,457 1956
24 כסרא-סמיע
9,121 14,156 1990
25 עילוט
8,671 3,114 1991
26 משהד
8,657 7,205 1960
27 בענה
8,539 3,458 1976
28 זרזיר
8,421 4,041 1996
29 רמת ישי
8,104 2,332 1958
30 בסמת טבעון
8,058 3,930 1965
31 ראמה
7,788 6,492 1954
32 קצרין
7,611 10,889 1979
33 שעב
7,384 5,384 1975
34 שלומי
7,125 5,854 1960
35 טובא-זנגרייה
7,013 3,622 1988
36 יאנוח-ג'ת
6,855 13,555 1990
37 בוקעאתא
6,755 19,540 1982
38 ג'וליס
6,660 3,998 1967
39 חורפיש
6,583 5,030 1967
40 שבלי - אום אל-גנם
6,278 2,887 1984
41 פקיעין (בוקייעה)
6,035 5,568 1958
42 עיילבון
5,802 4,902 1973
43 כעביה-טבאש-חג'אג'רה
5,737 1,553 1996
44 כפר ורדים
5,549 4,856 1993
45 יבנאל
4,471 31,211 1951
46 כפר תבור
4,463 12,390 1949
47 סאג'ור
4,431 3,568 1992
48 מזרעה
4,083 0.984 1996
49 מסעדה
3,819 12,011 1982
50 כאוכב אבו אל-היג'א
3,719 2,731 1984
51 כפר כמא
3,466 8,827 1950
52 מעיליא
3,286 1,629 1957
53 ראש פינה
3,231 16,814 1949
54 פסוטה
3,224 11,052 1965
55 ג'ש (גוש חלב)
3,149 7,061 1963
56 ע'ג'ר 2,745 2,392 1982
57 עין קנייא
2,176 5,413 1982
58 מגדל
1,980 11,628 1949
59 יסוד המעלה
1,730 11,689 1949
60 מטולה
1,654 9,340 1949

מועצות אזוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שטח (בקמ"ר) שנת קבלת מעמד מוניציפלי
1 עמק יזרעאל
40,262 332 1980
2 הגלבוע
32,231 252 1949
3 מטה אשר
31,145 216 1982
4 משגב
30,301 162 1982
5 הגליל העליון
19,694 296 1950
6 גולן
19,442 1,087 1979
7 מרום הגליל
15,968 178 1950
8 עמק המעיינות
14,479 249
9 עמק הירדן
14,433 186 1949
10 הגליל התחתון
12,781 193 1950
11 מגידו
12,253 173 1954
12 מעלה יוסף
11,398 93 1957
13 אל-בטוף
8,414 4 2000
14 בוסתן אל מרג'
8,125 9 2000
15 מבואות החרמון
7,567 135 1981

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחוז הצפון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אליעזר ברוצקוס, קביעת הגבולות של מחוזות ונפות אדמיניסטרטיביים בשנים הראשונות של המדינה, אפיקים בגיאוגרפיה 23/24, 1988, עמ' 73–88‏, JSTOR 23698514
  2. ^ ""8. אוכלוסייה ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, לפי דת, סוף 2019"". Central Bureau of Statistics (Israel).
  3. ^ אוכלוסייה, לפי מחוז, נפה ודת, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(הקישור אינו פעיל, 1 במרץ 2022)
  4. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
  5. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12