צחיח אל-בוח'ארי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. | |
צחיח אל-בוח'ארי (בערבית صحيح البخاري או الصحيح, בתעתיק מדויק: צחיח אלבח'ארי או אלצחיח; בתרגום מילולי: המהימן של אל-בוח'ארי) הוא ספר המרכז חדית'ים הנחשבים לבעלי אמינות גבוהה. הספר הוא אחד מאל-כותוב א-סיתה, ששת הספרים הקאנוניים הנחשבים לחשובים ביותר באסלאם הסוני מבין ספרי החדית'. בחוגים מסוימים הספר נחשב לשני בחשיבותו לאחר הקוראן.
צחיח אל-בוח'ארי נכתב על ידי מוחמד בן אסמאעיל אל-בוח'ארי, עאלם פרסי שנולד בבוכרה בשנת 810. הוא כולל חדית'ים רבים אותם קיבץ אל-בוח'ארי במשך 16 שנה.[1] החדית'ים עוסקים בנושאים שונים, ובכלל זה בנושאי פסקי דת ופרשנות, היסטוריה ואתיקה. הספר התפרסם עוד בימיו של מוחמד אל-בוח'ארי וזכה לפרסום ולתפוצה רבים. מסופר כי כ-70 אלף איש שמעו את המסורות שנאספו בספר מפי אל-בוח'ארי עצמו.[2] לאורך הזמן, כלל אנשי הדת הסוניים קבלו את הספר ואימצו אותו כספר אמין ומהימן. חיבורים רבים נכתבו על הצחיח של אל-בוח'ארי, ביניהם ספרי פרשנות, קיצורים ותגובות.[3] אל-בוח'ארי בחר לספר כ-7500 חדית' מבין 600 אלף שאסף ובדק.[4]
שם הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מוכר כיום בשם צחיח אל-בוח'ארי. על פי אבן אל-סלאח, שמו המקורי היה الجامع المسند الصحيح المختصر من أمور رسول الله صلى الله عليه وسلم وسننه وأيامه ("האוסף המהימן המאושר המקוצר של ענייניו של הנביא מוחמד עליו השלום וקורותיו"). אל-בוח'ארי הזכיר את הספר בשם המקוצר "אל-צחיח" כלומר, "[האוסף] המהימן". אבן חג'ר אל-עסקלאני החליף את המילה "עניינים" (אֻמוּר) במילה "מסורות" ("חדית'").[5]
החדית' וחשיבות צחיח אל-בוח'ארי
[עריכת קוד מקור | עריכה]החדית' אינו סותר את הקוראן. מכיוון שהקוראן אינו מכיל את כל החוקים שהמוסלמים צריכים לנהוג לפיהם, המסורות משלימות את החסר. כלפי הסנה כן יש גמישות.[דרושה הבהרה] כאשר הייתה התנגשות בדעות, המומחים המוסלמים בדקו קודם כל אם למסורת יש אסנאד: אם לא היה אסנאד פסלו את המסורת ולא כללו אותה, ואם היה אסנאד בדקו גם את מהימנות מוסרי החדית' בעזרת שיטה שפיתחו. ישנם הטוענים שהייתה בכך גם התייחסות מסוימת לתוכן. X מסר מפי Y שמסר מפי Z שמסר מפי הנביא- יש כאן 3 מסירות.
איך פעלה אותה שיטה שפיתחו המומחים המוסלמים לבדיקת מהימנות המוסר, כלומר מה בדקו בבדיקתם את מהימנות המוסר:
1. ריחוק גאוגרפי בין 2 מוסרים- האם היה סיכוי שמישהו שחי בבית המדרש של בצרה באמת נסע לסוריה או לא.
2. מי היה אותו אדם ומהי מהימנותו- במהימנות הכוונה האם ידע קוראן, חדית', האם היה מלומד, כלומר האם האדם היה בעל ידע דתי.
3. לגבי הצחאבה- מה ידעו עליהם? המומחים בדקו האם המוסר תמך בנביא והאם נלחמו עבורו.
בפני מאספי הסנה, החדית' ההלכתי, היה מאגר עצום של חדית'ים. המאספים בדקו את מהימנות המוסרים לפי טוהר מהימנותם על פי כמה קיימו את מסורות האסלאם, מתי הם חיו והאם היה ריחוק גאוגרפי בין המוסרים.
מה הייתה תוצאת בדיקת המומחים את המוסרים? בהקשר זה ישנם שני קריטריונים:
1. אלתעדיל- קביעת יושרו של מוסר- קבעו את יושרו של מישהו, הצהרת יושרו.
2. אלג'רח- הטלת דופי במוסר- הטילו בו מום. ג'רח- פצע או הטיל דופי.
בסופה של שיטת ביקורת ממושכת ומדויקת זו נקבעו 3 קטגוריות של מהימנות:
- מהימן- צחיח (בריא)- האסנאד מהימן.
- סביר, יפה- חסן- האסנאד בסדר, הוא טוב. לא יכולים לאשר אותו ולא להפריך.
- חלש- צ'עיף- לא מהימן בעליל.
כל המושגים באים מתחום הבריאות. חלק הוכרזו כמהימנים מוחלטים, חלק פחות, וחלק כלל לא. אם המוסר נקבע כלא מהימן אז החדית' לא נאמן. הייתה נטייה להציג מסורת לפי דעת קהל. מושגים אלה חשובים להמשך האסנאד. אחרי הביקורת הזו נוצרו 6 קובצי הלכה קאנוניים מהימנים מוסמכים. ששת הספרים הקאנוניים נקראים "סת אלצחאח" (ששת הקבצים המהימנים) ונקראים גם "אלכתב אלסתה" (ששת הספרים). ישנם קבצים רבים נוספים שלא עברו סינון אך הם חלק מהמסורת המוסלמית, חלקם גם קדומים יותר. שני הקבצים הקנוניים הבולטים ביותר הם של שני מחברים בני אותו דור - אלבח'ארי ומסלם. צחיח אלבח'ארי נחשב לשני בחשיבותו, אחרי הקוראן. הקבצים הקנוניים שלהם התקבלו באסלאם כחשובים ביותר אחרי הקוראן. שניהם נחשבים, אך אלבח'ארי נחשב יותר. אלבח'ארי ומסלם חיו באותה תקופה, עשו במקביל את העבודה, פרסמו את תוצאת העבודה - המסורת, כל אחד בערך 4 כרכי מסורת. שניהם מאותו דור וחיברו את אוסף המסורות. אין נימה אישית בכלל. ג'מאל אבח'ארי מת ב-256 להיג'רה, מסלם מת ב-261 להג'רה, והקובץ שכתב נקרא צחיח מוסלם. גם אלבח'רי וגם מסלם כינו את קובץ המסורות שלהם בשם "אלג'אמע אלצחיח" (אוסף המהימן). קובצי המסורות שלהם נקראים יחד בצורת זוגי: אלצחיחאן.[6][7]
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר העלייה לרגל למכה נדד אל-בוח'ארי ברחבי האימפריה המוסלמית כדי לשמוע חדית'ים מפי מוסריהם. הוא בדק ומיין מעל ל-600 אלף חדית'ים ובעבודה של 16 שנה כינס בספרו רק 7593 חדית'ים. הספר מכסה כמעט את כל תחומי החיים במתן הדרכה נכונה של האסלאם.
הוא סיים את עבודתו סביב שנת 846, הוא בילה את 24 השנים האחרונות לחייו בביקור בערים שונות. בכל עיר בה ביקר אל-בוח'ארי התאספו אלפי אנשים במסגד הראשי אשר הקשיבו לדקלום מסורותיו. כיום, אחת הגרסאות המפורסמות ביותר של הספר היא של אל-פרברי שהיה תלמידו הנאמן של אל-בוח'ארי[8].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ההגדרה של האסלאם
- עולמו של הנביא מוחמד - חברה ודת על פי החדית' (מתוך אוסף המסורות של אל-בוח'ארי)
- The Hadith Library
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ الحديث والمحدثون(המסורת והמוסרים) - מוחמד מוחמד אבו זהו (طبعة دار الفكر العربي:פרק 1, ע' 378).
- ^ אבן כת'יר, אל-בדאיה ואל-נהאיה, כרך 11, הוצ' דאר אל-פכר, עמ' 25
- ^ ד. סובחי אבראהים אל-צאלח, מדעי החדית', ביירות, חלק 1, עמ' 118 (علوم الحديث ومصطلحه, صبحي إبراهيم الصالح, طبعة دار العلم للملايين, باب 1, ص' 118/الحاشية)
- ^ קיצור תולדות דמשק (مختصر تاريخ دمشق) - אבן מנצ'ור، אבו אלפדל מוחמד בן מכרם בן עלי בן מנצ'ור אלאנצארי (פרק 22, ע' 27)
- ^ Hadyi al-Sari, p. 10.
- ^ http://demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/105572289/876817512.pdf
- ^ http://sunnah.com/bukhari
- ^ Why Imam al-Firabri: The student of Imam al-Bukhari and tran, Darul Tahqiq, 2020-07-17 (באנגלית)
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
האסלאם | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||
